כיל קיבלה הטבות גם במסגרת חוק אייזנברג

איש העסקים היהודי גרמני שאול אייזנברג נחשף לראשונה לכלכלה הישראלית עקב התכנסותה של ועדת המיליונרים, שמינפה את הניצחון במלחמת ששת הימים להגדלת ההשקעות הזרות במדינה. אז הכיר לראשונה את שר האוצר דאז פנחס ספיר. ב־1968 הקים ספיר את החברה לישראל, שהיוותה הזדמנות עסקית עבור

כדי לשכנע את אייזנברג להעתיק את עסקיו לישראל, חוקק ספיר את חוק החברה לישראל. לימים החוק זכה לכינוי "חוק אייזנברג", שהיה למעשה סעיף נוסף בחוק עידוד השקעות הון מ־1959, ועיקרו אי־תשלום מס על עסקים שמקורם מעבר לים.

החוק העניק פטור ל־30 שנה מתשלום מס הכנסה על רווחים, מס חברות מופחת ופטור ממס רווחי הון על מכירת מניות. המשקיעים הראשונים בחברה לישראל היו הברון רוטשילד, צ'רלס קלור, ויקטור קארטר ושאול אייזנברג.

בשנת 1984 השתלט אייזנברג על החברה לישראל. ביולי 1999 הספיק בנו ויורשו של אייזנברג האב, ארווין, למכור את החברה לכיל של האחים עופר ממש לפני שפקע תוקף החוק, כך שלא נדרש במס עבור העסקה.

אותו חוק עידוד השקעות הון נמצא במוקד גם היום. מאז חקיקתו, כיל זוכה להטבות מס שנאמדות על ידי משרד האוצר ב־600-800 מיליון שקל בשנה. באוצר יזמו רפורמה במסגרת חוק ההסדרים החדש, כך שלא יינתנו הטבות מס בגין הפקת מחצבים.