פרופ' אביה ספיבק: "איש לא יודע מה המנדט של ועדת טרכטנברג"
במסיבת עיתונאים נחשפה אתמול ועדת המומחים האלטרנטיבית בראשות פרופ' אביה ספיבק ויוסי יונה, הכוללת יותר מ־60 אקדמאים ונציגי ציבור. בראיון ל"כלכליסט" טוען ספיבק: "המחשבה שאפשר להשתמש באיומים ביטחוניים כאמתלה לחוסר מעש היא דבר גרוע"
"אף אחד לא יודע מה המנדט של ועדת טרכטנברג. אף אחד לא טרח להגיד לנו מה הסמכויות שלה. אנחנו לא מתכוונים לחכות להמלצות שלה, אלא לגבש את המלצותינו במקביל" - כך אמר אתמול ל"כלכליסט" פרופ' אביה ספיבק מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.
אתמול כינס ספיבק מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בתל אביב, שבמהלכה הכריז על צוותי המומחים, שהוקמו בניסיון לסייע לראשי המחאה להציע לממשלה מתווה לפתרון מצוקותיהם. הוועדה האלטרנטיבית תכלול יותר מ־60 מוחים בתחומים שונים, ובהם כלכלה, צדק חברתי, דיור ותחבורה, חינוך, משפט וביטחון סוציאלי.
במסיבת העיתונאים הכריז ספיבק כי על הממשלה לסגת משלושת העקרונות שלה: הורדת מסים, פתיחת תקציב 2012 והקטנת משקל הממשלה במשק.
לדבריו, הצוותים יציעו צעדים מעשיים: "נציע מסלולים אפשריים שיאפשרו לעם לצעוד קדימה ויאפשרו צדק חברתי. אין לי שום דבר נגד כלכלנים, אך כלכלה אינה חזות הכל. בצוותים שלנו משתתפים מומחים בכל התחומים". עוד ציין ספיבק כי אצל כל מי שמקשיב לתקשורת עולים ספקות בנוגע למנדט של ועדת טרכטנברג, שכן מרחב התמרון שלה נשמע מצומצם וכתב המינוי שלה לא ידוע לציבור.
בראיון ל"כלכליסט" אומר ספיבק כי מה שהוביל אותו להקים את הצוותים היה החשש שהמחאה תתמסמס. "השתתפתי בהפגנת ה־300 אלף. מצד אחד הרגשתי התרוממות רוח ואנרגיות עצומות באוויר, אך מצד שני חשתי דאגה עצומה שהציבור הנפלא הזה לא יקבל את מה שהוא צריך וילך לאיבוד בתוך הפוליטיקה הישראלית ובתוך ועדות למיניהן".
"אני מקווה מאוד שכן. יהיה מאוד גרוע אם לא תתחיל תנועה בכיוון הנכון. יהיה דור שלם של צעירים מוכשרים שיחיה בייאוש גדול. אני רוצה להאמין שהממשלה ומקבלי ההחלטות מבינים שמאות אלפי אנשים יוצאים לרחוב וצועקים. צעקתם לא צריכה ליפול על אוזניים ערלות. עם זאת, אני לא נביא".
"לא צריך מחקר חדש"
הוועדה של ספיבק ושל פרופ' יוסי יונה, מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון, נוצרה כדי ליצור "בנק ידע" עבור מנהיגי המחאה שיתנהלו מול ועדת טרכטנברג.
"הקמנו את הצוותים כדי לסייע למובילי המאבק בפן המקצועי ולהעלות את דרישותיהם על הכתב", אומר ספיבק. "יצאנו לדרך אחרי ששוחחנו עם מנהיגי המאבק והתאחדות הסטודנטים. כמובן שיש גופים שטרם נפגשנו עמם, אך אנו מקווים להיפגש עמם בהמשך".
מה תהיה שיטת העבודה שלכם?
