ראיון "כלכליסט" - ניק באטלר: "ישראל תתקשה מאוד לייצא גז לאירופה"

"כל ממשלה שתוקם במצרים תשאף לשמור על האינטרס של מכירת גז לישראל. אמנם יהיה שלב של אי־ודאות, אבל המצרים כבר הודיעו שהם יכבדו את ההסכמים המדיניים הקיימים". כך אומר בראיון ל"כלכליסט" ניק באטלר, שכיהן עד לאחרונה כיועץ לענייני כלכלה ואנרגיה של רה"מ בריטניה היוצא גורדון בראון, ושימש עד 2006 כסגן נשיא לאסטרטגיה בענקית הנפט העולמית BP (בריטיש פטרוליום).

באטלר, שיערוך בתחילת מרץ הרצאה בענייני שוקי הגז העולמיים במסגרת הוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, ביקר בימים האחרונים בארץ. האירועים במצרים, הוא סבור, עשויים ליצור לישראל הזדמנות לייצב את עצמה מבחינה אנרגטית. "המשבר במצרים מעניק לישראל הזדמנות מצוינת לפתח את מקורות האנרגיה העצמאיים שלה. צריכה להיות אסטרטגיה לטווח ארוך לפיתוח מאגרי הגז שאינה קשורה לפוליטיקה. אני מקווה שישראל תוכל לסגל לעצמה תוכנית לאומית לפיתוח מאגרי הגז שאינה תלויה באף מפלגה", הוא אומר.

לאחרונה נשקלת אפשרות להקמת מתקן גז נוזלי או ליבוא גז ממדינות אחרות. זה פתרון אפשרי לדואופול המצרי־ישראלי באספקת הגז?

"כל ממשלה צריכה לשמור על אופציות פתוחות, אבל אין ספק שבגלל גילויי מאגרי הגז האחרונים (תמר, לווייתן - ל"ג) המציאות השתנתה. יש כיום מספיק גז בתמר עבור המשק הישראלי, אבל המאגר טרם פותח והפך למסחרי ויש שאלה כמה זמן זה ייקח. השאלה השנייה היא מה יעשו בישראל עם מאגר לווייתן".

ניק באטלר צילום: אריאל בשור

המזרח הרחוק עדיף

לאחרונה התפרסמו ידיעות בכלי התקשורת שלפיהן מאגרי הגז שהתגלו ויתגלו מול חופי ישראל הם גדולים מדי למשק הישראלי, ולכן המוצא היחיד לנצל את המאגרים הוא לייצאם לשווקים קרובים. הסיבה פשוטה: לפי משרד התשתיות, צריכת הגז בישראל ב־2010 הסתכמה ב־5.2 BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי. השנה היא צפויה להגיע ל־6.1 BCM ובסוף העשור היא תגיע ל־11.1 BCM. אם מביאים בחשבון שמאגר תמר מכיל 250 BCM וחוזה הגז עם המצרים כולל אספקה של 140 BCM ל־20 שנה, יוצא שלמשק הישראלי יש מאגר פוטנציאלי של 390 BCM גז, כך שמאגר לווייתן שמכיל 453 BCM וכל אלו שיתגלו אחריו יופקו במציאות שבה כל החוזים בישראל כבר תפוסים.

באטלר, שבמסגרת תפקידו כיועץ לרה"מ בריטניה בענייני אנרגיה, הכיר היטב את שוק הגז האירופי, ממהר לצנן את הציפיות. "לישראל יהיה קשה מאוד לחדור לאירופה עם מאגרי הגז שלה. צריך להבין שאירופה מקבלת כיום גז ממספר מקורות רב כגון מצרים, אלג'יריה, רוסיה, נורבגיה ומדינות נוספות. למעשה, יש כבר עודף היצע באירופה כיוון שגם ארה"ב החלה לייצא לשם גז. מציאות מסוג זו משנה את הדינמיות של השוק ולכן אני מאמין שהשווקים שאתם צריכים להתמקד בהם הם במזרח הרחוק - הודו, סין ודרום קוריאה", הוא מסביר. לדבריו, לא כל חוזי אספקת הגז במזרח הרחוק נחתמו, אולם יש להתחשב במחירי הובלת הגז לשם, שהם גבוהים יחסית בשל הצורך להנזיל את הגז ולשנעו באוניות.

חלק מהרעיונות שעלו בישראל הם לייצא את הגז לטורקיה או ליוון באמצעות צינורות הולכה ישירים לאותן מדינות. זה אפשרי?

