טכנולוגיה: פגעו רק בשמנת

המשבר הפיננסי היה קרוב מאוד לפאנדטק, שעוסקת בפתרונות סליקה לבנקים ולגופים פיננסיים. כדי להימנע מפיטורים, החברה החליטה לבצע קיצוץ מדורג בשכר, כך שהקיצוצים נגעו רק במי שהרוויח יותר מ־20 אלף שקל בחודש. מי שהרוויחו 20–30 אלף שקל ספגו קיצוץ של 6%, עובדים ששכרם 30–40 אלף שקל ויתרו על 8%, ומי שהשתכרו יותר מ־40 אלף שקל חתכו 10% משכרם.

פאנדטק, שנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק (סימול: FNDT), עדיין לא פרסמה את דו"חותיה המלאים ל־2009, אולם המספרים ברורים: הכנסותיה ירדו במעט ל־117.8 מיליון דולר, והרווח הנקי (GAAP) עלה מ־1.2 מיליון דולר ב־2008 ל־4.6 מיליון דולר. סעיף הוצאות הנהלה וכלליות, שכולל הרבה מעבר לשכרם של העובדים, התכווץ ב־2009 ב־3.3 מיליון דולר. נראה שפאנדטק יכלה לשאת בקיצוץ ולשמור על רמת רווח דומה לזו של 2008, ואולי אף גבוהה יותר.

אמדוקס, ספקית פתרונות גבייה, ניהול ושירות לקוחות, היא אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות המצליחות בעולם, ונסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: DOX). במכתב למשקיעים בפתח הדו"חות הכספיים ל־2009 סיפרו המנכ"ל, דב בהרב, והיו"ר, ברוס אנדרסן, על מאמציהם לשיפור מבנה העלויות של החברה כדי לייצר ארגון רזה, יעיל וזול לתפעול.

לצד פיטורים של מאות עובדים, אמדוקס הובילה כמה מהלכים של קיצוץ בהטבות ובתנאים של עובדיה. למשל, בחודש אחד לפחות החברה עברה לשבוע בן ארבעה ימי עבודה בלבד. הארוחות לעובדים התייקרו, נקודות הזכות שהוקצבו להם לרכישת פעילויות פנאי במסגרת "מועדון אמדוקס" קוצצו, והם נדרשו לשלם עבור שירותי הספורט ומתקני הכושר שמציעה החברה.

ב־2009 (השנה הפיסקאלית באמדוקס מסתיימת ב־30 בספטמבר) אכן ההכנסות של אמדוקס התכווצו ב־9.5% ל־2.86 מיליארד דולר, והרווח הנקי ירד בכ־14% ל־326.1 מיליון דולר. מהלכי הרה־ארגון הללו היו כרוכים בעלות שנתית של 15.1 מיליון דולר. כמה הם חסכו? בהיעדר גילוי מפורט או תשובות קשה לדעת. אולם הוצאות הנהלה, כלליות ומכירות, שכוללות סעיפים כבדי משקל מלבד השכר, ירדו אשתקד בכ־60 מיליון דולר. אמדוקס מייחסת את הירידה הזאת להשלכות התוכנית לחיסכון בעלויות ולהשפעות שערי חליפין. הרווח הנקי של אמדוקס יכול היה להתמודד עם הקיצוץ הזה.

אדוונטק, חברת תוכנה ואינטגרציה שמתמחה בטכנולוגיות מיקרוסופט, אורקל, סאפ וג'אווה, ביצעה בראשית 2009 קיצוץ שכר רוחבי של 5%. הקיצוץ נגע גם למנכ"ל והיו"ר זאב ינאי, ולארבעה מנהלים בכירים נוספים בחברה ששותפים לשליטה בה. לעומת זאת, החמישייה הזו נהנתה מתוספת שכר בשלהי 2008: ינאי של 90 אלף שקל לשנה, וארבעת האחרים של 42 אלף שקל לשנה.

למרות המיתון, ביצועי אדוונטק ב־2008 השתפרו: ההכנסות גדלו בכ־9% ל־97.8 מיליון שקל, והרווח הנקי זינק פי 6.7 ל־2.1 מיליון שקל. ב־2009 ההכנסות התכווצו ב־8.7% ל־89.3 מיליון שקל, והרווח הנקי התכווץ למעט יותר ממיליון שקל. זהו רווח סמלי בהחלט, אולם גם החיסכון בסעיף שכר ונלוות אינו גדול במיוחד - כ־320 אלף שקל, כך שהיא יכלה בהחלט לסיים את השנה ברווח גם בלעדיו.  

