הכלכלה הפלסטינית: שכונה חדשה במזרח

אחת מעתודות השטח היחידות

מדובר בשטח גדול יחסית של 637 דונם על גבעה, דרומית לאזור התעשייה עטרות (קלנדיה) שבדרך לרמאללה ומזרחית לעיירה ביר נבאללה. מי שנוסע מירושלים למודיעין על כביש 443 יכול להבחין בגבעה החשופה מימין לכביש, לפני הפנייה לעטרות. אדמות תל־עדסה שייכות למשפחות מבית חנינא, ובשולי השטח יש שורה של בתים שנבנו ללא רשיון ותלויים מעליהם צווי הריסה. זוהי אחת מעתודות השטח היחידות לבנייה במזרח ירושלים, וכבר לפני 30 שנה החלו להכין לה תוכניות בנייה. לפני כשנתיים קיבל ארגונו של ראמי נסראללה מימון מממשלת בריטניה לתכנון הקמת שכונה באזור. לשם כך הוקמה ועדת היגוי בשיתוף בעלי הקרקע.

מדובר ביוזמה יוצאת דופן בכלכלה הפלסטינית, שכן כמעט כל הבנייה הפלסטינית למגורים היא משפחתית, כלומר אינדבידואלית ולא מאורגנת, כפי שקורה ברוב מיזמי הבנייה בישראל. במזרח ירושלים כמעט שלא היו פרויקטים פלסטיניים דומים, למעט השיכון הקטן שבנה מוחמד נוסייבה מול נווה יעקב בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים, ועוד עשרות בתים ודירות שבנו ארגונים כנסייתיים לבני עדתם. בהיעדר תוכניות בנייה ובגלל קשיים והזנחה מצד ממשלת ישראל ועיריית ירושלים, פרחה במזרח העיר בנייה פלסטינית לא חוקית ופרועה.

הבנייה הפרועה פוגעת בראש ובראשונה בפלסטינים עצמם. השכונות הנאות של המעמד הבינוני במזרח העיר נראות מוזנחות: הן מלוכלכות, ללא מדרכות, אין גנים ומערכת השירותים הציבוריים עלובה. בשל המצב, פלסטינים בעלי יכולת עוזבים לרמאללה שבה שכונות חדשות ומסודרות ובתי פאר, ואילו לשכונות מזרח ירושלים מגיעה אוכלוסייה חלשה יותר. "לא רק אצלכם בורחים צעירים מירושלים, גם אצלנו", אומר ראמי נסראללה, שלדעתו תופעה זו פוגעת גם בירושלים היהודית: "במזרח העיר נשארים לכם, היהודים, שכנים פלסטינים שהם ברובם חלשים מבחינה כלכלית, אוכלוסיית מצוקה".

ניסיון לגבש תרבות עירונית

משרד הפנים צמצם את תוכניות הבנייה של תל־עדסה, ומתוך 637 דונם הוריד כ־250 דונם שהיו מיועדים להיות שטחים ירוקים בתוך השכונה. המתכננים הפלסטינים עסוקים עתה בגיבוש תוכניות מפורטות שאמורות לכלול גם את כל השירותים: בתי ספר, מרכז מסחרי, גני ילדים וגינות נוי. אחד הקשיים הוא הסדרי הבעלות על הקרקעות, שכן לגבי חלקן יש מאבקי ירושה של בני המשפחות הכפריות שרבים מהם עזבו.

הפלסטינים יישאו גם בהוצאות הפיתוח והתשתיות של השכונה, שיהיו בה מעט שטחים שיימסרו למשפחות וייבנו על פי מתכונת "בנה ביתך". הרוב יימסר לבנייה מאורגנת של קבלנים שימכרו דירות מתאימות למשפחות ולצעירים. ליזמים ולמארגנים חשוב לגבש בשכונה תרבות מגורים עירונית שחסרונה מורגש בערים ובעיירות הפלסטיניות, שברובן עדיין נהוגות תרבויות הבנייה והחיים של החמולה הכפרית.