"טכנית אפשר למתוח צינור הולכת גז לטורקיה אבל המצב הפוליטי בין המדינות השתנה ואני לא בטוח שישראל וטורקיה יהפכו לשותפות עסקיות בתחום. בנוגע ליוון יש בעיה אחרת - אפשר למתוח צינור הולכה מישראל ליוון אבל לא ברור מה יעשו עם הגז כשיגיעו לשם, מכיוון שמערכת ההולכה הפנים־ארצית בתוך יוון אינה מפותחת ופריסת צינורות שם תדרוש השקעות אדירות", הוא מסביר. הוא פוסל באותה נשימה את אפשרות ההולכה לדרום איטליה בשל המרחק בין המדינות. לדבריו, פרט ליצוא הגז למזרח ישראל צריכה לשאוף ולהגדיל את צריכת הגז המקומי, מה שיוביל ליצירת "כלכלה יציבה ונקייה יותר. אפשרות נוספת היא לפתח את התעשייה הפטרוכימית המקומית", הוא אומר.

לאחרונה פורסם כאילו ישראל עומדת על סף גילוי מאגרי נפט במבנה לווייתן עם פוטנציאל למציאת 4.2 מיליארד חביות שנבחן בימים אלו. המשרד להגנת הסביבה כבר הזהיר לאחרונה שמא חיפושי הנפט יגרמו נזק סביבתי. בהקשר זה, כבכיר לשעבר ב־BP, הוא מתייחס לאסון האקולוגי שנגרם במפרץ מקסיקו בקידוח BP, שבמסגרתו אלפי טונות של נפט פרצו מקידוח ימי והציפו חלקים שלמים בים. "ממה שאני מבין החברה מתאוששת והיום ידוע שהנזק היה פחות גדול ממה שתיארו אותו. החברה קיבלה המון יחסי ציבור שליליים, אבל בשורה התחתונה הם מנעו מרוב הנפט להגיע לחופי ארה"ב".

אסון כזה יכול להתחולל בישראל?

"אסונות יכולים לקרות בכל מקום אבל מפעיל מיומן יידע למנוע מצב דומה. בכל מקרה כדאי להיות סבלניים במהלך החיפוש".

הזרים לא באים

אחת הטענות שנשמעה במסגרת דיוני ועדת ששינסקי היא שחברות בינלאומיות נמנעות מלבוא לישראל, ולכן כל שינוי של מערכת המיסוי יבריח את המשקיעים הזרים עוד יותר. יצוין שחברת BP, שם שימש באטלר כסגן נשיא, מכירה את המצב היטב מכיוון שבמקור ענקית האנרגיה האנגלית היתה הבעלים של מאגר תמר עוד בשלב שבו לא היה ידוע גודלו של המאגר. במהלך 2006 עברו הזכויות לקבוצת דלק.

למה חברות בינלאומיות לא מגיעות לישראל?

"אם להיות כן, אז זה קשור כמובן לחרם הערבי. חברות בינלאומיות שיש להן עסקים במדינות ערביות החליטו לא לבוא וזה מצב מצער שאני מקווה שהוא ישתנה והן כן יגיעו בקרוב. עד אז ישראל תצטרך למצוא לעצמה מקורות אנרגיה עצמיים שאותם יפיקו יזמים ישראליים".

הטענה היא שמערכת המיסוי החדשה בישראל תבריח משקיעים.

"היזמים תמיד טוענים שלוקחים להם יותר מדי ויש תעשיית לובינג שלמה סביב זה. גם בריטניה שינתה את מערכת המיסוי שלה בתחום הגז כמה פעמים. אבל כדאי לזכור שבכל מקום שם שינו את החוקים שינו אותם ביחס למציאות הקיימת ולמאגרים שידוע על קיומם. מה שקורה בישראל בתחום נורמאלי אבל כדאי לזכור שיש נקודת איזון בגביית המס שאחריה המשקיעים לא יגיעו. אולי יש מחשבה שהיזמים ירוויחו קצת פחות אבל אני לא בטוח שהטענה הזאת נבחנה כאן עד הסוף".

לא נפט, אנרגיות מתחדשות

אחת מההערכות ארוכות הטווח של משרד התשתיות הן שעד 2025 ישראל תוכל לייצר חשמל גם ממתקני גרעין, כמקובל במדינות שונות באירופה. כיום הנושא לא נבחן מכיוון שהקמת כור גרעיני לייצור חשמל תחייב את ישראל לחתום על אמנות שחושפות מידע שעלול להיות רגיש. "כולם אומרים שיש לכם את הטכנולוגיה", אומר באטלר בחיוך, אולם מוסיף שלא בטוח שישראל צריכה בכלל לפנות לכיוון הזה. "אני הייתי משתמש בגז טבעי ומסב את כל תחנות הכוח הישנות ואלו שיבואו לעבודה במצב דו־דלקי, ומגדיל את היקף השימוש בגז", הוא אומר.

אנרגיות מתחדשות זה פתרון הולם לרזרבת הייצור הנמוכה?

"לישראל יש פוטנציאל עצום בתחום האנרגיות המתחדשות וחבל שאין תוכנית רחבה בישראל לעודד את הפיתוח פה. אתם צריכים להבין שהגז לא יספיק לתמיד וצריך לבחון את השוק כל הזמן. אתם יכולים להקים בישראל תעשיית יצוא שלמה של אנרגיה סולארית, בדומה לתעשיית היצוא של שבבי מחשב (אינטל - ל"ג)", מעריך באטלר.