פוליטיקה של גירעון
אובמה מיטיב עם העשירים ועם העניים - אבל לא עם הכלכלה
הצפוי קרה. אובמה "הגיע לפשרה" עם הרפובליקאים על נושא המס ותשלומי האבטלה.
כל הטבות המס מוארכות - כולל לשני המאיונים העליונים (שם הייתה התחייבות בחירות מפורשת של אובמה שלא לעשות זאת), בתמורה להארכה של עוד 13 חודשים בתשלומי האבטלה בארה"ב. אם אתם מרגישים לרגע מבולבלים
ההסבר הפורמאלי של הנשיא אובמה הוא ברור, מאחר והוא לא ייתן למשפחות מעוטות יכולת בארה"ב להיות "קורבן" לסחיטה של הרפובליקאים, שללא ההארכה לשני המאיונים העליונים לא הסכימו לדבר (כולל לא את הארכות הפטור ממס לאוכלוסיות מעמד ביניים). כמובן שיש להזכיר כי לאחרונה זכו הרפובליקאים בבחירות הביניים בארה"ב, מה שהציב אותם בעמדה חזקה הרבה יותר לבוא עם הדרישות הללו לנשיא.
הפשרה לא הסתכמה בזה ועוד פורסם כי הושגה הסכמה גם לגבי מס הירושה. לגביו הוחלט כי יהיה פטור של עד 5 מיליון דולר ושיעור מס נמוך יחסית של 35% (שהיה אמור לעלות ל-45%). הדמוקרטים מצידם רצו תקרה של 3.5 מיליון דולר אולם גם בסעיף זה יצאה ידם על התחתונה והדבר מרגיז לא מעט מהם.
למעשה המכשול היחידי שיכול עדיין לסכן את "הפשרה" הוא התנגדות של המפלגה הדמוקרטית להסכמות מאחר והן עומדות בניגוד למרבית ההבטחות של המפלגה ומהוות התקפלות משמעותית מול הרפובליקאים. זיכרו כי לגישתם הם עדיין בעלי הבית של הממשל ובעלי רוב בסנאט, כך שוודאי יהיו שייטענו כי הפשרה נוטה באופן קיצוני לכיוון העמדות של המפלגה הרפובליקאית.
קשה עוד לדעת כיצד יסתיים בסוף העניין אך אין כל ספק שבשלב זה לא רואים כל שינוי בגישה של ארה"ב לטיפול בבעיית הגרעון שלה וכי ארה"ב בחרה בדרך ה"פשוטה" והבעייתית להתמודד עם המצב.
לצעדים הללו גם הבנק המרכזי מתנגד כמו גם ועדת התקציבים של הסנאט. יש פה טיפול סקטוריאלי גרידא שבו הרפובליקאים דואגים לקהל מצביעים נאמן המהווה 2% מהאוכלוסיה והדמוקרטים דואגים למצבת המובטלים שעכשיו קיבלה תמריץ נוסף להישאר כזו עוד זמן ממושך. התחזיות של התנהגות הגרעון של ארה"ב בתרחיש הזה הן בעייתיות מאוד וצפוי כי ללא שינוי דרמטי נראה את יחס החוב-תוצר של ארה"ב טס בשנתיים הקרובות...
האם האמריקאים באמת כה זקוקים להארכת הטבות המס?
הדיעה השלטת היום היא כי קיצוצי מס הם דבר המועיל לכלכלה, אך בכל הכנות ניתן לראות במקרה המבחן של ארה"ב כי הדבר לא ממש נכון.
הפרסום האחרון של ועדת התקציבים של הקונגרס (CBO) בחן את המס הפדרלי האפקטיבי על משקי הבית בארה"ב. שיעורי המס הללו כוללים את כל תשלומי המס אותם משלמים משקי הבית (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס חברות).
המס בארה"ב הוא פרוגרסיבי ואם ניקח את שנת 2007 כשנה מייצגת נוכל לראות כי החמישון התחתון (שכר ממוצע של כ-18 אלף דולר) שילם כ-4% מס מהכנסתו, החמישון האמצעי (שכר ממוצע של כ-64 אלף דולר) שילם 14% מהכנסתו ואפילו החמישון העליון (שכר ממוצע של 265 אלף דולר) שילם כ-25% מהכנסתו כמס. אפילו אם בוחנים את האחוזון העליון של משקי הבית (אותם אלו המשתכרים הכי הרבה) נקבל כי המס הכולל הוא 30% בלבד. אני בטוח שכל מי שקורא שורות אלו ומכיר את שיעורי המס שהוא משלם בישראל מתקנא.
ועדת התקציבים של הקונגרס לא תופתע ככל הנראה לשמוע על הפשרה בין הנשיא והרפובליקאים, ובכל פרסום ועדכון שהיא מוציאה היא מפרסמת את התחזיות לגרעון בארה"ב במקרה שבו יבוטלו הטבות המס (תרחיש baseline) מול התרחיש בו יוארכו הטבות המס. אם יוארכו הטבות המס צפוי הגרעון להיות כפול לעומת המצב האלטרנטיבי ולהישאר על רמת השיא של השנתיים האחרונות (כמעט 1.5 טריליון דולר לשנה).
הערכתי האישית כי בטווח הזמן הקצר הדבר יכול להשפיע באופן חיובי. ההסכמה מקטינה בצורה משמעותית את סיכון המיתון ב-2011 ותורמת להמשך התהליך של התאוששות לכאורה, הממומנת על ידי הגדלת הגרעון הממשלתי. ברור כי בטווח הזמן הקצר יצטרכו שני הצדדים להגיע להסכמה נוספת על העלאת תקרת החוב של ארה"ב שעומדת להיפרץ בקרוב שוב.
ככל הנראה רע לדולר, רע לאג"ח הממשלתיות וטוב לנכסי סיכון כמו מניות וסחורות. לפחות לבינתיים.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל
