ברננקי נשכב על הגדר

כשסיכמתי לעצמי את הנקודות העיקריות של פרוטוקול דיוני הריבית לא לקחתי בחשבון דבר אחד. יו"ר הבנק המרכזי הטיל  פצצה במהלך עדותו מול בית הנבחרים, כאשר אמר בפעם הראשונה באופן מפורש שהפד עומד מוכן לאופציה של החלשות הכלכלה וירידת הלחצים האינפלציוניים עם אפשרות לתמריץ מוניטארי נוסף. כן. עוד חוזר הניגון.

למען הסדר הטוב נזכיר שהפד החליט בדיון לסיים את ההרחבה הכמותית השנייה, העריך כי יהיו לחצים אינפלציוניים זמניים מיפן, תירשם צמיחה ברבעונים הבאים וירידה באבטלה השורות הקבועות על הריבית הנמוכה ואז היה משהו חדש: "חברים בוועדה, בהתאם להתפחויות השוק שוקלים תוכנית תמרוץ נוספת,במיוחד בידה שתירשם צמיחה איטית ושיעור האבטלה יהיה גבוה. חברים בוועדה רואים באינפלציה סכנה כך שיש להוריד את התמרוץ מוקדם מהצפוי".

ואז הגיעה הפצצה של בקונגרס שהבהירה שאולי ישנם מספר תומכים מועט בתמרוץ נוסף, אבל אחד מהם הוא בן ברננקי - וזה די משנה את התמונה. ברננקי אמר בפעם הראשונה באופן מפורש שאם הכלכלה תמשיך להיחלש והסכנה של הדפלציה תחזור, כאילו שאי פעם חלפה, הוא מוכן לנקוט בצעדי תמרוץ מוניטאריים נוספים.

הכשלונות חוזרים

כשחושבים על העובדה כי כבר חודשים משתעשעים חברי הפד ברעיון של איזו מדיניות יציאה היא הנכונה ביותר, ועכשיו הם שוב מחליפים סרט, עולה המחשבה המדאיגה, אך הלא מפתיעה, מהי יכולת החיזוי של הבנק המרכזי וחבריו. בכל אופן, יו"ר הבנק המרכזי חזר על כל האופציות העומדות לרשותו, כמו שמירה על רמת ריבית נמוכה, המשך רכישת נכסים (אג"ח ממשלתיות), העמקת התקשורת עם המשקיעים ואף הורדת הריבית שמשולמת לבנקים על הרזרבות שהם מחזיקים אצל הפד.

מטריד לראות את הפד מעמיק את האחיזה הלא מציאותית שלו בפתרונות שנכשלים פעם אחר פעם. מאזן הפד עומד כבר על 2.8 טריליון דולר, ואם אנו עומדים בנקודה הנוכחית, ככל הנראה לא ניתן להגדיר את ההרחבות הכמותיות הקודמות כהצלחה. הקשר עם המשקיעים אמנם הורחב ויש מסיבת עיתונאים, אך העובדה שהאירועים הללו מזכירים יותר מסיבות מאשר עיתונאים בהחלט פוגמת בעניים, ולראייה לא שמעתי באף אחת משתי האחרונות שאלה קשה אחת המופנית כלפי יו"ר הפד (אני הייתי מנדב כמה...).

הורדת הריבית המשולמת לבנקים על הרזרבה היא אכן פתרון שהוזכר בעבר, ולא ידוע אם החזרה של ברננקי על הרעיון היא רצינית או לא. בכל מקרה, כמי שעוקב אחרי המערכת הבנקאית האמריקאית לעומק, לא הייתי מעריך שהורדה של רבע אחוז מהריבית הזו, שגם כך היא אפסית, תגרום לבנקים לקחת את הרזרבה העצומה (מעל 1.5 טריליון דולר) ולהעבירה בחדווה לחברות ולמשקי הבית. הריבית הנמוכה לאורך זמן לא ממש הפתיעה אותי, ולהערכתי, כולם צריכים להבין כבר כי רמת הריבית הנוכחית תהפוך למוסכמה ולתמונת רקע שתלווה אותנו לאורך שנים (כן... לא התבלבלתי).

הולכים למקום לא טוב

מעניין היה לראות את תגובת השוק הלא מפתיעה לאחר הודעת היו"ר, שעה לאחר תחילת המסחר: שוקי המניות בארה"ב עלו, התשואה על האג"ח הממשלתיות גם והתעודה על השווקים המתפתחים הרקיעה, הדבר היחיד שצריך להטריד את המשקיעים הוא שלאורך כל יום המסחר חלק מהמגמות הללו השתנו וראינו מחיקה כמעט מוחלטת של העליות בארה"ב, החלשות של מניות במדינות המתפתחות ואפילו אגרות החוב הממשלתיות הצליחו לחזור לעלייה. רק מחיר הכסף והזהב שמרו כמעט על כל העליות גם בסיום המסחר.

קוראים יקרים, נדמה כי אנו צועדים למקום לא טוב. העדויות הן שכלכלת ארה"ב נחלשת שוב ואם יתבדו ציפיות (או אולי נכון יותר לומר תקוות) השוק להתאוששות במחצית השנייה, יתברר כי שני הגורמים החשובים ביותר בארה"ב עומדים עם ארגז כלים ריק להתמודדות מול המצב. הפיאסקו של שיחות הפשרה על הקטנת הגרעון ותקרת החוב וההתעקשות של יו"ר הבנק המרכזי להמשיך במדיניות הלא אפקטיבית שלו (ברמת הכלכלה... לא השוק), הינם נתון חשוב של חוסר ודאות מבחינת השווקים ברבעונים הקרובים. חשוב לי לציין כי לעניין תקרת החוב, הייתי בטוח כי מדובר בהצגה שדינה להסתיים בפשרה והרי מי ייתן לסיטואציה לצאת משליטה.  הביטחון שלי קצת התערער. הפיצוץ בשיחות, יחד עם התחינה של ברננקי כי יש להגיע להסכמה, ובעיקר שיחה עם חבר שחידדה את המחשבה שאולי פוליטית אובמה ירצה להביא לפיצוץ, מביאים את הסיטואציה הנוכחית להיות מסוכנת יותר ממה שחשבתי תחילה.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל.