חשיפה ראשונה: קוקה קולה מבעבעת

התרגשות קלה שררה בקוקה קולה ישראל באחד מימי יולי האחרון, כשאחד אחד התייצבו המוזמנים במשרדי החברה בבני ברק ונכנסו לחדר הישיבות הגדול, בבניין הצופה על כביש גהה הסמוך. 42 שנה לאחר הקמת החברה התכנס לראשונה הדירקטוריון שלה, שזה עתה מונה, לישיבה ראשונה וחגיגית. זה לא קרה במקרה: חצי שנה קודם לכן חגג מוזי ורטהיים, הבעלים הכל יכול של קוקה קולה ישראל, את יום הולדתו ה־80. יום ההולדת, וכינוס הדירקטוריון שבא בעקבותיו, נתנו את האות: העברת השרביט לדור הבא במשפחת ורטהיים החלה.

מבחינה מנטלית, מוזי של גיל 80 הוא עדיין אותו מוזי של שנים עברו. הוא חד מחשבה, קורא המון, מגיע מוכן לכל פגישה. "הוא מגיע לישיבות הדירקטוריון של בנק מזרחי־טפחות עם חומר הקריאה ממורקר בצהוב ועם שאלות על פתקים צהובים קטנים, וכל פעם שהוא מדבר יונס (אלי יונס, מנכ"ל הבנק - נ"ס) נדרך", מספר חבר בדירקטוריון הבנק, שבו מחזיק ורטהיים 20%, "השכל נותר כשהיה, אבל בגוף מרגישים את אותות הגיל".

"חזק מנטלית ככל שיהיה, גם למוזי ברור שבגיל כזה ועם הון כזה אתה חייב לחשוב על העתיד. הוא עוסק בכך הרבה יותר מבעבר", אומר מכר נוסף. "ההערכה שלי היא שמוזי וחסיה אשתו החליטו כבר לפני כמה שנים מה הם רוצים שיקרה אחרי לכתו, אלא שמוזי כמעט ונמנע מלתרגם את זה למעשים עד לאחרונה, מתוך אמונה שהניהול המקצועי שהקפיד לטפח בחברות שבשליטתו ימשיך להתקיים גם לאחריו. בהמשך הוא הבין שגם אם אינו בשל לאמירה מפורשת בנושא, כדי לייצר את המציאות הרצויה לו הוא חייב להתחיל להציב עובדות בשטח".

"דרורית היתה מסרבת"

העובדה שורטהיים הוא עדיין הדמות הדומיננטית ביותר בקוקה קולה ישראל אינה שנויה במחלוקת. את המשרדים בקומה הרביעית במפעל החברה בבני ברק הוא מקפיד לפקוד מדי יום, ונדמה שהם נבנו בצלמו. על הקירות של קומת ההנהלה תמונות פרי מכחולה של אשתו חסיה, הפסיפס במבואה לחדרו הוא יבוא אישי של בתו דרורית. על קיר חדר הישיבות שלו תמונה מימיו בפלמ"ח, תמונה מהשתלמות שערך בסוף שנות השישים במפעלי קוקה קולה בחו"ל, ותמונה שלו ושל חסיה עם נשיא קוקה קולה העולמית. את הקירות מעטר גם אוסף שעונים. "את רואה", הוא אומר לי כשאני נכנסת למשרדו, "אין לי מטוס פרטי או יאכטה, אף על פי שאולי יכולתי להרשות לעצמי. במקום זה אני אוסף שעונים".

דודי (מימין) ודורית ורטהיים עם נשיא קוקה קולה העולמית מוכתר קנט

למרות הפתיחות הנוכחית של ורטהיים, קוקה קולה היא חברה סגורה, כמעט חשאית. חברה שאינה מתהדרת בהצלחותיה, אבל גם אינה מסבירה את כישלונותיה. מחזור מכירות חריג בגובהו, הצלחה שיווקית או ריח רע מהבקבוקים יטופלו באותו האופן - דממה מוחלטת. זו המורשת שהנחיל ורטהיים לעובדיו עוד מימיו במוסד, וזו הדרך שקיבע הנשיא הוותיק של החברה, רוני קוברובסקי. קוד אתי, משמעת, דיסקרטיות מעל הכל. גם כעת תכנן ורטהיים מהלכים שקטים, מדורגים, העברת שליטה מסודרת הרחק מעין הציבור. אלא שהפעם השדרה הניהולית בחברה לא מיהרה ליישר קו. המסדרונות התמלאו בשמועות וספקולציות לגבי העתיד, ובעיקר סביב השאלה מה יהיה מקומו של קוברובסקי במבנה הבעלות המיועד.

