תעשייה: העובדים יחכו, בעלי המניות מתפנקים

כשיש מיתון קונים פחות מילקי, תפוצ'יפס וחומוס, ולכן גם השחקנית השנייה בגודלה בשוק המזון והמשקאות המקומי נאלצה להיערך לפי צו השעה. בינואר 2009 הודיעה שטראוס גרופ על קיצוצים בדרג הניהולי: החל בהקפאת שכר למנהלי המותגים וקווי הייצור וכלה בהפחתת 15% משכר מנכ"ל הקבוצה דאז ארז ויגודמן והיו"ר עפרה שטראוס. גם העובדים בדרגים הנמוכים תרמו את חלקם להתייעלות והסכימו לדחייה במתן תוספת יוקר בגין ותק, לשמונה חודשים (מאפריל עד דצמבר 2009).

ובעוד השכר בשטראוס ירד, המכירות דווקא עלו קלות, בשיעור של כ־2%, והסתכמו ב־6.37 מיליארד שקל. הרווח הנקי, לעומת זאת, התכווץ בכמעט 50% והסתכם ב־233 מיליון שקל.

וכשיש כסף, שטראוס מפנקת. במהלך השנה תגמלה החברה את בכיריה עם הקצאת אופציות לחמישה מנהלים בכירים, בהם המנכ"ל הנכנס גדי לסין, שמונה לתפקיד ביולי 2009. ביום ההקצאה החזיק לסין שלושה סוגי אופציות, ששוות יחד כ־20 מיליון שקל. שטראוס היטיבה גם עם בעלי המניות והכריזה במהלך 2009 על שתי חלוקות דיבידנדים בהיקף כולל של 400 מיליון שקל.

עם הדיבידנדים הללו, הרווח הנקי והאופציות יכלה שטראוס בקלות לממן את הדחייה בתוספת היוקר לעובדים.  

בפברואר 2009 הגיעו מהלכי החיסכון של יצרנית מוצרי הצנרת פלסאון אל עובדיה. 70 עובדים פוטרו, במהלך שצפוי היה לחסוך כ־9 מיליון שקל בשנה. במהלך נוסף, שהיה אמור לחסוך עוד 3 מיליון שקל בשנה, צומצם שכרם של עובדי החברה־הבת וקוצצו התשלומים לקיבוץ מעגן מיכאל, בעל השליטה במפעל (69%) בגין שירותי כוח האדם שנתן לחברה. מנגד, בינואר 2009 חולק לבעלי המניות דיבידנד של 9.5 מיליון שקל, שזרם ברובו לקופת הקיבוץ.

שנת 2009 הכתה את החששות של הנהלת פלסאון והפתיעה לטובה. ההכנסות אמנם התכווצו בכ־8% והסתכמו ב־838.4 מיליון שקל, אולם הרווח הנקי זינק כמעט פי שלושה ל־91 מיליון שקל. האיתות החיובי ניכר כבר ברבעון השלישי של 2009, ולכן בספטמבר הודיעה החברה על ביטול כל קיצוצי השכר לעובדים ולקיבוץ, כך שהם נמשכו בפועל חמישה חודשים בלבד. לא רק העובדים הרוויחו אלא גם בעלי המניות, שכן הרווחיות אפשרה לפלסאון לחלק בדצמבר 2009 דיבידנדים שהסתכמו ב־19 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, פלסאון חסכה כ־1.5 מיליון שקל, סכום המהווה כעשירית מהיקף החיסכון שאליו התכוננה בתחילת 2009. האם הכסף יוחזר לעובדים? "פלסאון נוהגת לתגמל את עובדיה השכירים בגין תוצאות טובות וחיוביות, וכך תעשה גם בגין 2009", מסרה החברה ל"כלכליסט", "אף שהמיתון העולמי מראה סימני התאוששות, הרי שמצב השווקים שבהם פועלת החברה טרם חזר לקדמותו, ולכן החברה לא דנה בהחזרת הסכום שקוצץ".  

במיתון הגלובלי מצאה עצמה התעשייה האווירית בין הפטיש לסדן, בין הירידה ברווחיות לוועד העובדים החזק. התחומים שבהם מתמחה החברה הממשלתית - פיתוח מערכות טילים וחלל, כלי טיס והשבחת מטוסים - נפגעו בעקבות המשבר הכלכלי. את השפעותיו על הרווחים היה אפשר לראות כבר ב־2008, עם התכווצות של 23.7% ברווח הנקי, שהסתכם באותה שנה ב־91 מיליון דולר. ב־2009 הרווח הנקי המשיך להצטמק, הפעם בשיעור של כ־35%, והסתכם ב־60 מיליון דולר. גם בסעיף ההכנסות של 2009 רשמה החברה ירידה, מתונה יותר, של 20% לעומת 2008, והללו הסתכמו בכ־2.9 מיליארד דולר.

מחוץ לספרי החשבונות חיכה להנהלת התעשייה האווירית ועד עובדים חזק, מלווה בהסכמים קיבוציים מפנקים, שלא משאירים מרחב תמרון רב. למרות כל אלו, פעולות ההתייעלות של החברה החלו כבר ב־2008 עם קיצוץ בשעות נוספות והוצאת עובדים לפרישה מוקדמת. גם המענקים וההטבות לעובדים התכווצו בכמחצית בשנת 2009 והסתכמו ב־14 מיליון שקל.

