מה אחרי ה"צוק הפיסקאלי"?

דומה היה כי התרחיש שראינו רק לפני שבוע היה צפוי מראש, תוצאה של חילוקי דעות קשים בין הדמוקרטים והרפובליקאים, אך תוך רצון עז למנוע שבר גדול מדי.

נדמה כי דווקא אובמה נתפס כמי שלא ידע לשחק את המשחק הזה עד סופו, כשלפני הסיבוב הבא הרפובליקאים באים מעמדה חזקה הרבה יותר. רבים חושבים שמדובר בפירוטכניקה בלבד ובסופו של דבר הכול יסתדר. אולם יש לזכור כי גם אם כך הדבר, הפירוטכניקה הזו יכולה להעיב על השווקים לפחות באופן זמני.

לפנינו שני אתגרים הקשורים אחד לשני: הראשון הוא תקרת החוב והשני אלו קיצוצי ההוצאות האוטומטיים (SEQUESTER).

תקרת החוב

מדובר על אותו הליך מוכר לכולנו בו יידרש הקונגרס להעלות את תקרת החוב שתאפשר לממשל האמריקאי להמשיך במדיניות הגרעון התקציבי והמשך הנפקות אגרות חוב באופן תקין. הרפובליקאים צפויים להגיע לקרב זה חזקים ועקשנים הרבה יותר לאחר ששילמו את מס הרצינות שלהם בסבב הקודם של הסכם המס עם הדמוקרטים ב-1 בינואר 2013.

כעת, לאחר שעבר מס העשירים, שהיה נקודה מרכזית באידיאולוגיה הרפובליקאית, יוכלו אלו לבוא כביכול בניקיון כפיים ולהגיד כי הם נלחמים את מלחמת הכלכלה האמריקאית בכך שרוצים למנוע את המשך הגרעון הכבד שמנהלת ממשלת ארה"ב.

מטבע הדברים נושא תקרת החוב יגיע לשיאו לקראת סוף פברואר 2013, עת ימצה משרד האוצר את הפתרונות האלטרנטיביים שעומדים לרשותו כדי למשוך את הזמן. זה גם המועד אליו הסכימו הצדדים לדחות את סוגיית הקיצוצים האוטומטיים של התקציב, מה שמבטיח קשר הדוק בין שתי הסוגיות.

האם יש אופציות נוספות להגיע להסכמה? כן, אבל הן בעייתיות מאוד.

■ הנשיא יכול להפעיל את סמכותו לפי החוקה ולשלול את הזכות של הקונגרס להצביע על אישור העלאת תקרת החוב.

■ הנפקת מטבע של טריליון דולר עלידי האוצר האמריקאי והפקדתו בבנק המרכזי (הרעיון הזה כבר קיבל תמיכה של רבים כדוגמת פול קרוגמן). המהלך יפנה מקום מתחת לתקרה בסך טריליון דולר ויהיה חליפי להעלאת התקרה.

חשוב לזכור כי כל המערכת המוניטארית מבוססת על אמון, וכל הוצאה כפויה של הקונגרס מהתהליך עלולה לפגוע באמון השווקים והנושים של ארה"ב. מהלכים כאלה מעלים שאלות לא פשוטות, כמו: איך יאלצו סוכנויות הדירוג להגביל מהלך כזה, שכן מודי'ס כבר הזהירה מפני הורדת דירוג לארה"ב.

מה תהיה תגובת הרפובליקאים לשלילת כוחם הדמוקרטי להתנגד למהלך כזה? איך תגיב המערכת הפיננסית לשינוי דרמטי שכזה?

ברק אובמה וג'ון ביינר צילום: איי פי

קיצוצי ההוצאות האוטומטים

ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים, רמז ל"וול סטריט ג'ורנל" לקראת מה אנו עתידים לפגוש מצד הרפובליקאים בעתיד הקרוב. להערכתו סעיף הקיצוצים האוטומטים עומד להיות כלי מיקוח חזק של הרפובליקאים, אפילו יותר מאשר נושא תקרת החוב.

ביינר הפתיע במידה מסוימת ואמר כי הנשיא אמנם חושב שהרפובליקאים ירצו להגיע להסדר על נושא ה SEQUESTER בגלל הקיצוצים העמוקים הצפויים בתקציב הביטחון. הוא הסביר כי הנושא הזה מעולם לא היה בנפשם והם אפילו לא העלו אותו על שולחן המו"מ בדיונים שהיו בנושא הצוק הפיסקאלי. עוד אמר ביינר כי הדמוקרטים היו בטוחים שהרפובליקאים יעלו את הנושא אבל נאלצו להעלות אותו בעצמם.

נזכיר כי קיצוצי ההוצאות האוטומטים כוללים הקטנה של כ10% בכל התקציב שמוגדר כ-DISCRETIONARY ובתוכו כל תכניות הביטחון שאינן לשם תפעול מלחמתי.

ביינר אמר בפירוש כי היתרונות שהרפובליקאים רואים בשאר הקיצוצים מביאים לכך שאפילו הניצים הכי גדולים מבית הביעו תמיכה במהלך של הפעלת ה-SEQUESTER, גם על חשבון הקיצוצים הצפויים בתקציב הביטחון. בין היתר, מדובר בקיצוץ של כ-2% לספקי ה-MEDICARE וקיצוצים של כ-8% בתוכניות ההשכלה החשובות כל כך לדמוקרטים.

ביינר לא מוטרד כלל מקיצוצי ההוצאות האוטומטים שצפויים לקרות בעשור הקרוב, ומבחינתו זה בסדר גמור. זה מכביד על  אובמה לקראת השיחות כשהוא יצטרך לתת לרפובליקאים יותר משקיווה על מנת להשיג הישגים בתחום הבריאות והביטוח הלאומי.

מה לגבי תקרת החוב? ביינר לא נשמע מוטרד והוא נסמך על מה שקרוי "חוק ביינר", לפיו כל העלאה של דולר בתקרת החוב חייבת להיות מלווה בקיצוץ של דולר בהוצאות. להערכתו זה אמור להביא לסדרה של העלאות תקרה חודשיות עם מו"מ אינסופי בין הצדדים. לא נשמע כאילו הולך להיות שקט בטווח הזמן הקצר.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל.