חברות הדירוג לא רלבנטיות

איזה מזל שיש חברות דירוג אשראי. כאלה שעוקבות אחרי האירועים הכלכליים בזמן אמת, ומעדכנות את המשקיעים על הסיכונים שבדרך. כמו, למשל, את העובדה שהסיכון של מדינת ישראל עלה בגלל המאורעות הפוליטיים במדינות ערב. זו באמת תובנה שיש לתת עליה את הדעת, ועד שהחבר'ה במודי'ס לא התקשרו, לא שמנו לב שזה קרה ושכנראה יש לכך השלכות על היציבות הגיאו־פוליטית באזור. עוד ביקשו במודי'ס להבהיר כי הכלכלה הישראלית דינמית ויציבה והמדיניות המאקרו־כלכלית קוהרנטית. וואו. איזו הארה. אם לא מודי'ס, כנראה שהמשקיעים בעולם ובישראל לא היו מצליחים להגיע למסקנות אלה בעצמם.

דירוג או כסת"ח?

הדו"ח האחרון של חברת דירוג האשראי על מדינת ישראל ממחיש עד כמה חברות הדירוג נהפכו ללא רלבנטיות. הם איבדו את האמינות שלהן במשבר הפיננסי הגדול כשהעניקו דירוגים מושלמים לחבילות אשראי גרועות, כשראשיהן גמגמו על דוכן העדים, וכשמכרו את יושרן המקצועי בעבור עוד כמה מיליארדי דולרים.

משום מה יש כאלה שעדיין מתעקשים לחיות את העולם הכלכלי כאילו מעמדן של חברות הדירוג לא נפגע. הוא כן. העדות הטובה ביותר לכך היא ההודעה "הדרמטית" של חברת דירוג אחרת העונה לשם S&P. זו החליטה להזהיר מפני הורדה עתידית אפשרית של דירוג האשראי המושלם של ארה"ב. התגובה המיידית בשוקי ההון היתה ירידה של כ־2%. אחרי שהופנמה ההודעה תיקן השוק בארה"ב כלפי מעלה והבורסות נסגרו בירידות של כ־1%. יום לאחר מכן חזרו השווקים בכל העולם להתנהגות רגילה ובקושי נמצא זכר להודעתה של סוכנות הדירוג.

הורדת דירוגה המושלם של ארה"ב היא בהחלט חדשה כלכלית מסעירה מכיוון שדירוג האשראי של מדינות אחרות הוא למעשה נגזרת של דירוג האשראי של ארה"ב. אולם, כפי שמודי'ס הפנימה רק עכשיו שיש כמה שינויים במזרח התיכון, כך גם S&P הבינה מאוחר מדי שלארה"ב יש בעיה ושאם היא לא תעשה איתה משהו תהיה לה בעיה גדולה יותר.

הגיע הזמן לשינוי

בכל פעם שהיתה לחברות הדירוג הזדמנות הן הוכיחו עד כמה הן אטיות ומסורבלות, ולמעשה קשה להיזכר באירוע כלכלי מכונן שבו חברת הדירוג היא שזיהתה ראשונה את הבעיה. אפילו כשהקרקע מתחת לכמה מדינות בגוש היורו בערה, בחברות הדירוג הסכימו להוציא הודעה שדירוגי האשראי שלהן ייבחנו. מאוחר יותר, כשלכולם היה ברור שיוון ואירלנד יקרסו אם לא יקבלו סיוע, הסכימו בחברות הדירוג לספר לכל העולם שדירוגן ירד.

מי שעדיין מתייחס להודעות האלה הם משקיעים ועיתונאים (גם אנחנו) שעדיין חיים לפי הכללים של טרום המשבר, ושבטוחים שמישהו במשרדים ברחוב ווטר 50 וברחוב גרינוויץ' 250 בניו יורק יתריע בפניהם בפעם הבאה שמשהו במצבן הכלכלי של מדינות או פירמות ישתנה לרעה. אולי הגיע הזמן לשינוי קהל היעד שאליו מפנות חברות הדירוג את הודעותיהן. למשקיעים אין שום ערך במידע היסטורי, ואת העובדה שחברות גדולות עם חוב קטן יציבות יותר מחברות קטנות עם חוב גדול כבר הפנמנו מזמן.