מה לעשות כשהקורס מלא ונוצרה ספסרות?

במחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת בן־גוריון תלמידים מוכרים את מקומותיהם בקורסים מבוקשים. האוניברסיטה כינתה זאת "כשל מוסרי", אבל לדעתי היא אשמה: ממניעים כלכליים היא יצרה מחסור וביקוש, והביקוש הוא שיצר את הספסרות. מה דעתך?

אתי

אתי היקרה,

השאלה שלך נכונה לא רק למחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת בן־גוריון, אלא לשווקים בכלל: מתי לדעתנו נכון לפעול לפי כללי השוק החופשי של ההיצע והביקוש, ומתי לא נסכים, גם כשלכאורה אין ברירה.

אם היינו בעולם שבו כל מצב של מחסור מצדיק שוק מחירים חופשי, אז לכל הפחות האוניברסיטה היתה צריכה למכור את המקומות, ולא סטודנטים ספסרים. כך הסחר בקורסים היה הוגן ומשוכלל יותר.

אבל לא בכל פעם שיש מחסור אנחנו מוכנים לבצע סחר חופשי. לפעמים יש לנו בעיה אידאולוגית עם מה שעובד לפי היצע וביקוש. לפני כמה שנים קוקה־קולה חשבו להעלות את מחירי הקולה בקיץ, כשחם, ולהורידם בחורף. זה שוק של היצע וביקוש. כשחם שותים יותר משקאות קלים וכשקר שותים פחות, אז למה שקוקה קולה לא יעשו את הרווח השולי הנכון? התגובה היתה שלילית וקשה ויוזם הרעיון התפטר. ולמה? כיוון שגם בכלכלה המודרנית יש מקום חשוב לעיקרון של הוגנות במחיר. אם זה לא עולה יותר לספק, זה לא הוגן לגבות יותר מהצרכן. וכך גם עם קורסים פופולריים, שהעלות שלהם לא גדלה עבור האוניברסיטה. לכן גם קשה לנו לאכול בלי לשלם, כי אנחנו יודעים שלמסעדה זה עלה כסף, אבל קל לנו לגנוב סרט באינטרנט, כי אנחנו יודעים שאין לסרט הזה עלות שולית.

ולפעמים שוק הוא לא מוסרי מיסודו. למשל שוק הסחר באיברים. יש ביקוש לאיברים להשתלה, ולאנשים יש שתי כליות ושתי עיניים, אז למה שלא ימכרו אחת? ובכל זאת, הרעיון עושה לנו רע, ואנחנו חוששים שבשוק כזה העשירים ינצלו את העניים בדרכים מחרידות.

אז מכל הבחינות - דברים שלא הוגן להפוך אותם לשוק, דברים שאין להם עלות שולית שמצדיקה תוספת תשלום, ושווקים שלא צריכים להתקיים - המצב שאת מתארת רע, ומעניין אותי איך האוניברסיטה מסבירה את עצם קיומו.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il