איך נזהרים מנתון מדויק?

יש שלושה סוגי רמאויות, אומר הפתגם: שקרים, שקרים ארורים, וסטטיסטיקה. והאחרונה היא אולי הנאלחת והחלקלקה שברמאויות. התובנה הזאת הולכת ומתפשטת, והיא מתפשטת דווקא בתקופה שבה העולם המקצועי נע לעבר התנהלות מבוססת מספרים, מה שנקרא Evidence Based Practice, דרישה להחליף את האינטואיציה וחוכמת החיים במערכת קבלת החלטות מדוייקת, שקופה, יעילה ובת מדידה – בין אם מדובר במשפטים, הוראה או עבודה סוציאלית.

אלא שכאן קבור כלב גדול. נתונים מספריים מנוצלים לא רק לניתוח שכלתני, אלא גם להצגות, שכנוע ותעמולה. הם כלי פוליטי לא פחות מאשר אנליטי, ודווקא כיוון שהם נראים כמו המילה האחרונה, המדויקת והאובייקטיבית, קל במיוחד להוציאם מהקשרם, לסלפם ולהיעזר בהם כדי לערפל את החשיבה ועדיין להישמע משכנעים.

בספרו החדש, "Proofiness: The Dark Arts of Mathematical Deception" , מפרט עיתונאי המדע הבריטי צ'רלס סייף את רשימת הטריקים והמניפולציות שאפשר לעשות בנתונים, ונותן שיטות לזהותם. המילה "פּרוּפִינֶס" היא חידוש לשוני שסייף עצמו המציא, כדי לתאר את תופעת ההטעיה בחסות המתמטיקה והשימוש הנכלולי במספרים כדי לקדם אינטרסים פוליטיים וכלכליים, להרשיע חפים מפשע ולזכות פושעים.

סייף מזמין את הקוראים להיות ערניים, למשל, למצבים שבהם מנסים להשתמש בהערכה מספרית כדי ליצור דעת קהל או הבנה מסוימת בלי לומר אותה בבירור. כמעט כל הפגנה פוליטית מלווה בהערכות לגבי מספר משתתפיה – מוגזמות מצד המארגנים ומצומצמות מצד המתנגדים. אך לאחר שהמספר הוזכר, הרוב שוכחים שככל הנראה אין לו שחר.

תעלול אחר מזכיר את הבאסטיונרים בשוק שמייפים את ערימת הפירות הפגומים שלהם בכמה פירות מבהיקים שהם מניחים בראשה. כמוהם, אנשי עסקים רבים מציגים גרפים מבהיקים שמייפים מציאות אפורה. הם מעצבים את הגרפים כך שיבליטו פערים קטנים ואקראיים ויגרמו להם להיראות כמגמה מתוכננת. סייף מדגים זאת עם גרפים שמצא בעיתונים ושקנה המידה בהם עוות כדי להציג עדות "מדעית" לדבר שבמציאות העדויות לו מעטות.

צמיחה של 300% בשנה נשמעת כמו דבר מרשים, אך כאשר לא מצרפים אליה את המספרים הנומינליים, אי אפשר להיות בטוחים שלא מדובר, למשל, בצמיחה בת שלושה שקלים בלבד, משקל אחד לארבעה. ופעמים רבות מספרים, סכומים, ערכים ואחוזים מוצגים בלי לשקלל את הפרשי הזמן ונתונים כגון אינפלציה ושחיקות ערך אחרות, שהופכות את מה שנראה כמו רווח להפסד גדול.

אחד החטאים הגדולים של הפּרוּפִינֶס הוא הצגת מתאם אקראי כסיבה ותוצאה צילום: shutterstock

רשימת השטיקים והמניפולציות שסייף מפרט ארוכה, ובסופה קשה עוד להאמין לפרסומות שמצטטות מחקרים ולעיתונים שמצטטים סקרים – שאותם סייף מנגח באופן כה יסודי עד שבתום הספר קשה להאמין לאיזשהו מדגם.

אחד החטאים הגדולים של הפּרוּפִינֶס הוא הצגת מתאם אקראי כסיבה ותוצאה. מציאת קשרים בדויים כאלה הולידה אזהרות שווא נגד חיסוני ילדים, כיוון שנתונים הראו שילדים רבים שאובחנו כאוטיסטים חוסנו בינקותם נגד חצבת ואדמת. באחרונה יש מי שטען ששימוש באינטרנט מאריך את תוחלת החיים, כיוון שבארצות שבהן גולשים באינטרנט שעות רבות יותר, תוחלת החיים ארוכה יותר.

סייף טוען שספרות העיון הפופולרית בתחומי הכלכלה, הרפואה, החברה וחקר האקלים, ולפעמים גם הספרות המדעית, מלאות ראיות רמייה כאלה, ושמי שלא יקרא בספקנות קנאית ירכוש השכלה שאינה קשורה לעולם האמיתי.

למדנו לחשוד בדמגוגים שלשונם חלקה. אך עלינו לחשוד לא פחות גם במי שנתוניהם חלקים מדי. בתקופת התאוששות מניהול לא נכון של סיכונים, חשוב במיוחד להיזהר עם מי ש"מגיע עם קבלות" ומציג אותן בגאווה.