במשך שנים סירב ורטהיים להתייחס לעניין ירושתו, למרות שמועות שאפפו את החברה ואת המשפחה. הדומיננטיות שלו, בצירוף העובדה שאיש מילדיו לא עבר הכשרה מסודרת לתפקיד היורש, הותירו את שאלת היום שאחרי תחת מעטה כבד של ערפל. לא עוד: בחודשים האחרונים סומן דודי ורטהיים, בנו של מוזי, כיורש וכמוביל של עסקי אביו. גם דודי (53) וגם אחותו הגדולה דרורית (56) יירשו את נכסיו, אלא שדודי הוא שמיועד "להחזיק את ההגה", כפי שמכנה זאת מוזי.

"כבר לפני עשרות שנים החלטתי שלא להכניס את הילדים מיידית לעסקים אלא לתת להם להתפתח, כל אחד בכיוונים שמתאימים לו", אומר מוזי ורטהיים ל"כלכליסט". "בזמנו גם החלטתי שכאשר יגיע היום והם יירשו ממני את הבעלות בקוקה קולה, אקדים זאת בקירובם לעסק. אפילו קבעתי לעצמי מתי זה יקרה. לא הכשרתי אותם להיות מנהלים כי זה לא התפקיד שלהם בקוקה קולה. הם יהיו הבעלים, ודודי באופן טבעי יוביל את ההשקעה".

למה בחרת בדודי ולא בדרורית?

"אני חושב שאם הייתי מציע לה היא היתה מסרבת. דרורית ודודי הם אנשים שונים. דודי שונא חשיפה ודרורית אוהבת מאוד, דודי התקרב לצד הכלכלי של הפעילות שלי ודרורית הלכה יותר לצד האמנותי, אף שהיא נחשבת למנהלת עסק מוכשרת מאוד (היא בעלת חברת מוצרי האבן והכלים הסניטריים קאנטרי פלורס - נ"ס). דרורית מעורבת בעסקים וגם אשתי חסיה, אבל כשיש שניים צריך לשים אחד ליד ההגה. באופן טבעי, זה יהיה דודי".

לבחירה בדודי שותפה גם רעייתו של מוזי, חסיה, בעבר מפיקה בטלוויזיה החינוכית, שהיתה אחראית לדיבוב סדרות מיתולוגיות כמו "הלב" ו"נילס הולגרסון". יחסיהם של השניים מתוארים כ"קרובים מאוד", והיא אף השתתפה בישיבת הדירקטוריון הראשונה של החברה.

ידעת שתעביר את השליטה כשתהיה בן 80?

"האמת היא שתכננתי שזה יקרה עוד קודם לכן, אבל הביצוע הפורמלי של המהלך התעכב. אנחנו מדברים על ילדים, אבל מי היה מאמין ששניהם היום מעל גיל 50".

ואם יבוא עוד אדם ויטען לזכויות בירושה?

"זה לא יקרה".

צעד ראשון: הקמת דירקטוריון

ההחלטה של ורטהיים להעביר את השליטה בקבוצה היתרגמה, בין היתר, להקמת דירקטוריונים בשתי החברות המרכזיות בה, החברה המרכזית למשקאות ומבשלות בירה, שהתנהלו עד אז ללא מערכת פורמלית לקבלת החלטות. מועצת המנהלים של החברה המרכזית, שכללה עד עתה רק שתי דמויות קבועות - ורטהיים וקוברובסקי - הורחבה.

המשמעות של המהלך היא כפולה, אומרים מקורבים. "קודם כל להקים קבוצת תמיכה עסקית לבן דודי, ולחזק את מעמדו הניהולי אל מול הנשיא הכל יכול קוברובסקי - שאינו נמנה עם הדירקטוריון המצומצם שקם, ולאחר מכן גם להכניס סדר בחברה ובדרך קבלת ההחלטות הניהוליות שלה, כחלק ממהלך גדול יותר שנבחן כיום: הנפקת מבשלות בירה בבורסה, ביחד עם הפעילות הבינלאומית של החברה".

מפעלי קוקה קולה בבני ברק צילום: אוראל כהן

"חשבתי שהגיעה העת למנות דירקטוריון לחברה כדי להסדיר את תהליך קבלת ההחלטות שהיה לנו כל השנים ולהנחיל אותו גם לילדים. זה שינוי שאני לא מקל ראש בו, אבל הוא בעיקר שינוי של סגנון, לא של מהות", אומר ורטהיים. "עם זאת, מבחינתי לא מדובר בשינוי משמעותי, כי גם עד היום נהגנו רוני ואני לקבל החלטות בשיתוף שורה של יועצים רלבנטיים. כעת חשבתי שנכון לבנות דירקטוריון, כך שכל עוד אני פה אוכל ללוות אותו ולהשריש את תהליכי קבלת ההחלטות שלי גם אצל הדורות הבאים".

