הבורר שלא זיהה את מאיר אברג'יל
משפטן מבריק ולוחמני או פרקליט חלש שהתקפל בקלות בפני העולם התחתון? מיהו עו"ד אסף ברם שמצא את עצמו השבוע בלב הסערה לאחר ששימש כבורר בין גלובוס ורציו, והאם ייתכן שלא זיהה את העבריין מאיר אברג'יל שנכנס למשרדו?
עו"ד אסף ברם מצא את עצמו השבוע בעין הסערה. אחרי שנים של עבודה שקטה בתחום ניירות הערך ושוק ההון, ניצב ברם לפתע תחת עינה של התקשורת. הסיבה: התפקיד שאותו מילא כבורר בין החברות גלובוס לרציו, והטענות שהעלה כלפיו בעליה של גלובוס, שלומי שוקרון, ולפיהן מונה לבורר עקב מסכת לחצים שהפעיל עליו איש העולם התחתון מאיר אברג'יל.
למרות הטענות, במשרדו של ברם משדרים בימים האחרונים עסקים כרגיל. ברם עצמו שוהה בחו"ל וצפוי לשוב לארץ בערב סוכות. הוא מסר כי מתוקף תפקידו כבורר החליט לגזור על עצמו שתיקה תקשורתית מוחלטת בשלב זה. מקורביו טוענים כי אין לו מה להסתיר וברם אינו מוטרד מפגיעה אפשרית בתדמיתו, היות שפעל כהלכה. "כל העובדות המלאות בעניינו עוד יתבררו בהמשך", מסרו אותם מקורבים.
"לא חשב פעמיים"
לא ברור כיצד ייצרב ברם בתודעה הציבורית, אבל דבר אחד בטוח: הוא ייזכר בתור הבורר שטען כי לא זיהה את עבריין הצמרת מאיר אברג'יל כשזה התייצב במשרדו בלי הודעה מוקדמת והציע לו להתמנות לבורר בתיק. לטענת ברם, רק לאחר שאברג'יל עזב את המשרד סיפרו לו עובדי המשרד בהתרגשות במי מדובר. אבל העובדה הזו לא הרתיעה אותו ולא גרמה לו לחשוב שוב לקבל על עצמו את התיק. מקורביו מסבירים זאת באומרם כי ברם ידוע כאדם לוחמני שאינו מפחד מאף אחד, כך שמבחינתו כלל אין משמעות לשאלה מי מפנה אליו תיק בוררות כל עוד מוסכם מראש שהבוררות תתנהל באופן חוקי, כפי שלטענתו היה.
שכר הטרחה שאמור היה ברם לקבל על תפקידו כבורר בתיק נקבע על כ־200 דולר לשעה - סכום מכובד כשמדובר במאות שעות עבודה, ולא ניתן לשלול את ההנחה שהשכר היה חלק מהפיתוי לקבל את התיק שמהרגע הראשון הסתמן כלא שגרתי.
ברם הוא שותף במשרד ברם דחוח, שאותו הקים ב־2001 עם שותפו גיל דחוח; במסגרת חלוקת העבודה בין השניים עוסק ברם בעיקר בניירות ערך ושוק ההון, ואילו דחוח עוסק בתחום הפלילי, בעיקר בעבירות צווארון לבן.
ברם הוסמך כעו"ד ב־1996, לאחר שהיה סטודנט מצטיין באוניברסיטת בר אילן והתמחה אצל שופט העליון בדימוס אליהו מצא. לאחר מכן התמחה במשרד ש. הורוביץ כמתמחה אישי של ראש המשרד דאז, עו"ד אמנון גולדנברג המנוח.
ברם מתמחה בסוגיות הנוגעות לשימוש במידע פנים ובילטיגציה מול בנקים וחברות ציבוריות, ועורכי דין המכירים אותו מעידים כי הוא סוג של אנדרדוג, לוחמני, ש"תוקף את המערכת ומנהל תיקים נגד גופים גדולים וחזקים". עם זאת, עורכי דין רבים אומרים כי הבחירה לייצג דווקא משקיעים ולא גופי ענק בעלי כיס עמוק לא נובעת תמיד מרצון "אבל מאפשרת לצבור ניסיון שיאפשר בבוא היום לקבל את התיקים הגדולים מהצד של הנתבעות".
סגנונו של ברם נחשב בוטה. כך למשל, במאמר שפרסם בעיתונות בספטמבר 2009, ועסק בשוק חברות המסחר במט"ח (פורקס), כתב בחריפות כי "זהו סיפורו החולני והמעוות של 'שוק הפורקס' במדינת ישראל, תוצאה של שילוב אופייני של חוצפה, חמדנות, זלזול בחוק ועזות מצח, יחד עם רשלנות מחרידה של רשויות הפיקוח".