למרות הירידה החדה ברווחים, החברה בהחלט יכלה להשתמש בהם כדי להימנע מקיצוצים בתנאי העסקת העובדים. חלופה נוספת שבה בחרה לא להשתמש היא דיבידנדים בהיקף של 22.5 מיליון דולר שחולקו ביולי 2009.

מהנהלת התעשייה האווירית נמסר כי "לא היה קיצוץ בשכר לעובדי החברה".  

בתחילת 2009 הוחלט בבתי הזיקוק (בזן), שבשליטת משפחת עופר, לקצץ 10% בשכר היו"ר, המנכ"ל, נושאי המשרה והדירקטורים. במסגרת זו חתמה החברה גם על הסכם קיבוצי מיוחד עם העובדים, שלפיו ב־2009 לא ישולמו להם "תשלומים מסוימים", לשון הדו"חות, שמגיעים להם. לעובדים הובטח כי הכסף יוחזר במלואו חודש לאחר פרסום הדו"חות של 2009, אם החברה תציג רוווח נקי ובתנאי שאם התשלום היה מתבצע ב־2009 הוא לא היה גורם לחברה להפסד.

שנת 2009 התגלתה כשנה רווחית לבזן. ההכנסות אמנם התכווצו ב־37% והסתכמו ב־5.14 מיליארד דולר, אולם הרווח הנקי זינק ל־367 מיליון דולר לאחר הפסד של 130 מיליון דולר ב־2008. בזן סירבה לספקה פרטים על הקיצוץ בשכר מעבר למפורט בדו"חותיה. מהם עולה כי ב־2009 חסכה החברה כ־4 מיליון דולר בשכר ובהוצאות נלוות, סכום שאפשר היה לממן על ידי הרווח הנקי שייצרה. לחלופין, בזן יכלה גם להשתמש בדיבידנד של 75 מיליון שקל שאישרה במרץ 2010 ולהימנע מהקיצוץ.  

פלרם, יצרנית לוחות ה־PVC והפוליקרבונט שבשליטת קיבוץ רמת יוחנן, מהווה דוגמה לחברה שביטלה את קיצוצי השכר ברגע שראתה שהיא מתמודדת היטב עם המיתון במהלך שנת 2009. ההכרזה על הקיצוצים נשמעה בפברואר 2009 במסגרת מהלך כולל של התייעלות.

המהלך כלל הקטנת היקף הייצור של חלק ממפעליה, הקטנת מצבת כוח האדם בכ־10% ועצירת השקעות לא הכרחיות ברכוש קבוע. גם העובדים, ובהם הבכירים, הרגישו את ההתייעלות בתלושי המשכורת של 2009 - שכרם הופחת בכ־5%. עובדי הייצור לא נמנו עם העובדים שמשכורתם קוצצה רשמית, אך בפועל הם נפגעו מהקיצוץ בשעות העבודה. החברה העריכה בדו"חותיה שכל המהלכים הללו יחסכו לה בשנה 8 מיליון שקל.

שנת 2009 הפתיעה לטובה. כל כך לטובה, שכבר בספטמבר, בתוך שבעה חודשים, החליטו בפלרם לבטל את הקיצוץ. בנובמבר היא אף הכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל. כשפורסמו דו"חות 2009 התבררה הסיבה: פלרם סיימה את השנה ברווח נקי של 60 מיליון שקל, לעומת רווח סמלי של 2.6 מיליון שקל ב־2008. שורת ההכנסות צמחה קלות ב־6.4 מיליון שקל והסתכמה ב־932 מיליון שקל.

ומה לגבי החזרת הכסף לעובדים? "המשבר בשווקים טרם הסתיים, כך שטרם התקבלה החלטה בנושא", נמסר מהחברה.  

בסוף 2009 נמכרה הבעלות המלאה ביצרנית הפטרוכימיים הגדולה בישראל, כרמל אולפינים (כאו"ל) לבזן, והראשונה נמחקה מהמסחר. מדו"חות בזן נראה כי כאו"ל הובילה מהלכי קיצוץ דומים לאלה של החברה־האם. בפברואר 2009 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין החברה, ועד העובדים וההסתדרות, שתוקפו מיוני ועד דצמבר 2009. כך הופחת בתקופה הזו שכר העובדים בהתאם לשיעורים שנקבעו בהסכם, ובוטלו הטבות. כספים אלה, כך סוכם, יוחזרו לעובדים בעתיד, בתוספת סכום קבוע. בזמן שיד ימין קיצצה, יד שמאל חילקה, ועובדי כאו"ל קיבלו מענק בגובה 2.8 משכורות במסגרת הפרטת בזן.

את שנת 2009 סיימה כרמל אולפינים עם רווח נקי של 23.2 מיליון דולר, נתון מרשים לעומת הפסד של 81.5 מיליון דולר שנרשם בשנת 2008. בכאו"ל סירבו למסור מידע מעבר לכתוב בדו"חות, ולכן נותר רק להעריך את היקף החיסכון על סמך סעיף השכר וההוצאות בדו"חות.