אתם חושבים על הנפקה?

"כן ולא. את החברה המרכזית למשקאות, שהיא בעלת זיכיון קוקה קולה, אנחנו בשום פנים ואופן לא ננפיק. מה שכן עומד על הפרק הוא הנפקת מבשלות הבירה בקונסטלציה מסוימת עם הפעילות בחו"ל. חשבנו על זה. אנחנו מסוגלים לעשות מהלך כזה בתקופה מאוד קצרה, מכיוון שחשבונאית עבדנו בצורה מאוד מסודרת, אבל אני עדיין לא בטוח שזה יקרה.

"הנפקה טובה למטרות גיוס הון והתרחבות, אלא שבתקופה האחרונה קשה מאוד להיות תעשיין במדינה הזו ולהתרחב. כל הזמן תוקפים אותנו ואותי, קוראים לי תמנון או טייקון, שמות שאני בכלל לא מכיר ולא יודע מה הם אומרים. זה קשקוש גדול, אבל אני לא בטוח שהנפקה במציאות הזו היא נכונה. לא ננפיק סתם, אלא כדי להתרחב או לבצע השקעה משמעותית. לציבוריות יש משמעויות שאנחנו לא מקלים ראש בהן. אנחנו צריכים להחליט אם זה מתאים לנו או לא".

המחזור של קוקה קולה, למשל, גבוה או נמוך ממיליארד דולר בשנה?

"גבוה".

"דודי בלתי שגרתי, קצת מוזר"

מאחת הקומות העליונות של מגדל משה אביב ברמת גן, עם מזכירה, נהג וצוות מצומצם של יועצים, מנהל דודי ורטהיים את החלק שלו באימפריה המשפחתית, חלק שהתרחב בשנים האחרונות ועתיד, כאמור, לגדול מאוד בעתיד.

דודי הוא דמות אנונימית בעולם העסקים הישראלי: פניו אינם מוכרים, הוא אינו מסתובב בחוגים "הנכונים" ואינו פוקד אירועים מתוקשרים - בדרך כלל גם לא את אלה הנערכים בחווילה של אחותו, דרורית. הוא לא נוהג ליזום פגישות, גם לא עם בעלים ומנהלים בחברות שבהן מושקעת חברת האחזקות המשפחתית, ומי שרוצה לפגוש בו עובר סינון קפדני. פעם בשבוע מגיע אביו, מוזי, מלווה בנהגו הפרטי, לפגישת עבודה עם הבן.

"ורטהיים הוא לא הגרסה הצעירה של אביו", מעידים מכריו. בצעירותו למד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת בר־אילן, ומתחילת שנות התשעים החל לחדור לעסקי האב, אך רוב הזמן נשאר בטריטוריה מוגבלת, הרחק מעסקי המשקאות ובנק מזרחי־טפחות. הוא נשוי לבתיה ואב לחמישה.

מוזי ודרורית ורטהיים

"דודי הוא עוף בלתי שגרתי בעולם העסקי", אומר גורם אחר, "אפשר להגיד שהוא אפילו קצת מוזר. ההליכה, הדיבור, ההתנהגות - הוא לא איש עסקים בכל רמ"ח איבריו. הוא בעיקר אדם מופנם, מאוד ישר, מאוד לא צבעוני".

"דודי הוא בחור שקט, מופנם, לא טיפש בכלל. עם זאת, הוא לא מתקרב לקרסוליים של אבא שלו, ונדמה ששניהם יודעים את זה", אומר מכר. "מוזי הוא חסיד גדול של הנהלות מקצועיות בחברות שהוא שולט בהן - כמו קוברובסקי בקוקה קולה ויונס בבנק מזרחי - ולכן הוא לא מייעד לדודי את הניהול של קוקה קולה. הוא כן מייעד לו את השליטה ומכשיר אותו לכך, ולכן בחודשים האחרונים הוא נכנס יותר ויותר לקרבי הניהול של קוקה קולה".

הסנונית הראשונה של העברת המוט לדודי כיורש התבצעה באופן דיסקרטי כבר לפני שלוש שנים, אז קיבל לידיו את השליטה בחברה המשפחתית מ. ורטהיים אחזקות, והוכרז כמנהלה הרשמי. לחברת האחזקות שבראשה עומד דודי כיום אחזקות מיעוט בזכיינית ערוץ 2 קשת (5%), ואחזקה בחברת הנדל"ן המניב אלוני חץ (25%) ובקמור, יבואנית ב.מ.וו (7.7%). כמו כן, על פי הערכות החברה מחזיקה במניות מיעוט בשורה ארוכה של חברות ציבוריות, שלא התגבשו לאחזקה מהותית (5%) המחייבת דיווח, וכן בהשקעות בחברות סטארט־אפ שונות. בתחילת דרכו נהג דודי להשקיע לא מעט בחברות טכנולוגיה, אולם לאחר שורה של כישלונות צמצם את פעילותו בתחום.