"נשתדל להיות בקשר עם כל צדדי המחאה, נשמע את דרישותיהם וננסה לראות כיצד אנחנו, כמומחים, יכולים לסייע. יש לנו ועדות של מומחים בעלי שם מהטובים במדינת ישראל. הם כבר חקרו את הנושאים במשך שנים רבות ולא צריכים מחקר חדש. יחד נגבש שורה של רעיונות, ונציע לראשי המחאה תפריט פתרונות - שהם יבחרו מתוכו מה הם יציעו לממשלה".
לדברי ספיבק, הצוותים מתכוונים לעשות סיורים במאהלים ברחבי הארץ ולהיפגש עם אנשים בשטח. עד כה נפגשו חברי הצוות עם יוזמי המחאה דפני ליף וחבריה, וכן עם יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי.
הצוותים יפרטו את האפשרויות העומדות בפני הממשלה לפי הדרישות שיעלו מתוך עבודת השטח, ויעזרו לגבש דרישות ברמה המקצועית. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד יפורסמו המלצות אלה ובאיזו מסגרת.
כדי לייצר שינוי אמיתי נצטרף לפרוץ את מסגרת התקציב?
"פריצת התקציב היא מושג שהשתבש לצערי בתוך השיח, ואז הוא נשמע כמו דבר נורא. מה שצריך לעשות הוא לאפשר להוציא הוצאות יותר גדולות שיממונו על ידי העלאת מסים באותו גובה. זו לא פריצת של מסגרת התקציב. פריצה משמעותה הגדלת הגירעון. באופן שאנחנו מציעים, הגירעון לא יגדל והיציבות תישמר. אנחנו אומרים זאת כאנשי מקצוע, בדיוק כפי שמהנדס אומר באיזה סוג פלדה יש להשתמש בבניית גשר כדי לשמור על יציבותו. אסור להגדיל את הגירעון, אנחנו רואים מה קורה באירופה ובארה"ב בגלל חוסר היכולת להשתלט על הגירעון".
האם החששות מטלטלה עולמית ומה שמציג האוצר כחוסר אחריות מוצדקים?
"בוודאי שצריך לחשוש. בישראל תמיד יש דבר שחוששים ממנו, איומים ביטחוניים וכלכליים מלווים את ישראל מראשית ימיה. אבל המחשבה שאפשר להשתמש באיומים הללו כאמתלה לחוסר מעש זה דבר גרוע. אם נוציא הוצאות ונגבה את עלותן בהעלאת מסים - היציבות לא תיפגע".
מהן הבעיות שהכי קל לטפל בהן?
"לא הייתי רוצה להכריז על צעדי פעולה במקום מנהיגי המאבק. מנהיגי המאבק צריכים להגיד מה דחוף להם. הצוותים שלנו רק התחילו לעבוד, אני לא יכול לומר מה קל ליישם ומה לא. חוק החינוך לגיל הרך, למשל, מושהה כבר במשך שנים. אחת הבעיות בממשל הישראלי היא שיש אגף תקציבים שהמומחים שלו יודעים הכל ולא מתחשבים בדעות הציבור".
היית המשנה לנגיד בנק ישראל. איך יכול להיות שבנק ישראל והנגיד לא רואים את המצוקה החברתית וחושבים שהכלכלה שלנו בסדר?
"בנק מרכזי הוא בדרך כלל מוסד שמרני. קשה לצפות ממוסד שמרני שיהיה מהפכן".
מה אנחנו יכולים ללמוד ממדינות אחרות בעולם לגבי תיקונים חברתיים וכלכליים מהסוג שאנו חווים?
"היו מחאות חברתיות ששינו את האופי של מדינות. המהפכה בארצות הברית בשנות השישים אפשרה ליהודים ולאפרו־אמריקאים להשתלב בחברה, אך היו גם מהפכות שלא הצליחו. אני מקווה שהמהפכה בישראל תוביל לשינוי משמעותי בסדרי העדיפויות בישראל".
"אי אפשר להתעלם מהסערה בעולם", הדגיש ספיבק. "במדינות אירופה יש הפגנות ומחאות המבטאות חוסר אמון בשיטת השוק החופשי. אנחנו זקוקים לשינוי חשיבה, החלפת דיסקט. אפשר ליצור כלכלה אחרת".