בלעדי ל"כלכליסט" - תע"א מציגה: חריגות שכר של מיליארד שקל בשנה
בדיקה שערך האוצר מעלה כי עובדי התעשייה האווירית זוכים לשורה של הטבות, בין השאר הפרשות מוגדלות לפנסיה וכפלי תשלומים, שאינם מקובלים במגזר הציבורי. החברה עומדת בימים אלה לשימוע על החריגות, ובאוצר שוקלים להתנות את הנפקתה ברפורמת שכר
משרד הממונה על השכר באוצר צפוי לזמן לשימוע את מנכ"ל התעשייה האווירית יצחק ניסן ואת יו"ר ועד העובדים בחברה, ח"כ חיים כץ - זאת על רקע חריגות השכר שנמצאו בחברה לאחר הליך בדיקה שנמשך כשנה בנוגע לשכרם של 16.7 אלף עובדי תע"א, והסתיים בינואר האחרון. באוצר טוענים כי מדובר לכאורה בחריגות של כמיליארד שקל בשנה, שחזרו על עצמן מדי שנה בעשור האחרון. במסגרת השימוע שמתקיים כעת לחברה, היא התבקשה להשיב בכתב על הטענות נגדה.
"התרגלנו לחשוב שחברת החשמל היא שיאנית חריגות החשמל של המגזר הציבורי, אבל ממצאי הבדיקה בתעשייה האווירית הניבו תוצאות חמורות בהרבה", אמר אתמול ל"כלכליסט" בכיר באוצר. "לא יהיה מוגזם לומר שהתעשייה האווירית היא קופסה שחורה של תנאי העסקה, וכי חלק מהחריגות כלל לא נחשפו אפילו בבדיקה שלנו".
ממצאי הבדיקה, שהגיעו לידי "כלכליסט", חושפים שורה של הטבות וכפל תשלומים שלהם זוכים עובדי החברה - אף שמדובר בתנאים שאינם מקובלים במגזר הציבורי. כך, למשל, השתרש בחברה מנהג של כפל טבלאות שכר: אחת היא השכר המבוטח - דהיינו, השכר הקובע לפנסיה - והשנייה היא שכר העובד בפועל. בסיס ההפרשה לפנסיה של עובד בתעשייה האווירית גבוה בכ־20% בממוצע משכרו של אותו עובד בפועל. לדוגמה, עובד המשתכר 10,000 שקל בחודש מקבל הפרשות פנסיוניות ביחס לשכר של 12,000 - נוהג חריג במגזר הציבורי, שבו השכר בפועל הוא גם השכר שבגינו מתקיימות ההפרשות הסוציאליות בדרך כלל.
הוועד מתכונן למלחמה
בהתאם לתוצאות השימוע, באוצר מתכוונים לדרוש מתע"א להשיב לפחות חלק מהסכומים. "ברור לנו שזה לא ריאלי להשיב את כל סכומי חריגות השכר לאחור, אבל בכוונתנו לדאוג אחת ולתמיד להשוואת תנאי העסקתם של עובדי החברה ליתר תנאי עובדי המגזר הציבורי, ולאחר מכן גם לנסות ולגבות חלק מהכספים ששולמו ביתר בחזרה", אמר הבכיר באוצר.
כמו כן, באוצר מביאים בחשבון סיטואציה שבה החברה - ובעיקר ועד העובדים שלה - יקשו על גביית הכספים ויסרבו לשנות את תנאי ההעסקה, ושוקלים בין היתר להתנות את הנפקתה של החברה בבורסה על פי מתווה שאושר לאחרונה עקרונית על ידי שר האוצר, בעריכת רפורמת שכר כוללת בחברה והשבת חלק מהכספים.
במסגרת השימוע שייערך לחברה, ובמקביל לטיפול בחריגות השכר של כלל עובדי תע"א, מתכנן הממונה על השכר באוצר להכליל גם ביקורת ביחס לשכרם של חלק מהבכירים בחברה, שהסכמי ההעסקה איתם אינם תקינים לכאורה.