מ. ורטהיים אחזקות החזיקה עד לאחרונה במניות של בית ההשקעות דש־איפקס ובכמעט 5% מחברת הנדל"ן אלרוב של אלפרד אקירוב - שתי השקעות שמומשו ברווח. דודי עצמו כיהן עד לאחרונה כדירקטור באלוני חץ, ומכהן עד היום כדירקטור בקשת.

"דווקא תחום הטלוויזיה מאוד מעניין אותו", אומר מקורב, "אולי משום שהוא נחשב קרוב לאמו חסיה, שהיתה בכירה בטלוויזיה החינוכית". בעבר סיפר עו"ד רון גזית, בעלה לשעבר של דרורית, כי המעורבות של משפחת ורטהיים בקשת נולדה ב־1992, כאשר התפרסם המכרז הראשון לערוץ 2, בעקבות יוזמה שלו ושל דודי.

משרדו של גזית מטפל משפטית ברבות מהחברות בקבוצה ומחזיק בנאמנות עבור דרורית חלק ממניותיה. גזית עצמו יושב בדירקטוריון מזרחי־טפחות מטעם ורטהיים. אך לדברי מקורבים, למרות ש"השכיל להתגרש יפה, גזית אינו מקורב כפי שהיה בעבר למוזי ברמה האישית. ברמה המקצועית הוא נהנה מאמונו". בנם של גזית ודרורית, ארז (30), הוא עורך דין שעשה את ההתמחות במשרדו של אביו - אך לאחרונה עזב את עריכת הדין כדי לעבוד בטרה שבשליטת סבו, ועשוי להתקדם בשדרה הניהולית של הקבוצה.

למוזי עצמו אין היום בכלל מניות בחברת האחזקות המשפחתית. דודי מחזיק ב־69% ממנה, ואילו אחותו דרורית מחזיקה ב־31% הנותרים.

"החברה מחוררת כמו גבינה"

הפעם הראשונה שדודי ודרורית התערבו בעסקי המשקאות של אביהם היתה לפני שלוש שנים וחצי, כאשר קוקה קולה עמדה לרכוש את מחלבות טרה. "רצינו להתרחב ואמרנו לעצמו שכל תחום המשקאות הוא סינרגי לפעילות הקיימת שלנו", מספר מוזי. "אלא שחלב הוא אמנם משקה, אבל לרכישת מחלבה יש היבטים שונים, זה סוג של מומחיות. זו לא היתה החלטה פשוטה, ולא היתה תמימות דעים משפחתית לגביה". מי שהתנגדו לרכישה היו נשות המשפחה, חסיה ודרורית, בשעה שמוזי, דודי ורוני קוברובסקי תמכו בה. "בסוף כולנו הסכמנו, והיום כולם מרוצים מאוד מההחלטה", אומר ורטהיים.

מימין: איתן ורטהיימר, מוזי ורטהיים ומיכאל שטראוס צילום: אוראל כהן

חלפו שלוש שנים, ולאחרונה החל דודי לבלות זמן רב יותר במשרדי קוקה קולה בבני ברק, ולגלות מעורבות לא רק בנושאים הקשורים לחברה עצמה, אלא גם בתחום המים המינרליים (נביעות), החלב (טרה) והמיצים (פריגת). דודי ודרורית מונו לדירקטורים בחברה המרכזית למשקאות קלים, ואילו דודי מונה לדירקטור גם בחברה־בת מבשלות בירה, שדרכה מתבצעות פעילות המשקאות האלכוהוליים, פעילות הזיכיון של קרלסברג ופעילות המיצים של פריגת (51%, יתרת המניות בידי קיבוץ גבעת חיים).

בחברה הזו יש למוזי ורטהיים שני שותפים: קוברובסקי, שמחזיק 6%, וקודמו בתפקיד מנכ"ל קוקה קולה, רמי שלו, שמחזיק גם הוא 6%. יתרת המניות (3%) מוחזקות בנאמנות עבור משפחת ורטהיים על ידי עו"ד בנימין רוטנברג, שותפו של גזית. דרך מבשלות בירה מתנהלת גם הפעילות הבינלאומית של הקבוצה בתחום המשקאות - בטורקיה, אלבניה ורומניה. בפעילות בחו"ל חלקו של קוברובסקי משמעותי יותר, ומוערך ב־15%–20%.

