בלעדי ל"כלכליסט": "אגרקסקו בדרך להקפאת הליכים"
לפי יו"ר מועצת הצמחים, בעלת המניות הגדולה בחברה, הקפאת ההליכים היא הכרחית, וגורמים בממשלה אף טוענים כי יש לשקול גם את פירוק החברה. מבקר המדינה החל לבדוק את ההלוואות הפיקטיביות
חברת היצוא החקלאי אגרקסקו בדרך להקפאת הליכים. החברה - שעל המשך קיומה מרחף סימן שאלה גדול בעקבות שנים של ניהול כושל והשקעת כספים מעבר למידותיה - טרם קיבלה אינדיקציות מבעלי המניות שלה על נכונותם להזרים לה כספים, ובמצב זה היא צפויה לפנות בתוך ימים ספורים לבית המשפט ולבקש הקפאת הליכים.
"עומדת על הפרק תוכנית הבראה מקיפה לחברה, אבל אני סקפטי לגבי היתכנותה מכיוון שהיא בנויה על שורה של הנחות ובהן הזרמת הון משמעותית לחברה", אומר צבי אלון, דירקטור בחברה ויו"ר מועצת הצמחים, בעל המניות הגדול באגרקסקו, בצאתו מישיבת הדירקטוריון. "במצב הזה, כנראה שלהנהלת אגרקסקו אין ברירה אלא לפנות לבית המשפט ולבקש הקפאת הליכים. עדיין לא התקבלה החלטה כזו בדירקטוריון, אבל זה בהחלט הכיוון. אין עוד הרבה זמן לצורך קבלת ההחלטה. העונה החקלאית מתחילה באוקטובר, החקלאים צריכים להחליט עם מי הם מייצאים לכל המאורח בחודש הבא, ולכן אנחנו צריכים למצוא פתרון - ומהר".
לדברי אלון, זה שנה וחצי שהוא מתריע בפני הדירקטוריון שיש בעיה. "אני ישן טוב בלילה. כבר שנה וחצי אני מנסה לשנות מהלכים בחברה, אבל לא היו לי פרטנרים. אגרקסקו לא השכילה להתאים את מבנה ההוצאות שלה למצב החדש".
בנוגע להזרמת ההון אמר אלון כי "למועצת הצמחים אין הון כדי להזרים, וסביר להניח שגם תנובה לא תכניס את היד לכיס. אגרקסקו לא ממש מעניינת אותה עכשיו, ואני לא אומר את זה בביקורת. המדינה היא היחידה שיכולה להזרים הון, ואם היא תשים כסף היא תהפוך לבעלים היחידי ותוכל למכור את החברה כפי שרצתה לעשות. לפי הנחת עבודה כזו, רק בשנת 2014 תרים החברה את ראשה מעל המים, ובשנתיים הקרובות תמשיך לדמם בצורה זו או אחרת. בדיוק בשביל זה צריך הזרמת הון של כ־20 מיליון יורו".
גורמים ממשלתיים מעריכים כי אי אפשר לשלול על הסף גם את פירוקה של אגרקסקו. עם זאת, מכיוון שהחברה שווה יותר כעסק חי, המדינה צפויה לתמוך בהקפאת הליכים ובמינוי מפרק מפעיל לחברה לתקופת זמן קצובה, עד למכירתה בהמשך.
על פי הגורמים הממשלתיים, רק בסיטואציה כזו צפויה המדינה להסכים ולהזרים לאגרקסקו עשרות מיליוני שקלים כדי לאפשר את התנהלותה עד להפרטה וכן להסדיר תשלום של 25 מיליון שקל ל־140 העובדים שעל פיטוריהם כבר הוחלט - ולא בתרחיש של המשך קיומה של החברה במתכונתה הנוכחית.
מבקר המדינה פנה לקבלת מסמכים
אתמול אחר הצהריים התכנס דירקטוריון החברה כדי לדון במצבה, אך הישיבה הופרעה על ידי עובדי אגרקסקו הזועמים ומיקומה הועתק. מלבד 140 העובדים צפויה החברה לפטר עוד 100 עובדים בשלב השני, והעובדים חוששים מכניסה מהירה להליך משפטי בטרם הוסדרו זכויותיהם מראש.
הפגנה של עובדי אגרקסקו צילום: בשמת איבי
גם החקלאים חוששים כעת מעתידה של החברה. "זו סיטואציה מאוד לא נוחה בעבורנו", אומר רני בר נס, יו"ר ענף הפירות ממושב ביצרון, המגדל אפרסקים, שזיפים ואפרסמון. "אנחנו חוששים היום לקיומה של החברה ויש מהומה גדולה מאוד. אני רוצה להאמין שבסוף בעלי המניות יזרימו כסף, כי אחרת הם יפסידו הרבה יותר. אם החברה הזו תיעלם, יהיה כאוס גדול כי אין מישהו שיודע לייצא את הכמויות הללו".
"קשה לנו מאוד עם מה שקורה לאגרקסקו", אומרת דפנה רגב ממושב צופר, המגדלת עגבניות שרי ופלפלים ליצוא. "זה מעמיד אותנו במצב שאנחנו לא יודעים איך תיראה העונה הבאה שלנו, מה יקרה איתנו. התחושות קשות".
במקביל החל אתמול מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לבדוק את ההלוואות הפיקטיביות שהתגלו בדו"חות אגרקסקו ונחשפו אתמול ב"כלכליסט". משרד המבקר פנה לחברת אגרקסקו וביקש ממנה לקבל את כל החומרים הרלבנטיים לרישומים הכוזבים, כדי להתחיל בבדיקת הנושא. ממשרד מבקר המדינה נמסר: "במסגרת משימות ביקורת מתוכננות מראש אכן נערכה פנייה לאגרקסקו והחברה התבקשה לספק חומרים. מדובר בפנייה שגרתית ללא קשר לאירועים האחרונים".
הנהלת החברה הנוכחית - המנכ"ל דוד בונדי והיו"ר איצ'ה לידור, שנכנסו לתפקיד לפני כחצי שנה - נאלצה לבצע מחיקות של 14 מיליון יורו לאחר שגילתה כי במשך שנים שילמה אגרקסקו לחקלאים יותר מהתמורה שהגיעה להם, כדי למנוע מהם לעבור לעבוד עם חברות מתחרות. המענקים נרשמו כהלוואות פיקטיביות בדו"חות הכספיים ולא כהוצאות. כתוצאה מכך, דו"חותיה הכספיים של החברה לא שיקפו את מצבה האמיתי, מה שהוביל בסופו של יום למחיקות המשמעותיות בתוצאות לסיכום 2010.
עופר ספנות נתנה טיפ, אגרקסקו התעלמה
ממשיך להתברר עומק המחדלים הניהוליים בשנים האחרונות, שהובילו את אגרקסקו למצבה הנוכחי. ממסמכים נוספים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי חברת עופר ספנות של האחים יולי וסמי עופר התריעה בפני אגרקסקו כמה פעמים כי אל לה לצאת להשקעה של 60 מיליון דולר בבניית שתי אוניות משא חדשות. אגרקסקו סירבה לקבל את ההמלצה, וקיבלה החלטה מנוגדת שהובילה אותה לקחת התחייבויות שהן מעבר ליכולותיה.
על פי מסמכי עופר ספנות, אגרקסקו ועופר עובדות יחד כבר מ־1986, אז רכשה עופר ספנות אוניות מחברה אנגלית שעבדה עם אגרקסקו, ושירתה את אגרקסקו במשך 18 שנה. שש שנים לפני תום החוזה הראשון, בשנת 1998, פנתה אגרקסקו לעופר ספנות והציעה לה לבנות בעבורה אוניות חדשות, בטענה שהאוניות הנוכחיות מתיישנות ואינן מתאימות לה.
בעופר ספנות בדקו את העניין והודיעו לאגרקסקו כי הם מתנגדים לתוכנית, שכן מדובר בהשקעה כספית גדולה שלא ניתן להצדיקה כלכלית בהתחשב בתוצר המובל - פירות. סיבה נוספת להתנגדותה של עופר ספנות היה רצונה של אגרקסקו לבנות אוניות שמובילות משטחים.
בעופר ספנות הסבירו לאגרקסקו שלפי הערכותיהם, עולם ההובלה עובר יותר ויותר למכליות קירור ולא למשטחים, ולכן אוניות כאלה עשויות במהרה להתיישן ולצאת משימוש. עופר ספנות אף הציגה בפני אגרקסקו מחקרים המוכיחים את טענתה. "אם אתם רוצים לבנות את אוניות העתיד", אמרו בעופר ספנות לאגרקסקו, "עליכם לזנוח את הרעיון לבנות אוניות משטח רגילות".
