התלמידים: "בתיכון הקודם שלי המורים שנאו אותי. כאן שואלים לדעתי"
כל מחנכי הכיתות יושבים עם כל המורים המקצועיים ועוברים תלמיד אחר תלמיד. בודקים הישגים, חיסורים, איחורים. מוודאים שאם לאחד מתלמידיהם יש בעיה נקודתית, היא מטופלת. התלמידים, מצדם, מגיבים למסירות הזו באסירות תודה
האווירה במסדרונות שבח מופת מזכירה קמפוס באקדמיה, אף על פי שמדובר במבנה תעשייתי שמזכיר מפעל צבוע שמנת, מנוקד בכתמי אדום דהוי על הדלתות. אפילו שנת הלימודים מחולקת לסמסטרים. בסוף כל סמסטר, לפני חלוקת התעודות, מתכנסים כל המורים לערב ארוך של "שוק ציונים".
השיטה הייחודית
"הגעתי לכאן כי שמעתי על בית הספר ועל הרמה שלו", מסבירה לי אירית ברנסון (17) מראשון לציון. "התיכון ליד הבית שלי לא נחשב, אבל פה למורים יש תשוקה ללמד והם מעבירים את זה אלינו. מושכים פה את התלמידים למעלה. ביסודי הציון שלי היה אולי 80, ופה פתאום יש לי מאיות אפילו בהיסטוריה. גורמים לך לאהוב את המקצוע".
רבקה מולדבסקי (16) מגני תקווה לומדת במגמת מכניקה הנדסית ונמצאת בכיתת תגבור לבגרות בהיסטוריה, לאחר שבשנה שעברה נכשלה בבחינה. "יכולתי להירשם לחטיבה ביהוד או קריית אונו, אבל לא רציתי. אמא שלי שמעה ששבח הוא בית ספר על רמה, ועברתי לשם. בזכות האווירה בכיתה שיפרתי את הציונים שלי. יש הרבה צחוקים אבל גם מוטיבציה ללמוד. בבית הספר הקודם הרגשתי שהמורים שנאו אותי, לא יודעת למה. כאן יש אליי יחס אחר, פתאום שואלים אותי מה דעתי".
חברה לכיתת התגבור, אליהו משצקיאקוב (16) מלוד מדבר באותה השפה. "המורים פה זה משהו אחר. חברים שלי מהשכונה שלומדים במקומות אחרים, אם הם לא עוברים בבגרות אומרים להם ללמוד לבד. כאן בשבח אני בשיעור תגבור כי לא עברתי בשנה שעברה את הבגרות בהיסטוריה. המורים פה יודעים לתת פוש", הוא אומר. "חברים שלמדו פה וסיימו אומרים לי: 'בוא תחליף אותי בצבא. אני רוצה לחזור לשבח'".
