הוועדה לבחינת שכר הבכירים: אין להתערב בשכר הבכירים בחברות הציבוריות
לפי ועדת השרים, יש לצמצם את פערי השכר במשק דרך חיוב חברות ציבוריות לאמץ מדיניות גמול שתגובש על ידי הדירקטוריון באישור ועדת הביקורת והאסיפה הכללית; ביום ראשון תועבר ההצעה לאישור הממשלה
החוק לריסון שכר הבכירים נמצא כבר בדרך לממשלה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", הממשלה תאשר ביום ראשון הקרוב את הצעת החוק שנועדה לצמצם את פערי השכר במשק.
ועדת השרים לבחינת שכר הבכירים, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, החליטה לבסוף כי "אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות. התערבות ישירה אינה מוכרת בעולם ועלולה להביא לנזק העולה על התועלת שבריסון השכר".
"יש לפתור את בעיית שכר הבכירים", נכתב בחוק, "באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור, והסדרת מבנה השכר בחברה הציבורית".
מלשכת שר המשפטים נמסר כי החוק יקדם יצירת "מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה, ויתמרץ אותם להביא לתשואות ארוכות טווח בהתאם למדיניות בחברה".
לפי תזכיר החוק, חברה ציבורית תחויב לאמץ מדיניות גמול "שיהיה בה כדי לקדם השגת מטרות החברה, תוכנית העבודה שלה ומדיניותה, בראייה ארוכת טווח ותוך התחשבות בניהול הסיכונים של החברה". כמו כן, החוק יקבע כי מדיניות הגמול תגובש על ידי הדירקטוריון - לאחר אישורה של ועדת הביקורת. לאחר מכן תתבקש האסיפה הכללית לאשר אותה. בהיעדר אישור, השכר יובא לדיון מחודש בדירקטוריון. בדיון זה יהיה צורך להתייחס לעמדת האסיפה הכללית, כחלק ממכלול הנתונים והנסיבות הנבדקים ונבחנים על ידי הדירקטוריון, אולם ההכרעה הסופית בדיון המחודש עדיין תהיה בידי הדירקטוריון.
בלשכת שר המשפטים טוענים כי "במצב דברים רגיל, בחברה ציבורית לבעל השליטה או לדירקטוריון המתמנה בדרך כלל על ידו אין תמריץ לשלם לנושא המשרה מעבר לשכר שמגיע לו ולכן יש להותיר את ההחלטה הסופית בידי הדירקטוריון שלו המומחיות והידע בנושא זה".
עם זאת, במשרד מסתייגים מחברות במבנה בעלות פירמדיאלי. שר המשפטים נאמן החליט כי בחברות אלו יידרש רוב מקרב הציבור לשם אישור השכר. הסיבה לעיוות בחברות הללו היא, לדברי שר המשפטים, כי במקרים אלו "לבעל השליטה יש שליטה אפקטיבית באמצעות היקף מצומצם של הון אישי, ולבעל השליטה אין אינטרס הוני לפקח בצורה מיטבית על מדיניות השכר. במקרה כזה גדל הפוטנציאל למתן שכר מופרז לשם הגברת התלות של המנהל בבעל השליטה, על חשבון יתר בעלי המניות".
ועדת השרים החליטה להשלים את מלאכת החקיקה בעניין זה רק לאחר גיבוש מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.
בלשכת שר המשפטים אישרו את הפרסום ב"כלכליסט" ואמרו כי "המדיניות תתייחס לאמות מידה שיפורטו בחקיקה והיא תהא חייבת לכלול תקרות שכר והוראות נוספות שייקבעו בחקיקה".
"אידיוטיזם"
גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה כי "אנו שמחים שהוועדה החליטה שלא להתערב בחקיקה בגובה השכר בחברות הציבוריות - דבר שאינו מקובל בשום מדינה בעולם. הדבר עולה בקנה אחד עם ההמלצות שלנו לעבודה, בהן ביקשנו להתמודד עם סוגיית שכר הבכירים באמצעות חיזוק הממשל התאגידי בחברה והגברת השקיפות בה".
יוזמת החוק המקורי ח"כ שלי יחימוביץ' - שהגישה אותו יחד עם ח"כ חיים כץ - אמרה כי "ועדת נאמן ניסתה לעשות סינרגיה בין קפיטליזם לסוציאליזם והתוצאה היא אידיוטיזם. מדובר במכבסת מילים שתספק הרבה עבודה ליועצי מס, רואי חשבון ועו"ד, שיצטרכו להסביר היטב לדירקטוריונים מה משמעות התקנות ואיך להתמודד איתן. אך זה לא ישנה את התוצאה: מדובר בתקנות חסרות שיניים שיאפשרו המשך השתוללות בשכר המנהלים על חשבון הציבור".
