תיאוריית הקשר: סמארטפון או אסון
מדוע נרשם זינוק במכירות מכשירי הקצה הסלולריים, והאם מדובר בהכרח בבשורה חיובית לחברות
דו"חות פלאפון וסלקום לרבעון הראשון של 2011 הציגו קפיצה של 75% ו־130% בהתאמה בהכנסות ממכירת מכשירי קצה, לצד ירידה בהכנסות משירותים - ושתי החברות לא לבד. האסטרטגיה של המתחרה פרטנר בחודשים האחרונים, למכור מכשירים חכמים באגרסיביות יחסית, יצרה ציפייה לנתוני גיוס קווים חדשים
ההתפעלות היחסית מהזינוק במכירות ציוד הקצה, כלומר המכשירים הנמכרים ללקוח בידי החברות, ותרומתה להכנסות ולרווחיות החברות - היא הסתכלות קצרת טווח בלבד. בעוד שההכנסה ממכירת המכשיר נרשמת ברבעון שבו בוצעה העסקה מול הלקוח ומייפה את הדו"חות הנוכחיים, ההוצאות של חברת הסלולר בגין רכישת המכשיר מהיצרן נחלקות ונרשמות ברבעונים הבאים. וכשזה קורה הן אמורות לפגוע ברווח. המרוויחות ממצב שכזה הן בעיקר ספקיות המכשירים: יורוקום (נוקיה), סאני (סמסונג) וברס־אלקטרה (סוני־אריקסון).
השוק עדיין לא נפתח לתחרות
הגידול במספר המכשירים הנמכרים הוא טבעי, ואינו נגזר רק מרצונן של החברות להפיק הכנסות נוספות ממגזר זה עקב הקטנת ההכנסות משירותי התקשורת. לקוחות רבים מצטיידים בשנתיים האחרונות במכשיר סלולר שני, דוגמת מודם סלולרי, ובחודשים האחרונים אף במכשיר שלישי, בדמות הטאבלט של סמסונג הנמכר בחברות הסלולר. זאת בניגוד לאייפד, הנמכר מחוץ לחברות, אך מסייע להן למכור עוד חיבור סלולרי ולהפיק הכנסה נוספת מהלקוח במגזר השירותים.
המאבק על כל לקוח החל מ־1 בפברואר, המועד שבו הופחתו קנסות היציאה, מביא להאצה נוספת במכירת המכשירים. הסיבה לכך היא פשוטה: כל לקוח הנוטש חברה אחת לפני תום ההתחייבות ומצטרף לזרועותיה של חברה אחרת - רוכש מהחברה החדשה טלפון חדש במועד מוקדם יותר מזה שבו אמור היה לכאורה לשדרג את מכשירו. המועד המקורי הוא זה המתייחס לתום תקופת ההתחייבות על המכשיר בחברת הסלולר הקודמת שלו. לפיכך, בהשוואה רבעונית ושנתית, קצב שדרוג המכשירים וקצב תוספת המכשירים לשוק - רק גדלים.
השוק עדיין לא נפתח לתחרות
אי אפשר שלא להזכיר את הרגולציה בתחום: עם אישורו של חוק ההסדרים בסוף 2010 הצהיר שר התקשורת משה כחלון כי שוק מכשירי הסלולר נפתח לתחרות, וכי הצרכן יוכל לרכוש את הטלפונים במקומות רבים יותר מחוץ לחברות הסלולר. אלא שכרגיל, ההצהרה הקדימה את זמנה.
בחוק התקשורת אמנם שולבו כבר סעיפים המוציאים מידיהן של חברות הסלולר את היכולת למנוע יבוא של דגמים שונים לישראל, אולם נקבע בו כי גורמים שיבקשו למכור מכשירים סלולריים יידרשו לעמוד בתנאים שיופיעו בתקנות מיוחדות שיפרסם השר. שישה חודשים חלפו, ותקנות שכאלה טרם פורסמו. בינתיים ממשיכות חברות הסלולר לשלוט בשוק.