דו"ח: פערי ההכנסות בישראל - מהגבוהים בעולם המערבי

פערי ההכנסות: ישראל פחות שוויונית ממעוז הקפיטליזם - ארצות הברית

על רקע המחאה החברתית ששוטפת את הארץ, מתפרסמים היום נתונים על אי־השוויון ושיעורי העוני בישראל, ומעניקים לשצף ההפגנות גושפנקה רשמית: אי־השוויון בהכנסות ושיעור העוני בארץ הם מהגבוהים בעולם המערבי.

• מצב החינוך נהיה רע יותר
  
• מרכז טאוב: רפואה שוויונית היא היסטוריה
  

למעשה, מהדו"ח שהגיש אתמול מכון טאוב עולה כי נכון לשנת 2009 ישראל מובילה על ארה"ב מבחינת פערי ההכנסות. מהדו"ח עולה כי פערי השכר בישראל המשיכו לגדול בעשור האחרון: בשנת 1998 הובילה ישראל את הטבלה המפוקפקת עם שיעור של 4.9 ביחס השכר של האחוזון ה־90 לעומת האחוזון ה־10, בעוד שהיום עומד היחס על 5.1, כשישראל מותירה את ארה"ב מאחור. עוד ב־2005 דירג מדד ג'יני (הכנסה פנויה לנפש סטנדרטית) את אי־השוויון בישראל כאחד הגבוהים ב־OECD. ישראל מוקמה אז במקום החמישי, מעט פחות מארה"ב, אך גם מפורטוגל ומקסיקו, שבהן רמת החיים נמוכה יותר. עם זאת, בשנים 1998–2009 פערי השכר בישראל הפגינו תנודתיות: הם גדלו עד 2000, אך הצטמצמו באופן חד במיתון של 2001. הדבר עשוי להעיד על כך שהמיתון פגע בטווח הקצר בעיקר בבעלי השכר הגבוה, אולם בעלי השכר הנמוך נאלצו לצמצם את היקף עבודתם בתקופה זו, וכתוצאה מכך הפערים קטנו בקרב העובדים ששמרו על היקף משרה מלא. לאחר 2003 נשארו הפערים ברמה קבועה פחות או יותר, ועלו מעט עד 2009.

שורש הבעיה: מספר שנות הלימוד, לא הבדלי המינים

*שיעור השפעת המרכיב על שונות השכר

כדי לפתור את בעיית הפערים, יש להבין מהם הגורמים לה. דו"ח מצב המדינה מלמד כי הסיבה העיקרית נעוצה ברמת ההשכלה: בעוד שפערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו בעשור מ־40% לכ־35%, פערי השכר בין עובדים משכילים לפחות משכילים היו גבוהים בהרבה והמשיכו לתפוח.

הנתונים מראים שפערי השכר בין שכירים בעלי יותר מ־12 שנות לימוד לשכירים בעלי פחות מ־12 שנות לימוד גדלו מ־66% ב־1998, ל־80% ב־2009. פרופ' איל קמחי, סגן מנהל וראש תוכנית מדיניות עבודה במרכז טאוב, אמר ל"כלכליסט": "הפערים לטובת המשכילים מצביעים על בעיה במערכת החינוך. אנחנו שולחים אנשים עם השכלה פחות טובה לעבוד, וכך מעמיקים הפערים". לפי הדו"ח, פערי השכר בין שכירים עם ניסיון עבודה של 10 שנים ומעלה לבין כאלו עם פחות עומדים על כ־50%, כך שהשפעת הניסיון על הפערים פחותה.

העוני מתפשט: יותר עניים בקרב עובדי הצווארון הלבן

כחמישית מאוכלוסיית ישראל חיה מתחת לקו העוני, והשיעור לא קטן גם בתקופה של צמיחה כלכלית, כך מגלה דו"ח טאוב. אחד המאפיינים הבולטים של תמונת העוני הוא השיעור הגבוה של משפחות עניות שבהן לפחות אחד מבני המשפחה עובד: 13.4% מכלל המשפחות העובדות, המהוות כמחצית מכלל המשפחות העניות בישראל.

פרופ' איל קמחי ממרכז טאוב מסביר ל"כלכליסט" כי עיקר הבעיה הוא בקרב משפחות עם מפרנס אחד בלבד: שיעור העוני במשפחות כאלו הוא 25%, בעוד שבמשפחות שבהן שני מפרנסים הוא רק 4%. "החיים במאה ה־21 מחייבים שתי משכורות למשפחה", הוא מציין.

קיצוצי הקצבאות תרמו להחרפת העוני, אך לא ניתן לתלות את התופעה בכך בלבד: החרדים והערבים הישראלים (שתי הקבוצות העניות ביותר שאחראיות לרוב ההחרפה) מתאפיינים בשיעור גדול של משפחות שבהן מפרנס אחד.

אחד הנתונים המדאיגים בדו"ח הוא שלמרות שיעור העוני הנמוך בקרב עובדי הצווארון הלבן הגבוה, מספרם זינק ב־136%, מ־1.9% ב־1998 ל־4.5% ב־2008. זאת בעוד שהעוני בקרב הצווארון הכחול הגבוה (עובדים מקצועיים) זינק ב־44%, ל־13%. שינוי זה יכול להיגרם מהרעה בתנאי השוק או מעלייה ביציאת נשים לעבודה. נוסף על כך, שיעור עובדי הצווארון הלבן מסך משקי הבית העניים גדל ב־147% באותה תקופה, מ־8.6% ל־21.3%.