הקסם של איתן ארז - עו"ד ועוד ועוד
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי עו"ד איתן ארז מונה בידי השופטת ורדה אלשיך לטפל בארבעה תיקי פירוק לפחות במקביל. בגלל המאמץ הרב הוא מבקש שכר של מאות אלפי שקלים בכל תיק. עכשיו גם ברור מדוע התגאה בעבר בהקלטה שחשף אלי רייפמן: "שופטים זורקים לי תיקים, אז כנראה אני שווה"
מחלקות הפירוקים, במיוחד בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, מחזיקות בידיהן כוח רב היכול להעשיר עורכי דין ולקפח אחרים. זאת בגלל שיקול הדעת המוחלט במינוי בעלי תפקיד לתיקים הגדולים, ובמיוחד לכמה תיקים במקביל.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשנתיים האחרונות ניתבה השופטת ורדה אלשיך, לפחות ארבעה תיקים גדולים, הנושאים שכר טרחה של מאות אלפי שקלים לתיק, לעו"ד איתן ארז, סגן ראש לשכת עורכי הדין.
שכר הטרחה שביקש ארז בתיקים אלו עומד על 2.2 מיליון שקל לפחות. עד עכשיו אישרה לו אלשיך 1.2 מיליון שקל, כשכמה מבקשות השכר טרם הוכרעו. באחד התיקים, מנעולי ירדני, ארז ביקש וקיבל בעבר 800 אלף שקל נוספים על עבודתו ככונס הנכסים של החברה לפני שנכנסה להליך פירוק. יחד עם סכום זה קיבל ארז בארבע השנים האחרונות 2 מיליון שקל לפחות.
ארז. משרדי נחשב כמוביל בתחום צילום: יובל חן
בהקלטה שהציג אלי רייפמן, המסוכסך עם ארז שמונה כמנהל מיוחד בעניינו, נשמע ארז מתגאה: "שופטים זורקים לי תיקים בלי שאני עושה שום דבר, אז כנראה שאני שווה משהו". אגב, בכל פעם שעו"ד ארז טוען לשכר טרחה, הוא מנמק זאת בעבודה ללא הפסקה שהוא ועובדיו משקיעים בכל תיק. אם כך, למה לנהל ארבעה תיקים במקביל?
בגין העבודה המאומצת ביקש ארז וקיבל מאלשיך לפחות פעם אחת תוספת שכר של עשרות אחוזים על "מאמץ מיוחד". זאת בניגוד לקביעת השופטת עצמה בעבר, לפיה תוספת כספית תישקל רק בסיום התיק.
הכנ"ר מתנגד, ארז תוקף
בין הבקשות הפתוחות לקביעת שכר טרחה בתיקיו השונים, מונחת על שולחנה של אלשיך בקשת ארז בתפקידו כמפרק חברת הבנייה קלרין טבריה. החברה קרסה כבר ב־1985, ופרויקט דירות הנופש שבנתה, מגדלי המלכים בטבריה, הופסק. במרץ 2008 החליפה אלשיך את עו"ד יעקב כהן בארז. כשנה לאחר שמונה, ביקש וקיבל מאלשיך שכר ביניים העומד על 290 אלף שקל. בתום שנתיים, באפריל 2010, הגיש ארז בקשה לקבוע לו שכר טרחה סופי לאחר שהפרויקט הושלם, והציע לשופטת לבחור בין שתי דרכים לחישוב השכר: 46 אלף שקל לחודש מאז מינויו, שיסתכמו ב־1.3 מיליון שקל, או בתחשיב לפי ביצוע 4,048 שעות עבודה, אז יעמוד השכר המבוקש על 1.17 מיליון שקל. במסגרת הבקשה מתאר ארז את העבודה הרבה שהשקיע ב"אחד מתיקי הפירוק הסבוכים ביותר" בהם טיפל אי פעם. נציג הכנ"ר החליט להתנגד והציע כי ארז יקבל עבור שנת עבודתו השנייה 290 אלף שקל נוספים, ובסה"כ מעט פחות מ־600 אלף שקל. ארז הגיב בחריפות ושיגר מסמך ארוך נגד הכנ"ר עו"ד שלמה שחר. את נציגת הכנ"ר בביהמ"ש הגדיר כ"עורכת דין צעירה המתקשה לתפוס את ההיקף העצום של העבודה". בנוסף כתב כי ארבעה אנשים במשרדו "עובדים על תיק זה, כולם יחד בממוצע 15 שעות ביום", והוסיף כי פעולתו היחידה של הכנ"ר בתיק היא ניסיון להפחית את שכר הטרחה.