"אם יש מישהו שהמעורבות המתחזקת של דודי בעסקי המשקאות מרגיזה אותו וגם מאיימת עליו, זה רוני", אומר מקורב לחברה. "זה יצר זעזוע כולל בשדרה הניהולית וכיפופי ידיים בין דודי לבין רוני, שפשוט משתולל".

"קוקה קולה של היום היא כבר לא אותה חברה ממושמעת ומסודרת כפי שהיתה בעבר", אומר מקורב אחר. "המטאפורה שהייתי משתמש בה לתוצאות המהלכים האחרונים היא גבינה. החברה מחוררת כמו גבינה שוויצרית".

קוברובסקי (59) החל לעבוד בקוקה קולה לפני עשרות שנים, כמהנדס ייצור. ב־1996 החל להקים את מבשלת הבירה ברומניה, תחת המותג קרלסברג, שאת הזיכיון שלו קיבלה מבשלות בירה מעט לפני כן. שנתיים לאחר מכן הוא נקרא בחזרה לישראל ומונה למנכ"ל קוקה קולה במקום שלו, שכיהן בתפקיד קרוב ל־20 שנה. ב־2002 מונה לנשיא הקבוצה.

"דודי עדיין לא העתיק את משרדו לבני ברק, אבל הוא החל לבלות שם זמן רב יותר", מספר בכיר בחברה. "הכניסה שלו יצרה מהומת אלוהים. אף שהיא היתה מאוד שקטה כלפי חוץ, כלפי פנים היא היתה מאוד רועשת, במיוחד מבחינת רוני. דודי, בדרכו השקטה, התחיל לדרוש מרוני הסברים - ורוני לא רגיל לזה. הוא לא אוהב לספק תשובות לשאלות על החלקים הפחות רווחיים בקבוצה, כמו נביעות וטרה".

הבייבי של קוברובסקי

מוזי מכחיש את השמועות הללו. "ככל שאני יודע, רוני לא מתוסכל ואפילו לא חש אי־נוחות, והאמת היא שגם אין לו סיבה", הוא אומר, "הוא זוכה להערכה גדולה ולתגמול הוגן. היחסים מצוינים, גם איתי וגם עם הילדים. שום דבר לא נחת על רוני בהפתעה. אני רק יכול לשער שהשורשים לתחושה שהצדדים אינם מסתדרים נטועים כנראה ברכישת טרה, שם היתה מחלוקת עסקית אמיתית בשאלה האם לרכוש או לא. מחלוקת עסקית, לא אמוציונלית. לי אין בעיה עם ויכוחים עקרוניים, אני ממש לא אוהב 'יס מנים'. העובדה שרוני מתווכח היא אחת הסיבות שאני אוהב אותו כל כך".

אלא שגם אם מדובר בפרשנות מוטעית או בניסיון לסכסך בין הצדדים, הקולות שיוצאים ממסדרונות קוקה קולה נשמעים אחרת. "רוני התכונן במשך שנים ליום הזה", אומר מקורב לצדדים. "זה לא שהוא חשב שהוא יקבל את קוקה קולה על מגש של כסף, או שמוזי ייתן לו במתנה את הבעלות. ממש לא. היה ברור לו שאת רוב המניות יקבלו הילדים, אבל הוא חשב שהוא יקבל משהו בחברה המרכזית - ולא מניות מיעוט בחברת הבירה.

"רוני עובד שנים על חיזוק מעמדו, וכשהוא הבין שהוא לא הולך לקבל מניות בחברה המרכזית הוא הגביר את המאמצים בכמה חזיתות: חיזוק הקשרים מול הנהלת קוקה קולה העולמית; ביסוס מעמדו בשוק הישראלי, מול מפיצים וספקים; הרחבת הפעילות הבינלאומית של הקבוצה באמצעות חברות־בנות, שבהן הוא מחזיק בשיעורים גבוהים יחסית; וחיזוק מעמדו הניהולי בתוך הקבוצה".

ההתרחבות בחו"ל נחשבת ל"בייבי" של קוברובסקי. היא נעשתה בתמיכתו של ורטהיים, אולם הוא אביה הרוחני והוא שדחף אותה משמעותית. מוזי נחשב למי שאינו מתרשם יתר על המידה מהקמת מפעלים בחו"ל, וכמי שמעדיף תחתם התרחבות בשוק המקומי. לדברי אחד ממקורביו, אין לו התנגדות עקרונית להתרחבות בחו"ל ויש לו השקעות פרטיות רבות מעבר לים - אלא שבנושאים התעשייתיים הוא מחזיק בפילוסופיה ישראלית, עוד מימיו בפלמ"ח ובמוסד.

