איך להציל את הדיאטה?

פרופסור יקר,

כשאני עובד בשעות הלילה אני כמעט תמיד מתנפל על המקרר, והורס דיאטות בזו אחר זו. ביום אני מצליח להתמודד, אבל בלילה, איכשהו מנגנון הבקרה שלי מפסיק לתפקד. מה לעשות?

מני

התופעה שאתה מתאר מוכרת היטב, ומכונה Depletion, "דלדול". לאורך כל היום אנחנו מתמודדים עם פיתויים קטנים ותאוות, ומנסים לדחוק אותם. אנחנו אוזרים כוחות כדי להיות יעילים ואחראים, ועוצרים את עצמנו מלהיכנע לדחף לקנות, לבזבז זמן בדחיינות ולהיכנס לפייסבוק, ליוטיוב או לגוגל פלוס. היכולת הזאת להתמודד עם פיתויים, מתברר, היא כמו הפעלה של שריר. והשריר הזה מתאמץ ומתאמץ, וככל שאנחנו מצליחים לעמוד בפיתוי הוא הולך ונחלש, עד שבלילה הוא כבר חלש מכדי לעצור אותנו.

אתה לא היחיד שנכשל בלילה. הדלדול הזה הוא אחת מהסיבות שאנשים עושים אחרי שתיים בלילה דברים שהם לא היו עושים לפני שתיים בלילה, והוא אחת הסיבות לכך שתעשיית הפיתוי עובדת בעיקר בלילות. מה שמפתיע הוא שעד היום לא מצאו שום דרך להתמודד עם הדלדול הזה. אין שיטה להיות חזקים בלילה כמו שאנחנו על הבוקר. אין לי בשבילך עצה לאיך להתגבר בקלות על הדחף להתנפל על המקרר אחרי יום ארוך ומעצבן. לכן, ההמלצה שלי, ומה שרואים כיום כדרך להתמודד עם שחיקת כוח הרצון, היא שתיצור לעצמך תנאים שלא יאפשרו לך להיכשל, במקום שתנסה להעמיד במבחן את היכולת שלך לשליטה עצמית.

תעשיית הפיתוי עובדת בעיקר בלילות צילום: shutterstock

זוכר את הסיפור על אודיסאוס והסירנות? אודיסאוס ביקש מהמלחים באונייה שלו לקשור אותו לתורן, ולא לשחרר את הכבלים, לא משנה מה, כדי שלא יתפתה לקפוץ לים למשמע שירת הסירנות. המקבילה הארצית של הטקטיקה הזאת היא שבמשך תקופה ארוכה תדאג שלא יהיה לך שום דבר טעים במקרר, כדי שלא יהיה לך למה להתפתות. אם אתה יכול, אפילו נסה לדאוג שלא תהיה לך גישה לתכולת המקרר משעה מסוימת, ושלא תהיה לך דרך לשנות זאת. אם לא תהיה במקרר עוגת שוקולד, לא יהיה לך עם מה להרוס את הדיאטה, ותוכל להתנחם בכך שלא היתה דרך אחרת.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il