חודש לאחר מכן הצליח ברם להשיג הישג נכבד, כאשר ביהמ"ש קיבל את עמדתו וקבע כי תביעה שהגיש בשם לקוחותיו נגד חברה זרה המפעילה אתר אינטרנט בינלאומי המציע שירותי מסחר במט"ח תתברר בישראל.
בחודש שעבר זכה ברם להצלחה נוספת כשבנק הפועלים הסכים למחוק חוב של לקוח שלו בסך 6.1 מיליון שקל, תמורת ויתור הלקוח על טענתו בדבר פעולות לא חוקיות לכאורה שביצע הבנק בידיעת מנהלים בכירים.
במקביל לעיסוקו כעורך דין ברם משמש כמרצה במכללה למינהל בקורסים על ניירות ערך ומשפט מסחרי. סטודנט שלמד אצלו החמיא לו כשאמר שברם כלל לא נצמד לתוכנית הלימודים בקורס אלא "הוא מאוד מעניין, מאוד פרקטי ובאמת מורה לחיים העסקיים והאזרחיים".
מינוי של אי־נוחות
למרות הרקורד שלו, ניסיונו והצלחותיו, ברם לא נחשב לאחד מעורכי הדין מהשורה הראשונה, ורבים מעורכי הדין הבכירים שאליהם פנה "כלכליסט" אמרו כי הם כלל אינם מכירים אותו באופן אישי.
אמנם, ממסמכי הבוררות שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבוע שעבר עולה כי שני הצדדים הסכימו במועד המינוי על מינויו של ברם, והחליפו טיוטות רבות של מסמכי בוררות עד שנחתם הנוסח הסופי. אולם מישיבות הבוררות מצטיירת תמונה המעלה חוסר נוחות מתמשך מצד ברם באשר לנסיבות מינויו, בעיקר על רקע דברים שאמר לו במהלך הבוררות שלומי שוקרון, הבעלים של גלובוס.
כך, פעם אחר פעם, בחר ברם לספר איך קיבל אליו את התיק, תוך שהוא מדגיש כי לא זיהה את אברג'יל ולא חשד שמדובר בעבריין.
אלא שדווקא דברים אלו של ברם מחזקים את התמיהות, ובראש ובראשונה לגבי העובדה שלפי עדותו, אברג'יל, ביחד עם "יחזקאל" שלכאורה היה עבריין שייצג את שוקרון, הגיע למשרדו באופן מפתיע ובלי שתיאם מראש פגישה, כפי שנהוג לעשות. נוהג זה מובן מאליו בעיקר כשמדובר בעו"ד מוכר יחסית מהתחום המסחרי ולא בסנגור פלילי שעשוי מדי פעם לקבל לקוחות מזדמנים שמגיעים למשרדו בלא הודעה מוקדמת.
עו"ד מסחרי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי מעולם לא שמע על מקרה דומה: "פשוט אין חיה כזו. כשיש לך לקוח ותיק הוא יכול להגיע פתאום בלי הודעה, אבל מישהו שהוא בכלל לא לקוח? אין סיכוי. יש מקרים שמגיע איזה תמהוני ואומר שהוא מחפש מישהו בלי לתאם פגישה, אבל אתה גם מתייחס לזה בהתאם, ותמיד זה תיקים קטנים ובטח לא תיק של מיליונים".
תמיהה נוספת עולה מהעובדה שברם סיפר כי השניים "דיברו בכל מיני קודים כאלה שלא הכרתי בדיוק ובצורה שאני לא מכיר", חקרו אותו על יכולותיו ו"עשו אפילו מבחן יכולת ואני עניתי על השאלות". ולמרות כל זאת, רק בסיום הפגישה הוא ביקש מהשניים להזדהות. לדברי ברם, הם מסרו לו את שמותיהם הפרטיים בלבד והוא הסתפק בזאת.
לטענת ברם, "אחד הציג את עצמו ואמר שקוראים לו יחזקאל והאחר אמר שקוראים לו מאיר. בעוונותיי לא ידעתי לא מי זה יחזקאל וגם לא מי זה מאיר". ברם סיפר כי רק כשאברג'יל יצא מהמשרד אז עובדיו אמרו לו "שראו אותו בטלוויזיה, אבל אני לא זיהיתי". לשאלת "כלכליסט", סיפרו עורכי דין רבים כי הסיכוי שיישבו לפגישה עם אנשים שאינם מוכנים להזדהות והקשר שלהם לתיק אינו ברור הוא קלוש.
