טבע - רכישת הזדמנות או חובה?
יותר מדי אלמנטים ברכישת ספלון שונים מהעסקאות הרגילות של טבע
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מה שונה הפעם? הרבה מאוד, פרט להתלהבות האנליסטים כמובן. רובם מיהרו להתרגש מהעסקה ולהרעיף עליה שבחים. עם זאת, לא מדובר ברכישת טבע הקלאסית, לא בהכרח במובן הרע של המילה, אבל הנה כמה נקודות למחשבה עוד לפני שצוללים לעומק המספרים שמאחורי העסקה:
1. התדירות - טבע אמנם הגבירה את קצב הרכישות בשנים האחרונות, אך בכל זאת, הקפידה לצאת למהלכים הגדולים והנועזים האלה לא יותר מפעם בשנתיים. וזה הגיוני כי כל רכישה, בין אם גדולה או קטנה, וגם עבור מומחית רכישות כמו טבע, היא תהליך מסובך שדורש משאבים פיננסיים וניהוליים רבים. כך היה בסיקור, באר וגם ברציופארם. כעת חלפה רק שנה מאז הרכישה האחרונה וטבע כבר מסתערת על היעד הבא. אמנם נכון שעיכולה של החברה הגרמנית כבר הוכתר כהצלחה ונכון שנראה כי הייתה הזדמנות לקנות את ספלון לאחר שווליאנט הקנדית נסוגה מכוונתה לרכוש את החברה, אך התזמון מעלה תהיות. במיוחד אם לוקחים בחשבון שטבע מתכוונת להוציא את כל הסכום במזומן
2. העיתוי - למרות שברור שמהלך של רכישת חברה ב-6.8 מיליארד דולר לא נולד בתוך ימים ספורים, קשה להיפטר מתחושה כי טבע מגיעה לעסקה הזאת פחות משום שמדובר בהזדמנות נדירה, אלא יותר מכיוון שהיא הייתה חייבת לרכוש חברה. לא רק מפני שהמניה יורדת בזמן האחרון, זהו באמת אירוע נקודתי שלא אמור לרגש יתר על המידה את ההנהלה, אלא יותר משום שקיים לחץ של המשקיעים והדירקטוריון למהלך שיכין את החברה ל"יום שאחרי הקופקסון". הקופקסון אמנם ימשיך להיות פרה חולבת עוד כמה שנים, אך גם "האקוויטי סטורי" של ספלון הוא ברובו לעוד כמה שנים ולא להיום.
3. מגרש אינובטיבי - בראש ובראשונה ההבדל ברכישה הנוכחית הוא בעצם היותה של הנרכשת חברה אינובטיבית, שמפתחת תרופות מקור משלה. עד היום טבע הרחיבה את סל התרופות הגנריות שלה באמצעות קניית מתחרותיה תוך התבססות על עוצמתה השיווקית שמינפה את התרופות שנרכשו. ברוב המקרים הרציונל היה כניסה לתחומי פעילות שונים בגנריקה או כניסה לשווקים גאוגרפיים חדשים. ברכישות האחרונות החלה טבע לפזול לכיוון התרופות הביולוגיות, אך כעת היא הולכת על כל הקופה - הניסיון לאתר את הקופקסון הבא. כעת ניצבת טבע בפני אתגר ורמת סיכון שונים בתכלית עם צבר תרופות שנמצאות אמנם ברובן בשלב הניסויים הקליניים, אך כאשר רמת הוודאות באישורם נמוכה יותר לרוב מרמת הוודאות בגנריקה ולעתים גם העלויות גבוהות יותר. לסיכון הגדול מתלווה כמובן גם הסיכוי וזה יהיה המבחן הגדול של הרכישה.
4. התרופות הקיימות של ספלון - הסיכון הגדול של ספלון טמון לא רק בהיותה חברה אינובטיבית, אלא גם בכך שכמעט מחצית מהכנסותיה כיום מגיעות מתרופה אחת בלבד, שהפטנט עליה עומד לפוג ב-2012, אז יוכלו להיכנס הגרסאות הגנריות לתמונה. ספלון אמנם הכינה את דור ההמשך של התרופה שעדיין יהיה מוגן בפטנט, אך כאן התסריט עשוי להיות דומה למה שעוברת טבע בימים אלה עם הלקווינימוד, תרופה למתן דרך הפה לחולי טרשת נפוצה.
5. ונקודה אופטימית לסיכום - ספלון היא למעשה חלומה של כל קרן הון סיכון וחברת ביוטק. מה שהתחיל כסטארט אפ קטן ב-1987 שכמעט ונסגר בתחילת שנות ה-90, כאשר ה-FDA לא אישר את הפיתוח שלו, הצליח להביא את תרופת המקור לשוק תוך הפיכתה למה שקוראים לו בשוק התרופות "בלוקבאסטר". אם ספלון הצליחה לעשות זאת כחברה צעירה בזכות עצמה, יחד עם הגב והניסיון של טבע, זה עוד עשוי להתברר כהצלחה גדולה.
