פרשנות: זהירות, בועה

חברים יקרים, או שיש לנו בועה, או שבכל פינה במדינת ישראל מסתתר לו שדה גז בשווי מאות מיליוני דולרים.

כל מה שצריך לעשות היום כדי לגייס מיליונים לשותפות גז הוא לרכוש רישיון לחיפוש, לשכור את שירותיו של גיאולוג (רצוי מוכר), לייצר מבנה משפטי המתאים לשותפויות מסוג זה, והטלפונים להזמנות בהנפקה לא יפסיקו לצלצל. עבודתם של המגייסים קלה: הם לא נדרשים לכתת רגליהם במצגות אין־סוף למשקיעים מוסדיים ולענות על שאלות קשות. השוק המוסדי כלל אינו במשחק. מי שנמצא בצד הקונים הוא הציבור הרחב - כזה שהשם "הזדמנות ישראלית" מספיק לו כדי להזרים 107 מיליון שקל לחברת חלום.

מה דעתך על מניית הזדמנות יהש:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בהנפקות שותפויות הגז והנפט, המנופפות בנכסים לא מוכחים (רישיונות חיפוש בעלי פוטנציאל כלכלי לא ידוע), מתקיימים כל האלמנטים הקלאסיים של בועה: העיתוי, הקונים, היעדר הרגולציה, המורכבות והתשואות.

העיתוי: ההנפקות החדשות נשענות על הדי ההצלחה והגז שהתגלו בקידוחי "תמר" ו"דלית". בין המחזיקות ברישיונות תמר ודלית - דלק אנרגיה, דלק קידוחים, ישראמקו ונובל אנרג'י - לבין השותפויות החדשות אין כל קשר, למעט העובדה שהמשקיעים קושרים את ההצלחות של קידוחי תמר ודלית לרישיונות החלום של החברות החדשות.

הקונים: הציבור הרחב הוא זה שרודף אחרי הנפקות הגז והנפט. בשפה השוק־הונית מדובר בכסף חם שמתנהג כמו עדר: שמועות על טיפות נפט ליד ראש העין מזניקות את יחידות ההשתתפות באופן חריג שלא משאיר מקום לטעויות. אותן שמועות, רק בכיוון ההפוך, יגרמו בבוא הזמן לתגובת שרשרת מהירה שתגרום לכסף החם לברוח החוצה, ובכל מחיר. כשכל הכסף מרוכז בידי הציבור הרחב, אין ידיים חזקות (כמו גופים מוסדיים למשל) שימתנו ירידות וינצלו את הבהלה להזדמנות.

התשואות: התמונה המשתקפת מהתשואות שיצרו שותפויות חיפושי הגז רק תומכת בעובדה שמי שמזין אותן הם הספקולנטים. מה גרם לשותפות מודיעין לזנק ב־683% מתחילת השנה? או לחברת גלוב לזנק ב־40% בתוך חודש? תשובה: שום דבר הקשור למונחים מתחום הכלכלה ואפילו לא לכאלו המגיעים מתחום הגז והנפט. פשוט כלום. לא בטוח אפילו שהגילוי המסחרי של גבעות עולם מאתמול מצדיק את השווי האסטרונומי שאליו היא טיפסה - מיליארד שקל.

היעדר רגולציה: כשצד ההיצע או צד הביקוש משתגע, הרגולטור אמור לתפוס פיקוד. אלא שעל הציבור אין רגולציה, בניגוד לשוק המוסדי שעליו ניתן להשתלט. רשות ניירות ערך, שמפקחת על המנפיקים, יכולה לעשות רק דבר אחד: לבקש גילוי נאות בתשקיפי ההנפקה. טקטיקת השתלטות, כמו זו שנקט המפקח על הבנקים בנוגע לשוק הנדל"ן, אינה רלבנטית. המפקח, שזיהה פוטנציאל להתנפחותה של בועת נדל"ן בישראל, החליט לטפל בה בשורה של הוראות שמטרתן היתה אחת: לצנן את השוק המתלהט. בגז ובנפט זה כמובן בלתי אפשרי.

המורכבות: מעטים האנשים שמונחים כמו "מוהילה", "נוזלי תצורה" או "שכבת סהרונים" אומרים להם משהו. תחום הגז והנפט הוא עסק למקצוענים, וגם פענוחם של המונחים לא מותיר בהכרח שורה תחתונה. מרבית המשקיעים לא מבינים את דיווחי החברות וניזונים ממעט מומחים (חלקם אינטרסנטים מובהקים) שמפענחים עבורם את ההודעות. על בסיס "פענוח" זה מוזרמים כספים, וההמשך ידוע.

שותפויות הגז והנפט, שעדיין לא הצליחו להצביע על גילוי ממשי, מוכרות חלום. חלקן אולי ימצאו גז, רובן תיכשלנה. אבל החלום מייצר רווח של עשרות אחוזים בטווח הקצר ומפתה עוד ועוד מאמינים. כרגע כולם מרוויחים, אבל הרגע שכל זה הולך להשתנות מתקרב. כשקונים לא מתוחכמים נכנסים לשוק חסר רגולציה, שבו הרווחים זורמים בלי סוף, זה נגמר בדרך כלל רע מאוד.