"הוזלת הקוטג'? ריקוד של שקרנים"

ב־21:03 אאודי משפחתית כסופה דוהרת לתוך חניון של מוסכים בצומת אשדוד. אברהם משה מרגלית, "אברום מוישה", שותפו של אריה בוים באושר עד, יוצא מהמכונית ומיד מקבל שיחת טלפון. אחרי חמש דקות הוא מנתק את השיחה, ומיד נכנסת עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת. בין לבין הוא שולח הודעות טקסט.

אנחנו מתחילים מהקוטג'. בשבועות האחרונים, גם לנוכח הסערה הציבורית, אושר עד לא הורידו את מחיר הגבינה. הוא נמוך מלכתחילה, הם טוענים; גביע אחד ב־6.80-6.70 שקלים. אז עכשיו הם מוכרים שלושה ב־14. "אנחנו מתאימים את המחיר לשוק, לא לספקים", אומר בוים, ומרגלית מרחיב: "הספקים העלו את המחירים של מוצרי החלב פעמיים השנה, אבל אנחנו לא עושים דילים כשכולם צועקים. אנחנו מטפלים במחירים לפני שהם עולים, לא אחרי. אני לא משתתף בריקוד היחצני הזה, ריקוד השקרנים. רשתות שבאמת היו רוצות לדאוג לצרכנים לא היו מתעוררות עכשיו. את שואלת אותי על קוטג'? השנה התייקרו יותר מ־3,000 מוצרים, איפה כולם היו כשזה קרה? יש גורמים שנוח להם לקפוץ על בלון הקוטג' כדי ליחצן את עצמם. במחלבות אין קרטל אמיתי — תנובה מוציאה מחירון, טרה רצה אחריה. אני לא עוסק בבלופים, בדברים שבמהות הם שקר. מכרנו בשבועות גבינה של טרה 250 גרם ב־2.99 שקלים, לא מוגבל ולא מותנה. אחד המתחרים מכר ב־2 שקלים שתי גבינות, היתר במחיר מלא של כ־6.70 שקלים. אתם מכירים מישהי שעושה עוגת גבינה משתי גבינות?

"או אבטיחים, למשל. עשינו עליו דיל פצצה. בסיטונאות אבטיח עולה 1.80 שקלים לקילו. על המדפים הוא נמכר בדרך כלל ב־2.99 או ב־3.99. אנחנו מוכרים ב־0.99 אגורות, כי עשינו עסקאות על קניית אבטיח עוד לפני ששתלו אותו. ואנחנו עדיין מרוויחים, אנחנו לא פילנתרופים".

אנחנו שואלים אותו על היחסים עם בוים, ובוים מזדרז לענות בעצמו: "אנחנו משלימים זה את זה. אני איש לא מעשי". מרגלית מתערב: "לאריה יש החוש איך להניע את העסק בלי להשאיר טביעות אצבעות. ואת זה הוא עושה מצוין".

מרגלית דרוך, נחרץ וענייני. מדבר חד, שוטף בעוד ועוד דוגמאות להבדלי המחירים בינם לבין המתחרים, לעתים קרובות הבדלים של שקלים ספורים או אפילו אגורות. קשה לעמוד בקצב שלו. אריה בוים יושב לידו כמו פרשן, שקוע בכורסה ומעשן מקטרת. "אתם רואים את זה? שומעים את הבוכנות עובדות", הוא אומר כשמרגלית עוצר לרגע כדי לפתוח את האימיילים ולשלוף עוד דוגמה, הפעם לטבלאות השוואת המחירים עם המתחרים שמנהלי הסניפים שלחו לו. כל יום, הוא מסביר, מנהלי הסניפים בודקים את המחירים אצל המתחרים.

"לשבת ולקנות מספקים זאת מלחמה", אומר מרגלית. "לדעת לקנות זה מקצוע, זה יותר מלקבל מחירון. מחירון הוא לא נקודת הפתיחה במשא ומתן, הוא רק ההיכרות עם הספק. בכל פעם שמציעים לי מבצע או מתנה אני שואל את עצמי אם זה טריק או שטיק. כשאני מקבל הצעה לא מספיק מפתה מספקים, נניח קנה שש קולה וקבל שתיים חינם, אני אומר לספק 'תשאיר אצלך את השניים חינם'. אין דבר כזה 'מתנה' ו'חינם' בקמעונאות. מי שהמציא את המונחים האלה ישב וחשב איך לעבוד על אנשים. את מכירה פילנתרופ מאמריקה שמממן את המתנות?". "הרבה קרפיונים גדולים בבריכה קטנה", מגדיר בוים את מלחמות הרשתות.