מי פה בעל הבית?

כשקוראים את המסמכים שהוצגו לאחרונה לדירקטוריון אגרקסקו ונחשפים להרפתקאות החריגות שאליהן נכנסה החברה, לפערים בדו"חות הכספיים ולמבנה ההוצאות המנופח שבו התנהלה עשרות בשנים - אי אפשר שלא לתמוה איך החברה לא קרסה עוד קודם. אבל השאלה המטרידה עוד יותר היא איפה היו מנגנוני הבקרה,

מבנה הבעלות באגרקסקו מורכב. בדירקטוריון אחד יושבים נציגים של המדינה, של חברה מסחרית (תנובה) ושל ארגוני המגדלים - גוף סטטוטורי שממונה על ידי הממשלה אבל פועל באופן אוטונומי. ריבוי ועירוב הבעלים הזה הפך לנקודה החלשה של אגרקסקו. הוא אפשר להנהלה לצבור כוח כמעט מוגזם, לצאת לתוכניות שאפתניות הרבה מעבר ליכולותיה הכלכליות ולהזניח את ניהול ההוצאות.

ההנהלה התחפרה, הכסף התנדף

ההנהלה התחפרה במגדל השן והתמכרה לכוח, לאגו. הכוח המוגזם של ההנהלה והיעדר מנגנוני הבקרה אפשרו לה לקבל החלטות אבסורדיות כמו בניית מסוף חדש בנתב"ג בהשקעה של 20 מיליון שקל, רק כי הגוף שנבחר לנהל את המסוף הקיים לא מצא חן בעיני ההנהלה. הוא אפשר לה לבטל הצעות עסקיות חלופיות כמו זו של עופר ספנות, שהפצירה באגרקסקו לא לבנות אוניות חדשות בהשקעה של 60 מיליון דולר.

אבל הכוח המוגזם שצברה ההנהלה לא יכול להיות התירוץ לעצימת העיניים של דירקטוריון החברה, לטיוח של הבעלים - ובראשם המדינה. כי זה לא שלא היו הזדמנויות להתריע, לבדוק, לדרוש התייעלות. בסוף 2010 הזרימה המדינה לאגרקסקו 55 מיליון שקל. הכסף התנדף. חלקה של המדינה באגרקסקו גדל על חשבון יתר בעלי המניות, אבל הביקורת שלה על הנעשה בחברה והמעורבות שלה לא גדלה בהתאם.

אגרקסקו עוד צריכה לפצות את המדינה

והנה אינדיקציה אבסורדית לכך. בשנת 2008 קיבלה המדינה החלטה עקרונית על הפרטת אגרקסקו, אולם מבנה הבעלים המורכב של החברה דרש קודם לכן השוואה בין סוגי המניות השונים - בעלי מניות הון ובעלי מניות שליטה. כדי לבצע את התהליך פנתה החברה לביצוע הערכת שווי חיצונית בחברת קסלמן וקסלמן, שהעניקה לה שווי של 600 מיליון שקל.

בהמשך, כאמור, הזרימה המדינה לחברה 55 מיליון שקל, ודיללה את בעלי המניות הקיימים של החברה. אתמול התברר כי במסגרת התהליכים הללו סיכמה המדינה עם אגרקסקו שאם זו תימכר לפי שווי הנמוך מ־600 מיליון שקל, תפצה אגרקסקו את המדינה בגין ההפרש. בינתיים התברר לעומק מצבה העגום של החברה, ושווי של 600 מיליון שקל הפך לחלום רחוק.

אגרקסקו לא רק שלא תפצה את המדינה, אלא ככל הנראה תזדקק גם בהליך של הקפאת הליכים להזרמה נוספת ממנה. מצבה של אגרקסקו כל כך חמור שהיא לא מסוגלת לעמוד בשוטף בתשלום הלוואה של עשרות אלפי דולרים בחודש לבנק גרמני, ולא ירחק היום שלא תצליח גם לשלם את משכורות 520 העובדים.

אז כן, אגרסקו הידרדרה. היה כאן כשל ניהול, ואפשר להגיד שגם חוסר מזל ומזג אוויר קשה עם קרה שפגעה בפעילותה בשנתיים האחרונות. אבל האמת היא שאגרקסקו נפלה - וכל המעורבים עצמו עיניים.