אולם הנהלת אגרקסקו הקודמת, בראשות המנכ"ל היוצא שלמה תירוש, לא קיבלה את ההמלצות ויצאה להרפתקה של בניית הספינות לבדה. תחילה התקשרה עם חברה שבדית כדי שזו תבנה לה את האוניות, אולם לאחר שהחברה השבדית פשטה רגל, פנתה אגרקסקו לחברה גרמנית שבנתה עבורה את האוניות במספנה בגרמניה במימון של הבנק הגרמני kfw.
את האוניות תפעלה חברה גרמנית, ולימים החליטה אגרקסקו כי היא מעדיפה הובלה בידי צוות ישראלי. בשנת 2005 פנתה החברה שוב לעופר ספנות וביקשה ממנה לקנות את הספינות ולקחת את הניהול על עצמה. המהלך של בניית האוניות היה הרפתקני והרסני, במיוחד לאור העובדה שתקנון החברה מנע ממנה לשמור רווחים ואילץ אותה לחלק אותם לחקלאים - מה שמונע ממנה את האפשרות גם לבנות הון עצמי משמעותי.
תוכנית ההתייעלות של אגרקסקו בדרך
מלבד ההשקעה העצומה, אגרקסקו גם נותרה עם חובות לבנק הגרמני המממן בגובה של 40–50 אלף דולר בחודש. הבנק הגרמני היה הראשון להודיע שלשום כי יסכים להקפיא את חובות אגרקסקו כלפיו עד למציאת פתרון למצבה של החברה.
לאגרקסקו, המוחזקת על ידי המדינה (30%), מועצות מגדלים שונות ובראשן מועצת הצמחים (59%) וחברת תנובה (11%), יש חובות של כ־300 מיליון שקל לבנקים ולמחזיקי האג"ח שלה, ובראשם לבית ההשקעות פסגות. החברה, שאינה יכולה להתקיים עוד כעסק חי במתכונת הנוכחית, פנתה לרשות החברות הממשלתיות שמייצגת את המדינה בדירקטוריון, למשרד החקלאות, לשר האוצר ולראש הממשלה, וביקשה הזרמת כספים דחופה שתתווסף ל־55 מיליון השקלים שכבר הוזרמו לה בדצמבר 2010.
כאמור, בעלי המנות אינם מתכוונים להיענות כרגע לבקשת החברה להזרמת הון, ובסיטואציה הזו אין לה אפשרות להמשיך ולהתקיים. אם יחליטו חלק מבעלי המניות בסופו של יום להיענות ולהזרים לחברה כספים, ידוללו יתר בעלי המניות. במקרה כזה עלולים תנובה ומגדלי הפרחים לאבד את החברה, אם לא יכניסו את היד לכיס.
בשנת 2007, בהיעדר הון עצמי וכדי לממן את ההשקעות הכבדות ואת הפעילות השוטפת, לקחה אגרקסקו אשראי בנקאי בהיקף רחב לזמן קצר, וגם הנפיקה אג"ח בהיקף של 200 מיליון שקל, שמהם טרם נפרעו 150 מיליון שקל.
במקביל לתהליך שקיעתה, המשיכה החברה להתקיים במודל הוצאות "שמן". פרטי תוכנית התייעלות שגיבשה הנהלת אגרקסקו בשבועות האחרונים, שהגיעה לידי "כלכליסט", מלמדים עד כמה עבדה אגרקסקו קודם לכן במודל בזבזני. על פי התוכנית - שתמשיך להיות מיושמת רק אם החברה תמשיך להיות פעילה כעסק חי - צפויה אגרקסקו לחסוך 20 מיליון יורו בשנה באמצעות שורה של פעולות.
התוכנית כוללת איחוד פעילויות המסופים של אגרקסקו (ים ואוויר) במקום מרכזי אחד, איחוד וייעול בסניפי החברה בחו"ל והעתקת משרדיה מלב תל אביב. כמו כן מתכננת החברה להגדיל את נפח הפעילות של אוניותיה, למכור שירותים לספקים חיצוניים ולצמצם באופן דרמטי את היקף צי הרכב שלה.