"כשבאחד הדירקטוריונים עולה אפשרות לבצע רכישות בחו"ל מוזי לא שולל אותה", אומר מקורב, "אבל הוא בדרך כלל שואל מיד 'בשביל מה אנחנו צריכים את זה'. זו גם היתה תגובתו כאשר בדירקטוריון בנק מזרחי עלתה האפשרות לרכוש בנק בחו"ל".

"חלקו של רוני במבשלות בחו"ל גדול מחלקו בפעילות בישראל, לכן רוני חותר להגדיל את נתח הפעילות הבינלאומית של החברה", אומר מקורב לחברה. "זה המקום שבו באמת יש לו סיכוי להשתלט על כלל הפעילות. בישראל פחות. מכיוון ששולי הרווח בפעילות בחו"ל גדולים יותר, זו גם הפעילות שהפכה את רוני משכיר אמיד לאיש עשיר מאוד".

אחת ההערכות בשוק היא כי קוברובסקי מנסה לחזק את מעמדו באמצעות בריתות עם בעלי מניות מיעוט אחרים, כמו המנכ"ל הקודם רמי שלו. לפי הערכות שונות, אם ירצה קוברובסקי להשתלט על הפעילות בחו"ל, בעל הברית שלו עשוי להיות שותף נוסף להקמת המבשלות - רוני גת, בעלי יפאורה תבורי, שלו כ־20% מהמבשלה ברומניה. במקביל, קוברובסקי עשוי לשקול השתלטות עתידית על פריגת, באמצעות רכישת החלק של קיבוץ גבעת חיים (49%) - אף שלמבשלות בירה יש זכות סירוב ראשונה על מניות פריגת למשך שש שנים נוספות לפחות.

מוזי ורטהיים. "הילדים שלי לא ימכרו את קוקה קולה" צילום: צביקה טישלר

מוזי לא מאמין באקזיט

מקורבים לקוברובסקי טוענים כי בשנים האחרונות הוא עובד על חיזוק קשריו עם הנהלת קוקה קולה העולמית, בראשות הנשיא מוכתר קנט, שקוברובסקי נחשב ממקורביו. קוברובסקי אף לקח את בכירי קוקה קולה העולמית לכמה סיורים במבשלות בחו"ל, כדי לחשוף אותם לפעילות שהוא אוהב. אלא שגם ילדיו של מוזי אינם זרים להנהלה העולמית: גם הם פגשו בנשיא קוקה קולה העולמית יותר מפעם אחת, וגם היחסים איתם נחשבים קרובים ומלאי הערכה - אם כי על בסיס אישי יותר ומקצועי פחות.

"ככל שחולפות השנים רוני רוצה עוד ועוד", אומר מקורב לחברה, "הוא הופך למנהל ריכוזי יותר ודורש שהחלטות יעברו דרכו גם אם אינן ברמת נשיא החברה בדרך כלל. הוא מחזק את קשריו עם האמריקאים, ברמת החברה פנימה וברמת ההפצה בישראל".

ורטהיים עצמו נוהג להתבטא רבות על הערכתו לקוברובסקי, אך לדברי מקורביו "לעתים יש לו ביקורת על העובדה שניהול הזמן של רוני שואף לאפס". הוא גם לא היה תומך גדול בפעילות הציבורית של קוברובסקי, כיו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, תפקיד שפינה לאחר קדנציה למנכ"ל שטראוס גדי לסין.

האם מוזי מודע לתוכניות האפשריות של קוברובסקי? לדברי מקורביו, התשובה לכך חיובית. "רוני לא זז בלי מוזי", אומר אחד מהם. "למוזי יש המון יתרונות אבל שני חסרונות", אומר מקורב אחר. "הוא שונא לפטר ושונא למכור חברות, הוא לא מאמין באקזיטים. אנשים הולכים איתו הרבה שנים, והוא ייתן להם מרחב וחופש פעולה גם אם ייכשלו. ההדחה הכמעט יחידה שנקשרה בשמו היא של אורי שנער מקשת, וגם שם זה קרה בלב כבד ורק בגלל סיטואציה ניהולית לא פשוטה מול אבי ניר, שנחשב למקצוען יותר בתחום הטלוויזיה".

