"טבעי" זה באמת בריא?

בכל פעם שאני מבקר בסופרמרקט אני מוצא את עצמי נמשך כמעט באופן בלתי נשלט למוצרים שרשום עליהם בגדול "מהטבע" ו"100% טבעי". למה בעצם? הרי ברור שטבע אין בזה.

אבי, רמת השרון

זו שאלה טובה למה אנחנו כל כך מתרגשים מדברים שנטען שהם "טבעיים". לכן חקרנו את הנושא, ואחד הדברים שגילינו הוא שאנחנו לא באמת בולעים את זה. כלומר, כשאנחנו רואים על תרופה למשל תווית שאומרת שהיא "טבעית", אנחנו לא חושבים לרגע שהיא עובדת טוב יותר. מה שכן, אנחנו בטוחים משום מה שיש לה פחות תופעות לוואי לא צפויות. גם בטווח הקצר וגם בארוך.

לאפקט הזה קוראים "תיאוריית איש המערות". לא משנה כמה חיינו מתקדמים טכנולוגית, עמוק בפנים אנחנו בטוחים שהגוף שלנו נועד לפעול כפי שפעל באיזושהי תקופה בעבר הרחוק, לפני אלפי שנים. מכאן, הכי טוב לנו לאכול מה שאכלו אבות אבותינו, וכדאי להתרחק כמה שאפשר ממוצרים שנוצרו במעבדות.

זה נשמע כמו כלל נכון לחיים, אבל בחיים האמיתיים שום דבר לא פשוט כל כך. ישנם מרכיבים סינתטיים שהם במובהק פחות מזיקים ממוצרים טבעיים, וישנם גם לא מעט מוצרים טבעיים, כמו סוכר, מלח, כולסטרול ושומן רווי, שמזיקים מאוד אף שגם אבותינו נהנו מהם. ובכל זאת, משום מה, כשאנחנו שומעים על משהו שהוא "טבעי", המסר שעובר למוח הוא שהוא מתאים לגוף שלנו.

בדקנו את התופעה הזו בנושאים אחרים: האם אנשים יעדיפו משקפיים, מכוניות ומחשבים שהורכבו מחומרים "טבעיים"? האם שולחן "עתיק" מפתה יותר לרכישה משולחן חדש שיצא עכשיו מהמפעל?

ברוב המקרים זה לא שינה לאנשים. הם אפילו העדיפו את הסינתטי והחדש יותר. נראה שרק ברגע שמשהו נוגע בגוף שלנו ובא איתו באינטראקציה, הקסם של "הטבעי" עובד. ככל שזה קשור ישירות לגוף שלנו, מתברר, אנחנו הרבה יותר שמרנים ממה שנדמה לנו. מחקרים חד־משמעיים שמוכיחים את זה אין, ואני מקווה שייערכו מחקרים כאלה כדי שחוכמת הסבתות תתחלף אחת ולתמיד בתובנות מדעיות.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il