החוג: תקשורת - ההתמחות: תוכן וטכנולוגיה

איש התוכן של השנים הבאות יצטרך להיות רב־תחומי, שכן התמחות בתחום ספציפי טומנת בחובה את הסיכון שבתום הלימודים יהיה מדובר ב"אולד ניוז". לפי אסכולה אחת, יש לשים דגש על הצד הטכנולוגי, ולפי אחרת על התוכן עצמו.

"מאוד אופנתי לדבר על שינויים בטכנולוגיה וניו מדיה, ומה שנעלם קצת זה שיש דבר אחד לא ישתנה, וזה הצורך בתוכן", אומרת ד"ר אווה ברגר, דקאן בית הספר לתקשורת במסלול האקדמי במכללה למינהל. "הדגש צריך להיות על יצירה של אדם שהוא All around player - שחקן כל יכול, בעל הבנה בסיסית של כל התהליך, מהעלאת קונספטים וייזום פרויקטים דרך ייצור, עריכה, שיווק ומשא ומתן עם גופי שידור".

איריס בק צילום: צביקה טישלר

גם איריס בק, מנכ"לית קבוצת מקאן אריקסון, מסכימה שהעתיד בתוכן. "אנשי תוכנה יפנו את מקומם לתחום התוכן, שנהפך למאוד משמעותי, עם חיזוי תרחישים עתידיים ורשתות חברתיות", היא אומרת.

ד"ר נועם למלשטרייך-לטר צילום: יותם פרום

ד"ר נועם למלשטרייך־לטר, דקאן בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, מייצג גם את האסכולה השנייה, ומדבר על עיצוב טכנולוגיה. "התקשורת נמצאת היום בכל מקום והתכנים הם חוצי פלטפורמות - אייפד, סלולר, טלוויזיה וכו'", הוא אומר. "חשוב להבין את הפלטפורמות השונות ולדעת לפתח תכנים שייצרו חוויית תקשורת חדשה לציבור בשל ריבוי הגירויים. באמצעות עיצוב הטכנולוגיה משפיעים על התנהגות ושינוי עמדות. זהו תחום חדש שנקרא Persuasive technologies, כי מבינים שהטכנולוגיה ואופן השימוש בה משפיעים על מבנה המוח, צורת ההתנהגות וצורת החשיבה, וכן על ייצור חדשות ויצירת תקשורת".

"אנחנו מחפשים בתחום התקשורת דברים מאוד שונים המשלבים טכנולוגיות חדשות וסוגים אחרים של אינטראקציה בין הקהל למייצר התוכן, ואלה הדברים שאנו מאמינים שנראה בפורמטים אחרים ממה שרגילים לראות", אומרת רונה שגב גל, שותפה כללית בקרן ההון סיכון פיטנגו. "בתחום התקשורת יש טרנד חזק של טכנולוגיות שנכנסות ומצליחות בתחום האינטרנט, ויש שינוי אדיר באופן צריכת המדיה, לכן כדאי להשקיע בלמידה של המדיה בצורות היותר מודרניות".

איפה לומדים?

בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה מתמקדים בתואר הראשון בסוגי מדיה חדשים. המסלול התלת־שנתי מורכב מלימודים תיאורטיים לצד סדנאות מעשיות. הבינתחומי מציע שלוש התמחויות לבחירה: תקשורת אינטראקטיבית, תקשורת שכנועית ולימודי טלוויזיה. סביבת הלימודים כוללת מעבדה לחדשנות במדיה, אולפני רדיו וטלוויזיה וכן תחנת רדיו שמפעילים הסטודנטים, אולפנים וירטואליים, חדרי עריכה, חדר חדשות מחובר ללוויינים, מעבדה לשיווק ופרסום ומרכז אודיו ויזואלי לשידור באינטרנט. גם בבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי של המכללה למינהל משלבים את הלימודים העיוניים עם המעשיים. בתום השנה הראשונה יבחרו הסטודנטים אחד מארבעה מסלולי התמחות: תקשורת דיגיטלית, עיתונאות ותקשורת, מדיה ותרבות פופולרית ופרסום ותקשורת שכנועית.

באוניברסיטאות מתמקדים יותר בלימודים העיוניים ובמתן כלים של ניתוח ויכולת חשיבה וביקורת. החוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב מציע בתואר הראשון תוכנית תלת־שנתית ודו־חוגית בלבד, ומטרתו העיקרית היא להקנות לתלמידים ידע, הבנה וכלי ניתוח של תהליכי התקשורת בכלל ותקשורת ההמונים בפרט. קורס בחירה מעניין מתוכנית הלימודים הוא מבוא לסוציולוגיה של האינטרנט: יחסים, מוסדות, רשתות והון חברתיים בעידן המידע. הקורס יעסוק בהשפעתם של האינטרנט וטכנולוגיות המידע על מוסדות חברתיים ויחסים בין־אישיים, תוך התמקדות בניתוח התפתחות תפיסת הקהילה והרשת החברתית של הפרט ובהון חברתי כמושג מרכזי בשדה זה.

המחלקה לתקשורת ועיתונאות בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית בירושלים דומה באופייה לחוג באוניברסיטת תל אביב. המסלול דו־חוגי ואופי הלימודים עיוני בעיקרו, ויש אפשרות להתנסות בהפקה, רדיו וסדנאות מעשיות אחרות בחוג.

חטיבת התקשורת באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע מציעה בין קורסי הבחירה את "מדיה ועדוּת בעידן הגלובלי", שבו יידון האופן שבו הפכו אמצעי התקשורת ההמוניים את כולנו לעדים. בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה הלימודים הם במסגרת דו־חוגית או חד־חוגית, ויש אפשרות לתוכנית משותפת עם הפקולטה למשפטים. החוג אינו מכוון לשמש בית ספר מקצועי להכשרה מעשית של עובדי תקשורת, אלא לצייד את בוגריו בכלים תיאורטיים ומחקריים לעיסוק בתחום התקשורת.