אין קשר

מנכ"ל מירס, אברשה בורשטיין, שלח בשבוע שעבר מכתב לשר להגנת העורף, מתן וילנאי, בו הוא חוזר ומתריע על מה שהוא מכנה "אי מוכנות העורף האזרחי" לתסריטי חירום בהם קורסות מערכות התקשורת הסלולרית. לטענת בורשטיין, בעוד משרדו של וילנאי והגופים האחרים האחראים על מוכנות העורף מתגאים

משטרת ישראל מובילה בשנתיים האחרונות מהלך ליצירת "רשת חירום אלחוטית לאומית", שאליה יתחברו בסוף התהליך כל ארגוני הביטחון, החירום וההצלה בישראל. המשטרה מעבירה בהדרגה מאז 2010 את פעילות רשת הקשר שלה לרשת החדשה, באמצעות רכישת ציוד תקשורת בעלות של כ-400 מיליון שקל, ורכישת מכשירי קשר בעלות של בין 200 ל-300 מיליון שקל. את הרשת האלחוטית הקימה חברת מוטורולה, לאחר שנבחרה במהלך שקיבל פטור ממכרז בידי החשב הכללי באוצר, וגם המכשירים הינם מתוצרת מוטורולה, לאחר שזכתה במכרז שפרסמה המשטרה - והיתה המתמודדת היחידה בו.

פיקוד העורף מתחבר בחודשים האחרונים לאותה רשת, תוך שדרוג תשתיות התקשורת שלו בעלות של כ-60 מיליון שקל, המבוצע גם הוא באמצעות מוטורולה, ובהמשך מתוכננת רכישת מכשירי קשר חדשים. בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בחודש ינואר השנה הסביר נציג רשות החירום הלאומית (רח"ל) כי בהמשך יצורפו לרשת החירום האלחוטית הלאומית גם שירותי הכבאות ומד"א, אך לא מתוכננת הוספת רשויות מקומיות, בתי חולים וגופים אחרים החולשים על תשתיות קריטיות למדינה.

נכון לחודש ינואר השנה, למירס היו כ-15 אלף משתמשים ברשויות המקומיות, כ-7,000 בבתי חולים, כ-6,000 במשרדי הממשלה, כ-14 אלף בחברות התשתית הממשלתיות (חברת החשמל, רכבת ישראל, מקורות, רשות שדות התעופה, מע"צ וקק"ל) וכ-5,600 משתמשים במשטרה ובפיקוד העורף, האמורים לעבור לשימוש ברשת שהקימה מוטורולה.

האינטרס של מירס, הבעיה של כולנו

למירס אינטרס עצמי בהעלאת הנושא לדיון - החברה טוענת כי רשת הקשר שלה (המתנהלת בנפרד מרשת הסלולר שלה) מציגה שרידות גבוהה יותר מהרשתות הסלולריות, זולה יותר לפריסה ארצית מהרשת הפרטית שהקימה מוטורולה, ונמצאת בשימוש כיום בקרב משתמשים רלוונטיים רבים. גורמים המעורים בנושא העריכו השבוע כי הרשויות המקומיות יצורפו לאחר התרגיל לרשת החירום האלחוטית - עובדה שתגרע ממירס לקוחות רבים נוספים. מירס מנסה לרמוז לוילנאי כי היא אמורה להוות את בסיס התקשורת האלחוטית של העורף האזרחי, לשמר לעצמה את הלקוחות הקיימים, ולהוסיף גם לקוחות חדשים שהיגרו לפתרונות אחרים.

אלא שגם אם מדובר בפעולה שיווקית, הבעיה שגרמה למירס להעלותה ראויה להיות נידונה בקרב הגופים הרלוונטיים המעצבים את אסטרטגיית מוכנות העורף. בשעת חירום, המשתמשים הראשונים של אמצעי הקשר הללו הם הגורמים בשטח, כלומר העורף האזרחי, ורק דקות או שעות לאחר מכן מגיעים לאיזור כוחות הביטחון וההצלה המצויידים ברשת אלחוטית שרידה יותר. נפילת רשת התקשורת של רשות מקומית או מפעל אסטרטגי בעת רעידת אדמה, שריפה, או מלחמה עלולה להפוך את עבודת כוחות ההצלה עצמם לקשה יותר לכשיגיעו לשטח.

מלשכתו של השר וילנאי נמסר בתגובה כי "מירס היא חברה אזרחית ככל שאר חברות התקשורת בישראל, ואם ברצונה לספק ציוד למערכת הביטחון היא מוזמנת לפנות אלינו בדרכי ההתקשרות המקובלות ולא דרך התקשורת"