תיאוריית הקשר: מי צריך את חייק?

עסקת הרכישה של מניות סמייל בידי פרטנר אמורה להיבחן, כרגיל בעסקאות מסוג זה, בידי שני גופים: משרד התקשורת והרשות להגבלים עסקיים. בעוד שעצם ביצוע העסקה מעיד כי הצדדים לה מאמינים שהיא טובה עבורם, הרגולטורים נדרשים לייצג את טובת הציבור, האמורה לגבור על טובתם של אנשי העסקים.

מה דעתך על מניית פרטנר:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

לכל אחד מהגופים אמורה להיות נקודת מבט שונה. במשרד התקשורת אמורים לבדוק אם העסקה תתרום להתפתחות היצע ואיכות שירותי התקשורת לצרכן הישראל או תפגע בה, ולפיכך המשרד נדרש, קודם לכן, לגבש מדיניות ארוכת טווח בנושא. עם זאת, לצערנו, גיבוש מדיניות כזאת ויידוע הגורמים הרלבנטיים (הציבור, המשקיעים, חברות התקשורת) ברכיביה, אינם חלק מסדר יומו של המשרד זה שנים רבות.

ברשות ההגבלים העסקיים בוחנים עסקאות כאלה בצורה שונה. שם לא מתיימרים לנתב מדיניות בכל אחד מעשרות השווקים השונים שהרשות נדרשת לדון בהם בכל שנה, ולכן סביב כל עסקה מתנהל תהליך מחקר שיסייע לגבש החלטה נקודתית. ברשות מניחים, בצדק, כי יש להותיר את גיבוש המדיניות הכללית לרגולטור הרלבנטי, במקרה זה משרד התקשורת.

ניסיון לחזות את העתיד

רשות ההגבלים העסקיים ספגה לא מעט ביקורת על כך שהבדיקה שלה מתיימרת לחזות את העתיד בשוק מסוים. אבל יש לדקדק: ברשות מנסים לנבא כיצד ייראה השוק מבלי שתהיה לה דרך להשפיע עליו באופן מהותי. נכון, ייתכן שאישור עסקה או מניעתה בהווה יגרמו לשינוי עתידי מהותי בשוק מסוים - כפי שהודגם באיסור על בזק למזג לתוכה את yes - אולם זוהי ההתערבות היחידה שהרשות מסוגלת לבצע, והשוק יכול להתאים את עצמו לשינוי, גם אם הצדדים ה"נפגעים" מביעים חוסר נוחות.

במשרד התקשורת, מאידך, המצב שונה. המשרד אמון על התוויית מדיניות התקשורת בישראל, וככזה יש לו את הסמכות והכלים לבצע פעילות אקטיבית להגשמת מטרה זו. התוויית מדיניות ואכיפתה אינה צריכה, כפי שסוברים בטעות במשרד, להתבצע באמצעות התייחסות פרטנית לכל עסקה בעת שהיא מובאת לשולחן האישורים; הדרך הנכונה לגבש מדיניות היא יצירת תשתית קשיחה רעיונית וגמישה ביצועית, שלאורה יוכלו שירותי התקשורת להתנהל.

משרד התקשורת מציג כשל מתמשך בהבנת תפקידו זה. כך, למשל, סמכויות ועדת חייק נתחמו כך שיעסקו בתחומי התקשורת הקווית בלבד. החלטה זו הובילה ליריקה פומבית בפרצופו של המשרד בעת ההכרזה על עסקת פרטנר־סמייל, משום שכבר כעת מצהירה פרטנר - חברת סלולר שלכאורה אינה מעניינה של הוועדה - כי תוך שנה תוכל להשיג חיסכון מהותי בהוצאות באמצעות ניצול הסיבים האופטיים שלה והתשתית הבינלאומית של סמייל.

למעשה, ממש באותו היום שבו הוכרז על פעילותה של ועדת חייק, בחודש פברואר האחרון, הודיעה פרטנר על חבילת תקשורת משולבת סלולר ואינטרנט קווי. מי שלא שעה לתחינות השוק לגבי הצורך בוועדה עם סמכות לבדוק נושאים רחבים יותר, יקבל בעוד כמה חודשים מסקנות שאינן רלבנטיות לישראל ב־2011.