ממש בעיצומה של העבודה המאומצת בתיק קלרין טבריה, מונה ארז על ידי אלשיך במרץ 2009 לתפקיד המנהל המיוחד על נכסיו של אלי רייפמן. המינוי נעשה בלא שמי מהצדדים ביקש למנותו. ארז עבד קשה, אבל ההתקדמות מועטה. כשנה וחצי מאז המינוי, רייפמן יוצא ונכנס לכלא ולאיש אין מושג איפה המניות. בנובמבר 2009 הגיש ארז בקשה ראשונה לפסוק לו שכר ביניים, 300 אלף שקל, בעבור התקופה שמאז מינויו ועד מועד יציאתו של רייפמן בפעם הראשונה ממאסר. כונס הנכסים הרשמי התנגד, וציין כי לפי התקנות הקובעות את אופן חישוב השכר, מגיע לארז תשלום של 80 אלף שקל לכל היותר - כרבע מהסכום שדרש. הכנ"ר הסכים לבסוף כי שכרו של ארז יוגדל ב־50% בגין "מאמץ מיוחד", והשופטת אלשיך אישרה לו 124 אלף שקל, הכוללים את התוספת על המאמץ, אף שהוא לא הניב עד כהקצה חוט למניות אמבלייז.
אלשיך. היתה קשוחה יותר במקרים אחרים צילום: עמית שעל
בהקשר זה ראוי לציין כי בנובמבר 2003 קבעה אלשיך כי בעל תפקיד לא יוכל לקבל תוספת "מאמץ מיוחד" באמצע ההליך. באותו מקרה ביקש עו"ד דורון טישמן, ששימש כמנהל המיוחד של ברגר קינג, לקבל 35% תוספת מאמץ מיוחד במסגרת שכר ביניים. אלשיך הבהירה אז כי "הלכה פסוקה היא כי תוספת מאמץ מיוחד נשקלת בסופו של ההליך", כשתעמוד בפני בית המשפט התמונה המלאה.
כשנה לאחר שמונה כמפרק זמני של קלרין טבריה, וארבעה חודשים לאחר שמונה כמנהל מיוחד לאלי רייפמן, מינתה אלשיך את ארז בסוף יולי 2009 כמפרק זמני בתיק גדול נוסף, של חברת ההובלות והאחסון אייר סי מובינג. שלושה חודשים קודם לכן נקלעה החברה להקפאת הליכים. ארז מונה כמפרק זמני במקום רואה החשבון עופר ויתקין, ששימש נאמן.
"הקופה אינה פרה חולבת"
בנובמבר 2009, במקביל להגשת בקשת שכר הטרחה בתיק רייפמן, ביקש ארז לקבל שכר עבור שלושת חודשי העבודה הראשונים שלו בתיק אייר סי מובינג, בסך 400 אלף שקל שכללה תוספת "מאמץ מיוחד" של 50%. ארז כתב כי "החתום מטה וחמישה עובדים מצוות משרדו השקיעו בתיק עשרות שעות עבודה מדי יום". ארז הוסיף וסיפר כי באחד המקרים נאלצו עובדי משרדו "לנטוש את עבודתם השוטפת" כדי לטפל בתיק, ומחצית ממשרדו שותקה.