אם יחליט קוברובסקי לפרוש מהקבוצה, מי שעשוי לזכות במקום של כבוד בניהולה העתידי הוא אבי (אבירם) ורטהיים, אחיינו של מוזי. לדברי מקורבים למוזי, הוא יכול להשתלב בקבוצה "אם רק ירצה בכך". אבי הוא בנו של שלמה, אחיו הצעיר של מוזי ולשעבר היועץ המשפטי של השב"כ. אבי כבר חבר לפעילות העסקית של דודו בשנות התשעים, לאחר קריירה קצרה ומוצלחת כרואה חשבון. הוא זה שהכיר בין מוזי לנתן חץ, מה שהבשיל לכדי השקעה מהותית באלוני חץ, ומי שאף כיהן כיו"ר בנק מזרחי־טפחות לפני כעשור.

בשנים האחרונות ביקש אבי לצאת לדרך עסקית עצמאית, וקיבל את ברכת הדרך של מוזי. הוא מחזיק היום בחברת אינספייר, שבמשבר האחרון הסתבכה עם כמה מהשקעותיה (רבינטקס, שהתקשתה בהחזר החוב למחזיקי האג"ח שלה; ותדיר גן, יצרנית המכלולים לרכב שנפגעה מקריסת תעשיית הרכב האמריקאית). מוזי מאמין עד היום ביכולותיו של אחיינו: "הוא ייצא מהקשיים", הוא אומר.

אבי, בדומה לדודי, אינו חובב גדול של תקשורת, אולם נחשב בשוק ההון לדמות מוכרת ומוערכת. בתקופה מסוימת אף פשטה השמועה שמוזי מייעד לו את ניהול קוקה קולה, אולם לפי מקורביו של מוזי אופציה זו אינה עומדת כעת על הפרק. "מוזי מעריך מאוד את אבי, ואם הוא ירצה לשוב ולהשתלב בעסקיו מוזי יברך על כך", אומרים מקורבים. "הוא ישמח אם אבי יעזור לדודי בניהול העסק המשפחתי ועשוי לצ'פר אותו במניות - אולם אבי לא צפוי להגיע לשליטה".

"השתלטות היא תסריט דמיוני"

ההתבססות של קוברובסקי בתוך חברת מבשלות בירה אולי אינה מדירה שינה מעיניו של ורטהיים או מאיימת יתר על המידה על האימפריה שלו. לעומת זאת, תרחיש האימים מבחינת מוזי והמשפחה יהיה ניסיון להשתלט על הזיכיון לייצור ושיווק קוקה קולה בישראל, שאותו מועיד מוזי לילדיו - ואשר בו טמון הכסף הגדול באמת.

כל זכיין של קוקה קולה בעולם נקרא Bottler, כלומר "מבקבק". הזכיין אינו מייצר את התרכיז הסודי שממנו מיוצרת הקולה, אלא מקבל אותו מארה"ב ואחראי על מהילתו במים, על המילוי בבקבוקים ועל השיווק. בדרך כלל מעניקה קוקה קולה את הזיכיון לחברות, אולם לעתים (בעיקר בעבר) נהגה להעניק את הזיכיון גם לאנשים פרטיים.

תרחיש ההשתלטות על הזיכיון מדורג על ידי מקורבים לחברה על ציר שבין אפשרות סבירה לבין אפשרות בעלת סיכויים נמוכים. הוא ניזון בעיקר מהידוק הקשרים בין קוברובסקי להנהלת קוקה קולה העולמית וכן מהעובדה שורטהיים עצמו נחשב כמי שהשתלט על הזיכיון, ובכך הוכיח לכאורה כי הדבר אפשרי.

הזיכיון שהעניקה קוקה קולה לורטהיים הוא בעיקרון זיכיון צמית, אך יש לאשררו כל 20 שנה. בעוד שנתיים אמורה החברה המרכזית להודיע לקוקה קולה האם היא מעוניינת בחידוש הזיכיון, ואם לא יהיו הפתעות מיוחדות - לקבל זיכיון ל־20 שנה נוספות. יש הטוענים כי בדיוק בנקודת הזמן הזו עשוי קוברובסקי לבצע את מהלך ההשתלטות שלו.

"מי שחושב שמוזי ייתן לרוני להשתלט על החברה הוא תמים", אומר מקורב לחברה. "מי שחושב שרוני חושב שהוא מסוגל להשתלט על החברה - תמים עוד יותר. צריך לזכור איך מוזי נלחם בפפסי כדי להבין איך הוא יילחם אם הוא יחשוב שרוני חותר תחתיו או תחת הילדים".

ואכן, מבחינת מוזי ורטהיים השתלטות שכזו היא תרחיש שפשוט לא בא בחשבון. "זה תסריט דמיוני", הוא אומר, "רוני לא ינסה להשתלט על קוקה קולה, וממילא קוקה קולה העולמית לא תאפשר מהלך שכזה לעולם, ולו מהטעם שייפתחו לה עשרות חזיתות בעולם של מאבקי שליטה. זו סיטואציה שאי אפשר להתמודד איתה, והיא תגרור מטה את החברה כולה.