גם ריטליקס היא חברה דואלית שנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק (סימול: RTLX), ובחסות ה־SEC היא יכולה להגיד שהיא שומרת על מבנה ההוצאות אך לא איך היא עושה את זה. עיקר המאמץ של ריטליקס היה בצמצום כוח האדם ביותר מ־200 איש, ובמקביל צמצום ההטבות לעובדים בצריכת הדלק של מכוניות החברה, ביטול המימון לנסיעות בכביש 6, כיווץ השתתפות בביטוח בריאות עבור בני משפחה, והפחתת ארבעה ימי חופשה ושעות נוספות לכל עובד.

איך נראתה 2009? בשורת ההכנסות נרשמה ירידה של 13.2% ל־192.4 מיליון דולר, והחברה עברה מהפסד של כ־51 מיליון דולר ב־2008 לרווח של 5.8 מיליון דולר אשתקד. זו היתה שנה מורכבת לריטליקס, שבמהלכה הועברה השליטה מהמייסד בארי שקד לקבוצת אלפא, קבוצת יוצאי אמדוקס, ומונו לה מנכ"ל ויו"ר חדש.

קשה לדעת כמה חסכה ריטליקס במהלך קיצוצי ההטבות. אולם במקרה הקיצוני ביותר מדובר ב־5.6 מיליון דולר, על פי סעיף הוצאות הנהלה וכלליות, שכולל גם הוצאות גדולות אחרות. האם היה כדאי לממן את הקיצוץ עם הרווח של השנה? בחברה אומרים שהסכום שנחסך מצמצום ההטבות ומהקטנת מצבת העובדים משמעותי, והוא אחד הגורמים לשיפור ברווחיות התפעולית של החברה במהלך 2009, למרות הירידה במכירות.  

צמד המילים "פיטורים בהייטק" מעלה מיד את התמונות של בית קומברס ברמת החי"ל מארח אמבולנס בחזית ופולט עובדים־מפוטרים טריים המומים. כך עשתה גם בעקבות המשבר הפיננסי.

בחודש מרץ 2009 פיטרה קומברס מאות עובדים, גם בישראל. חודש לאחר מכן הודיעה לעובדיה על קיצוץ בהטבות: ביטול סבסוד ארוחות הצהריים, תלושי השי לפסח הפכו לשי צנוע, חדר הכושר בבניין נסגר, והעובדים התבקשו לממש חמישה ימי חופשה עד הקיץ.

רק בשלב השלישי, בראשית 2010, הצטרפו בכירי החברה למהלך, והודיעו על קיצוץ של 10%–20% בשכרם - אך ורק למחצית הראשונה של 2010. אנדרי דהן, המנכ"ל, ספג את הקיצוץ הגדול ביותר, של 20%, בשכרו, שעומד כעת על 800 אלף דולר במקום מיליון דולר. ומה עשתה יד שמאל בשעה שיד ימין מקצצת? דירקטוריון קומברס, כך פורסם, החליט להעניק לבכירי החברה בונוסים של 65–275 אלף דולר.

קומברס טכנולוג'י (סימול: CMVT) היא גיבורת פרשת הבקדייטינג (תארוך לאחור של האופציות של בכיריה). בעקבותיה קובי אלכסנדר, מייסד החברה, נהפך לפושע נמלט שחי בנמיביה, החברה איבדה את זוהרה ואמינותה, וכעת משקיעה מיליוני דולרים בתיקון דו"חותיה לאחור. מהסיבה הזו היא לא פרסמה דו"חות מלאים ומבוקרים מאז 2006, כך שאין מספרים מדויקים על רווחיותה והוצאות השכר שלה. מהנתונים הכספיים המצומצמים שהגישה עולה שהכנסותיה ב־2009 הסתכמו ב־750–800 מיליון דולר לעומת כ־960 מיליון דולר שנה קודם.  

בחברת וואן, שמשווקת ומטמיעה מוצרי תוכנה שלה ושל יצרנים אחרים, מצאו דרך ייחודית להתמודד עם המיתון: לא פיטרו עובדים ולא קיצצו בשכר, אלא ביטלו את הפרשות החברה לקרנות השתלמות, שהן צ'ופר לעובדים.

הזהירות הוכיחה את עצמה: את 2009 וואן סיימה עם צמיחה סמלית של 2.8 מיליון שקל בהכנסות, שהסתכמו בכ־514 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב־80.5% ל־22.2 מיליון שקל. קשה לדעת כמה וואן חסכה בהחלטה לבטל הפרשות לקרנות השתלמות. הרמז היחיד הוא ירידה של 2.1 מיליון שקל בשכר העבודה והנלוות. אם זה החיסכון, הרווח הנקי שלה בהחלט יכל לשרת אותו.

כך או אחרת, בתום הרבעון הראשון של 2010 שבה וואן להפריש לקרנות ההשתלמות של עובדיה, אך אין בכוונתה לבצע הפרשה רטרואקטיבית.