מהמסמכים עולה כי באותו שלב ארז גבה 372,000 שקל. ארז טוען כי בקשת השכר אושרה ללא תוספת מאמץ מיוחד, נוכח התנגדות הכנ"ר ועמדה על 274,000 שקל בלבד וכי בנפרד קיבל עוד 98,000 שקל בגין בקשה נוספת שהגיש. הכנ"ר, לעומת זאת, בדוח שהגיש לביהמ"ש בחודש שעבר טוען שארז קיבל את מלוא הסכום שביקש בפעם הראשונה בלי שהתייחס לקיומה של בקשה נוספת. שלושה חודשים לאחר מכן, בינואר 2010, ביקש ארז וקיבל 90 אלף שקל נוספים. ביולי 2010 הוא ביקש עוד 50 אלף שקל, בעוד שלפי תקנות השכר שפירט בבקשה, הוא אמור היה לקבל 2,200 שקל בלבד. החלטה בנוגע לבקשה זאת טרם נמסרה.
הכנ"ר שלמה שחר. קיבל מכתב חריף צילום: מיכאל קרמר
תיק ענק נוסף שבו מטפל ארז הוא תיק הכינוס שהפך בהמשך לתיק פירוק של חברת מנעולי ירדני. ארז התמנה לתפקיד כונס החברה ב־2004, ובחלוף כמה שנים גבה 810 אלף שקל שאושרו על ידי השופטת אלשיך. הסכום הגבוה הוביל לבקשת עובדי החברה לפסילת אלשיך, בטענה לחשש ממשוא פנים. ה"חשד מתחזק", טענו, מכך ש"בהחלטה אחרת הוקיר בית המשפט את פועלו של הנאמן לחברת מנעולי ירדני, ואישר לו שכר טרחה גבוה". אלשיך דחתה את בקשת הפסילה.
במאי 2008 מינתה אלשיך את ארז לתפקיד המפרק של מנעולי ירדני, והוא הגיש עד כה שלוש בקשות לשכר טרחה. הבקשה האחרונה הוגשה בחודש שעבר. ארז ביקש להוסיף לשכרו כ־25 אלף שקל נוספים, בלא שהזכיר באותה בקשה את השכר שנפסק לו בתיק בעבר. ארז כתב כי הוא "הקדיש עד כה מאות רבות של שעות עבודה... השקיע מאות שעות בישיבות ודיונים", וכך גם משרדו.
מעניין לציין כי בחודש שעבר מסרה אלשיך החלטה לגבי שכר גורם אחר בתיק: חברה שהעניקה במשך שנים רבות שירותים למפרק הקודם וביקשה לקבל 400 אלף שקל. אלשיך אישרה לחברה שכר העומד על פחות מרבע מהסכום, תוך שהאי מבהירה דווקא במקרה זה כי "קופת הפירוק אינה פרה חולבת".
לצד ארבעה התיקים האלה היה עו"ד ארז מעורב בתיק פירוק נוסף בפני אלשיך. מדובר בחברת ל.ה.ט.ם - לקידום הכשרה טכנולוגית. בתיק זה מונה שותפו לשעבר של ארז, עו"ד ארז חבר, כמפרק זמני, וארז ייצג אותו בהליכים בפני אלשיך. השניים ביקשו מאלשיך לפסוק שכר טרחה חריג של 35 אלף שקל לחודש במשך שבעה חודשים, ובסך הכל כמעט רבע מיליון שקל. אלשיך אישרה את הבקשה, אך בהחלטתה גובה השכר המבוקש כלל לא הוזכר.
מדוברות בתי המשפט נמסר: "עו"ד ארז מונה כבעל תפקיד מטעם בית המשפט רק בשני תיקים במהלך 10 השנים האחרונות. כל יתר המינויים היו לבקשת צדדים בתיק".