כוורת היועצים שחקני החיזוק של דודי ורטהיים בשנים האחרונות מקיפה את מוזי ורטהיים שורת יועצים ומקורבים, האמורה להיות קבוצת החיזוק הניהולית של דודי ורטהיים בהמשך נעמה סיקולר לכתבה המלאה 

"מה שמעניין את קוקה קולה זה איכות המוצרים והשיווק. ההתנהלות הפנימית של הזכיינים פחות מעניינת אותה. קוקה קולה רוצה זכיינים בעלי חסינות פיננסית, מוניטין ויושרה. הם יכולים לשלול זיכיון במקרי קיצון, אם למשל מגלים שהזכיין מדלל את הסירופ כדי להפיק יותר משקאות, או במקרה של חשד שהזכיין משתייך למשפחת פשע. מדובר ממש במקרי קיצון. הילדים שלי לא ימכרו את קוקה קולה, וקוקה קולה העולמית לא תאשר לעולם השתלטות עוינת על זיכיון, ולכן זו אפשרות בלתי ריאלית".

"הכל נעשה מרצון חופשי"

אלא שורטהיים עצמו נחשב למי שהשתלט על זיכיון קוקה קולה בישראל בהשתלטות עוינת. מי שקיבל את הזיכיון הראשון של קוקה קולה בישראל היה אייב (אברהם) פיינברג המנוח, פעיל בכיר בבונדס האמריקאי. את הקמתו וניהולו של המפעל הראשון בישראל, בשנת 1968, הוא הפקיד בידיו של עמי בראון, שהיה נציג משרד האוצר בלוס אנג'לס והקונסול הכללי של ישראל. ורטהיים, אז בסוף שנות ה־30 לחייו, לאחר שירות בשב"כ ובמוסד, עבד באותה תקופה כמנהל משאבי אנוש בטבע. בראון ביקש מיו"ר טבע אלי הורוביץ "להשאיל" לו את ורטהיים, שבתפקידו הראשון בקוקה קולה היה מנהל המכירות של החברה.

לאורך השנים עבר ורטהיים ממעמד של שכיר בקוקה קולה למעמד של בעל מניות, עד שב־2001 כבר היו ברשותו 40% ממנה. מותו של פיינברג היווה את שעת הכושר עבורו, והוא רכש את יתרת המניות מיורשיו בתמורה לסכום המוערך ב־120 מיליון דולר. מאותם יורשים רכש גם חלק ממניותיו בבנק מזרחי־טפחות.

"בניגוד למה שנהוג לחשוב", אומר ורטהיים, "לא השתלטתי על קוקה קולה. לאורך שנים צברתי מניות באופציות ורכשתי מניות של שותפים בחברה שביקשו לפרוש - הכל ברצון חופשי בין קונה למוכר. כך הגעתי לאחזקה של 40%. פיינברג היה יהודי אמריקאי וציוני אמיתי, אלא שליורשים שלו לא היה קשר רגשי לישראל והם רצו למכור את המניות, אני רציתי לקנות, והעסקה נסגרה צ'יק צ'ק, בלי מאבקים ובלי בעיות. אם הם לא היו רוצים למכור לא הייתי היום בעל השליטה בקוקה קולה".

אלא שגם המקורבים ביותר למוזי, ואלה שמאמינים כי תרחיש ההשתלטות אינו סביר, מסכימים כי במקרה של מחלוקת מהותיות על ניהול הזיכיון בימים שלאחר מוזי "אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה, במיוחד אם לדבר יתלוו משבר במכירות וחילופי הנהלה גם במטה העולמי".

"רוני חש אי־נוחות, נקודה. הוא לא חותר תחת מוזי או דודי ולא רוקם מזימות, אבל יש סיטואציה חדשה והוא צריך להתרגל אליה", אומר גורם אחר.

"רוני אדם עשיר ולא צעיר, היחסים שלו עם משפחת ורטהיים מצוינים והוא לא מחפש מלחמות, בטח שלא מלחמות שליטה", אומר מקורב לקוברובסקי, שסירב להתראיין לכתבה. "הוא אפילו שקל ברצינות להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים - כך לא מתנהג אדם שמתכנן השתלטות עוינת. הכניסה של דודי לעסק אפילו מחזקת את כוחו של רוני, מכיוון שהוא מבין בקוקה קולה הרבה יותר ממה שדודי יכול לחלום שיבין אי פעם. רוני הוא בכל מקרה איש חזק, דודי תלוי בו - ודי בכך".