הפיך, גוטה, הפיך

ביום שני דחתה מרים נאור, שופטת בג"ץ, את בקשת חברות הסלולר להוציא צו ביניים שיקפיא את הפחתת דמי הקישוריות עד לתום הדיון שתקיים בנושא. בהחלטתה רומזת השופטת כי אין דחיפות מיידית בדיון, וכותבת: "גם אם יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו, אין מדובר בעניין בלתי הפיך", תוך שהיא

אותו בג"ץ היה השני שהגישה פרטנר בנושא שוק השיחות הבינלאומיות, ובעוד הבג"ץ הראשון שהגישה התייחס לרצונה של החברה להיכנס לתחום זה (והתנגדות משרד התקשורת למהלך), הבג"ץ השני תקף החלטה של המשרד שנכנסה לתוקפה בחודש אוגוסט של אותה שנה, וקבעה מודל תמחור חדש לשיחות בינלאומיות המתקיימות מהטלפון הסלולרי.

נאור, השופטת גם בתיק ההוא, קבעה כי אף על פי שהדיון יתמשך אל מעבר ליום שבו תחל להתבצע הוראת משרד התקשורת, "מדובר בעניינים הפיכים גם אם הדבר מסובך במידה מסוימת", ובג"ץ ידון בנושא רק בחודש פברואר 2011.

נאור עצמה היא השופטת הממונה לדון גם בבג"ץ הראשון שהגישה פרטנר, וגם בו לא ראתה מקום לדון בנושא בדחיפות. אלא שמאז הגשת הבג"ץ הכריזה פרטנר כי בכוונתה לרכוש את הבעלות על חברת 012 סמייל, המספקת, בין השאר, שירות שיחות בינלאומיות. משרד התקשורת ורשות ההגבלים העסקיים בוחנים בימים אלו את העסקה, וצפויים לאשרה או למנוע אותה עוד לפני אותו דיון בבג"ץ. אם תאושר העסקה, היא כמעט תייתר את הדיון, שכן הסכמתו של משרד התקשורת לכך שפרטנר תרכוש את סמייל מהווה הסכמה לכך שפרטנר תפעל בדרך כלשהי בתחום השיחות הבינלאומיות.

קביעת דמי הקישוריות היא מהותית

"חלק מהנזקים שלהם טוענות העותרות (חברות הסלולר - ג"נ) ממילא יימנעו אם העתירה תישמע במועד לא רחוק. חלק מהעותרות מסכימות, לכאורה, כי אפשר להגיע לאותו פתרון שאליו הגיעו המשיבים בתוספת פיצוי - שעליו אפשר יהיה עוד להורות - כך שמתחזקת המסקנה כי אין לפנינו עניין בלתי הפיך". משפט זה של נאור, שהופיע בהחלטתה בנושא הקישוריות השבוע, מגלם תסריט שלפיו החברות זוכות בעתירה או מגיעות במהלך הדיונים להסכמות מול משרד התקשורת.

אלא שטענת חברות הסלולר לגבי הנזקים לכאורה שייגרמו להן בגין הורדת דמי הקישוריות אינה הנושא המרכזי שבו צריכה נאור לדון. העלאה בדיעבד של דמי הקישוריות תגרום לאנדרלמוסיה חסרת תקדים בשוק התקשורת, שהשפעתה הקטנה ביותר תהיה העלאת תעריפים ודאית למשתמשי הטלפוניה הנייחת, וסביר להניח שגם למשתמשי הסלולר.

ההשפעה המהותית יותר עלולה להיות קביעת דמי קישוריות שתקשה על מתחרים חדשים, וירטואליים וכאלה המתכוונים להקים רשת, לפעול, וזאת לאחר שעד להחלטת בג"ץ, הצפויה רק בעוד חודשים רבים, כבר החלו חלק מהם בפעילות לכניסה לשוק.

לו היה מדובר בשיעור תמלוגים שלגביו חלוקות החברות עם המדינה, אפשר היה להבין את חוסר הדחיפות - החזר בדיעבד של כסף שנגבה אינו גורם לשינוי בשוק כולו. אך במקרה הנוכחי, דמי הקישוריות הם אלמנט קריטי כל כך עבור כל החברות בשוק, ולכן דחיית הדיון בהם מבטאת שני הלכי מחשבה של נאור: חוסר הבנה של התמונה הכוללת, או רמיזה כי היא אינה צפויה לשנות את החלטתו של שר התקשורת.