המחאה והדולר

האירועים האותנטיים ברחבי הארץ הולכים ומקבלים פנים וצורה של מחאה חברתית מאורגנת. הכל התחיל בגביע קוטג' קטן אשר מחירו המופרז הקדיש את הסאה. מחירו של הגביע הקדוש היה הקש ששבר את גב הגמל כך שדבר הוביל לדבר עד לכדי להיווצרות של גל מחאה. נראה כי האירועים התקבלו בהפתעה ואפשר

ראשית, האינפלציה

עוד כשהקרב על מחירו של הגביע הקדוש פרץ, היה ברור כי האינפלציה תושפע. עד מהרה עבר צד ההיצע ממצב של דחיפה ממושכת של המחירים כלפי מעלה, למצב של מגננה. העין הציבורית בוחנת את המחירים ומאירה באופן מיידי על חברות אשר מעלות או העלו מחירים באופן הנראה מופרז, בשנה האחרונה.

לאחר מכן, הריבית

נראה כי הבלימה בקצב האינפלציה עשויה להיות משמעותית. עד כדי כך שנגיד בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית. ראשית, כיוון שהצורך נחלש עקב האווירה האנטי אינפלציונית החריפה שנוצרה יחד עם המחאה.

שנית, הריבית היא מחיר לכל דבר במשק, מחיר הכסף. בעיניים של המחאה החברתית, מחירו של הכסף משפיע בעיקר על המשכנתאות ועל היכולת לקנות דירה. אותה יכולת שנפגעה כה קשה היא לב לבה של המחאה הנוכחית. קשה להאמין כי בנק ישראל יעלה את המחיר בעתיד הנראה לעין.

יתרה מכך, המחאה הנוכחית אף יוצרת תנאים להפחתת הריבית. אם נצרף את המשבר העולמי ההולך ומתפתח ומדאיג עד מאוד את הנגיד, נראה כי הסיכויים לכך גדלים והולכים.

ולבסוף, השקל

אפשר שהנגיד ייכנע ללחצים העולים מהמחאה ובין אם כתגובה פופוליסטית ובין אם לאו, הוא יבצע הפחתת ריבית. הדבר יהווה שינוי מהותי בתפישת השווקים בנוגע למגמה בדולר-שקל ולמעשה יוביל להיפוך. לפי שעה מרבית ההנחות של השחקנים בשווקים הן כי הריבית תמשיך לעלות, ולו במעט. שינוי הכיוון יכול להוביל לפיחות בן מספר אחוזים.

בנוסף, כניעה של הממשלה ללחצי הציבור היא תסריט אפשרי והיא עלולה להביא לפריצת מסגרת התקציב והגדלת הגירעון. פרמטרים אלו היו חשובים בחזות החיובית של הכלכלה הישראלית בעיני המשקיעים הפיננסים הזרים כך שהרעתם, יכולה להוריד את הזוהר של הכלכלה הישראלית.

ניתן להניח כי אכן תהיה הרעה, בדרך לתיקון המצב שנוצר, לאחר הרפורמות המשמעותיות של העשור האחרון.