אחד הבכירים הללו הוא יעקב גלזן, היועץ המשפטי של החברה. בשנת 2010 השתכר גלזן 1.458 מיליון שקל, מה שהופך אותו לשיאן השכר בחברה ולמי שמשתכר יותר מהמנכ"ל. בדו"ח הממונה על השכר לשנת 2009 דורג גלזן שני ברשימת שיאני השכר במגזר הממשלתי, והיקף המענק שלו ב־2010 הסתכם ב־200 אלף שקל.
במשרד האוצר טוענים כי הסכם העסקתו של גלזן לא אושר כדין וכי הוא זוכה למענקים שנתיים שלא כדין, וכי אף על פי שהוא מחזיק בחוזה ישן שלא אושר, הוא זכה בכל זאת לכל תוספות ועדכוני השכר של המגזר הציבורי. במשרד הממונה על השכר מבקשים לשנות את חוזה העסקתו.
משרד האוצר דורש מתע"א לתקן גם את חריגות השכר במשכורתו של סמנכ"ל משאבי אנוש אריה פנסו, שעומדות על עשרות אלפי שקלים בשנה. כמו כן מבקשים באוצר לכפות על החברה להוציא את פנסו בן ה־72 לפנסיה, אף שדירקטוריון החברה מאשר לו פעם אחר פעם הארכת כהונה.
מהנהלת התע"א נמסר בתגובה: "החברה מכינה תשובה סדורה ומפורשת לפניות האוצר ותשיב בקרוב על הטענות. כל הוצאות השכר בתע"א מבוקרות ומשולמות על פי הכללים".
שכר עידוד קבוע
מבדיקת משרד הממונה על השכר באוצר עולה כי אחד הסעיפים המשמעותיים בחריגות השכר של העובדים הוא סעיף הוצאות הרכב. על פי נתוני משרד האוצר, כ־12 אלף מבין 16.7 אלף עובדי התעשייה האווירית מקבלים החזר הוצאות רכב בסכום קבוע של 4,000 שקל בממוצע, זאת למרות העובדה שהם מגיעים לעבודה בהסעות.
החריגה בעניין זה אינה נובעת רק מכפל התשלומים שבהם נושאת החברה, אלא גם מהעובדה שבניגוד למרבית המקומות במגזר הציבורי, הוצאות הרכב של העובד אינן מבוססות על דיווח ק"מ שביצע באותו החודש. כך, לדוגמה, עובד במקום אחר בשירות הציבורי לא יזכה בהוצאות רכב, אם ייצא לחופשה של חודש. בתע"א, לעומת זאת, נכנסות הוצאות החזר הרכב באופן שוטף ובסכום קבוע מדי חודש, ללא תלות כמעט בדבר.
בדומה, תע"א ממשיכה לשלם הוצאות שכר של עובדים שפרשו גם בתקופת ההסתגלות שלהם, לאחר שיצאו לגמלאות, וכוללת בהוצאות גם את אחזקת הרכב. זאת אף על פי שבמגזר הציבורי נהוג לשלם בתקופה זו את משכורת הבסיס של העובד, ללא הוצאות נלוות.
נוסף על כך, בעוד שהוצאות הרכב הממוצעות של עובד במגזר הציבורי עומדות על כ־1,500 שקל בחודש, אלה של רוב עובדי התעשייה האווירית מסתכמות ב־4,000 שקל - יותר מפי 2.5. רק בסעיף הוצאות הרכב מסתכמות חריגות השכר של החברה ב־360 מיליון שקל בשנה יותר מממוצע המגזר הציבורי.
לא רק הוצאות השכר של עובד בתע"א מנותקות מכמות הקילומטרים שהוא נוסע בחודש. ממצא נוסף מהבדיקה שנערכה בחברה מלמד על נתק גם בין ביצועי העובד לתגמול מבוסס הביצוע שהוא מקבל.
אחד הפרמטרים שמאפשרים תגמול של עובדים מוצלחים גם במגזר הציבורי הוא מנגנון הקרוי "שכר עידוד". המנגנון מאפשר להעניק לעובד מענק (כאחוז בתוספת שכר) בהתאם לעמידה ביעדים, ובהתבסס בדרך כלל על תוכניות מסודרות והסכמות בין ההנהלות לוועדי העובדים. עם זאת, הפרמטר המרכזי בתגמול הזה הוא התלות שלו בביצועים. התעשייה האווירית, לעומת זאת, נוהגת לתת לעובדים מדי חודש שכר עידוד של 14% נוסף על השכר החודשי מראש, ללא תלות בביצועים, ללא בחינת העמידה באבני יעד וללא גיבוש תוכנית מסודרת עם ועד העובדים של החברה.
"דמי שתיקה" לעובדים?
בחודש נובמבר האחרון, במסגרת החתימה על הסכמי השכר בין הסתדרות העובדים לבין משרד האוצר שמנעו שביתה כללית במשק, הוחלט להעניק לאמהות עובדות תוספת שכר של 300 שקל על ילד ראשון ועוד 500 שקל על ילד שני החל מהשנה הבאה - זאת נוסף על תוספות השכר במגזר הציבורי.
מממצאי בדיקת השכר של האוצר עולה כי בתע"א נהוג כבר שנים תשלום של 800 שקל לאם עובדת, ללא תלות במספר הילדים. במקביל נוהגת החברה לשלם לחלק מעובדיה החזרי ארוחות כתשלום אש"ל, כשבמקביל נהנים אותם עובדים מארוחות מלאות בחדרי האוכל של מפעלי החברה.
בדו"חות השנתיים של החברה, שפורסמו בשבוע שעבר, חשפה תע"א את העובדה שהוזמנה לשימוע בעקבות מספר מצומצם של חריגות שכר שתיארה באופן לקוני, וטענה כי "לא מדובר בחריגות שכר".
אם אכן יוכח במסגרת השימוע כי כל חריגות השכר שנמצאו לכאורה בוצעו שלא כדין, הרי שתע"א נושאת על גבה משקולת מיותרת של קרוב למיליארד שקל לשנה של תשלומי יתר לעובדים. יש שמייחסים את המשקולת של תשלומי היתר לעובדים שהסכימה לשאת על גבה לוועד העובדים החזק, בראשות ח"כ חיים כץ, ומכנים את חריגות השכר "דמי השתיקה" לעובדים שמאפשרים התנהלות שקטה ביום יום.
חיים כץ צילום: אביגיל עוזי ביקורת על כץ
פעילותו של כץ, שנחשב לאיש החזק בחברה - לעתים אף יותר ממנהליה - זכתה ללא מעט ביקורת בשנים האחרונות, בעיקר על רקע הטענה כי הוא עושה שימוש בחיזוק כוחו בתע"א למטרותיו הפוליטיות, למשל כדי לפקוד מתפקדים לליכוד. כך, למשל, לפי דו"ח מבקר המדינה מספטמבר 2009 הפעיל כץ מערך הסעות מאורגנות של עובדי התעשייה האווירית אל הקלפי במהלך שעות עבודתם ועל חשבון החברה, כדי שיצביעו עבורו ועבור מועמדים אחרים שלהם אמר להצביע. מדו"חות תע"א עולה כי ב־2010 השתתפה החברה בפעילות נציגות העובדים ובאחזקת משרדיהם בסכום של 12 מיליון שקל.
במקביל, יש לשים לב כי תע"א מחויבת לחלק 50% מהרווח השנתי שלה כדיבידנד למדינה, אלא אם ההון העצמי שלה נמוך מ־20% מסך המאזן. ב־2010 הציגה החברה הון עצמי נמוך מהרף, וקיבלה הנחה של 50% בתשלום הדיבידנד - כך שייתכן שהחברה מאשרת תשלומים גבוהים לעובדים כדי לחלק דיבידנד נמוך יותר.
עם זאת, מכיוון שהחברה התחילה לחלק דיבידנדים רק ב־2008 בגין השנתיים שקדמו לכך, וחלק מהסכמי השכר הנדיבים עם העובדים החלו לפני כמה שנים, יש לקבל את ההסבר הזה בעירבון מוגבל.
יו"ר ועד העובדים חיים כץ סירב להגיב.
