ועדת השרים תדון בהצעת חוק לפיה שכרו של בכיר בחברה לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של הזוטר
לפי הצעת החוק, חברה שתבקש לתגמל את המנהל מעבר מכך תיאלץ לשדרג גם את משכורות העובדים הזוטרים. שר האוצר הודיע לאחרונה כי הוא מתנגד לחקיקה בנושא וצפוי להוביל את קו ההתנגדות בוועדה
לפי הצעת החוק, לה שותף ח"כ חיים כץ, שכרו של הבכיר ביותר בכל חברה לא יהיה גבוה מפי 50 משכרו של בעל השכר הנמוך ביותר.
הכנסת הקודמת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק אולם עקב חילופי השלטון נדרשת ח"כ יחימוביץ' לקדם את הצעת החוק מחדש. לפני כשבועיים החליטה יחימוביץ' כי הבשיל הזמן לקדם שוב את החוק לאור הביקורת הציבורית הרבה לה זכו המשכורות האסטרונומיות בשוק בחודשים האחרונים. אולם למרות הדיון הציבורי הנוקב בסוגיה, שר האוצר הודיע לאחרונה כי הוא מתנגד לחקיקה בנושא וצפוי להוביל את קו ההתנגדות בוועדה. מהצד השני, ח"כ יחימוביץ' וח"כ כץ נועדו בשבועיים האחרונים עם חברי ועדת השרים לענייני חקיקה וניסו לשכנע אותם לתמוך בה. באם הצעת החוק תאושר ביום ראשון, היא תעלה לקריאה טרומית כבר ביום רביעי.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בפועל אין כאן מגבלה על גובה השכר הגבוה בחברה. תמצא ההנהלה, או ימצא הדירקטוריון לנכון להעלות את שכרו של המנהל נוכח הצלחתה של החברה - יועלה שכרו בלא הגבלה, אלא שלצורך כך יועלה בהתאמה גם השכר הנמוך בחברה. באופן כזה יחוזקו גם בעלי דרגות השכר הנמוכות בכך שייהנו מחלק מזערי מהצלחת החברה, יוקטן במידה מסוימת ומצומצמת אי השוויון, ויוצר מנגנון טבעי לריסון שכר בלתי סביר של מנהלים".
יש לציין כי הממשלה הנוכחית גילתה חוסר עניין גורף בהצעות חוק שעניינן התערבות ממשלתית ופיקוח על הכנסות. בחודשים האחרונים דחתה הממשלה כמה הצעות בנושא. בין השאר נפסלו ההצעות להטיל סנקציות אישיות על "חגיגות שכר" בגופים המתוקצבים על ידי המדינה, ריכוך מצנחי הזהב בחברות ציבוריות, התקנת תקופת צינון לראשי ממשלה וחשיפת הונם של נבחרי ציבור גם לאחר שסיימו את כהונתם.