מחזיקי האג"ח באגרקסקו הזמינו דו"ח חקירה כדי ללחוץ על המדינה להעביר כספים
את הדו"ח הכין רו"ח יהודה ברלב, הקובע כי המדינה ניהלה את אגרקסקו בצורה לא כלכלית שנועדה לקדם מדיניות של סיוע למגזר החקלאי ובכך הגדילה את הסיכון והחובות למחזיקי האג"ח
מחזיקי אגרות החוב של אגרקסקו הזמינו דו"ח חקירה עצמאי של נסיבות קריסת החברה מרו"ח יהודה ברלב, בטענה כי עוד בטרם הונפקו אגרות החוב, לא עמד לכאורה ההון העצמי של החברה בתנאיהן וכבר בעת ההנפקה היה לחברה גירעון משמעותי בהון. הדו"ח של ברלב הוגש היום (א') ע"י נאמן אגרקסקו
בדו"ח שהכין ברלב הוא מעלה טענות רבות נגד התנהלות המדינה ומעורבותה בניהול אגרקסקו. לדבריו, מיום היווסדה שימשה אגרקסקו כזרועה הארוכה של המדינה לצורך מדיניות ברורה ומוצהרת של תמיכה, סבסוד וקידום המגזר החקלאי במדינת ישראל, ומדיניות זו מומשה הלכה למעשה באמצעות מתן תמיכות הלוואות והטבות לחקלאים תוך סבסודם וזאת על חשבון רווחיותה של החברה וכי בדיעבד מתברר שמדיניות זו באה גם על חשבון נושיה של החברה.
לטענת ברלב, העברות הכספים לחקלאים נעשו משיקולים לא עסקיים ללא שימוש בהליך פורמלי של חלוקת דיבידנד ובלא עמידה במבחני רווח והפסד. לדבריו, שיקולי המדיניות הממשלתית הסיטו את החברה מלפעול בהתאם לשיקולים עסקיים ומסחריים, וכי במקביל הדו"חות הכספיים של אגרקסקו ששימשו בסיס וכלי עיקרי לבעלי האג"ח משיקולי ההשקעה, בהגנה על חובם ובדירוג האג"ח, לא שיקפו באופן נאות את מצבה האמיתי של החברה. לדברי ברלב, מבדיקה שערך עולה כי בדוחות הכספיים של אגרקסקו ניתן גילוי שגוי ומטעה בקשר להונה העצמי, לנכסיה, התחייבויותיה ותוצאות פעילותה והדבר נעשה בעקביות בכל הדוחות שפורסמו מאז הנפקת האג"ח וכנראה גם לפני כן. "עולה חשש ממשי כי לעניין בעלי האג"ח, תכליתה של הצגה חשבונאית מטעה זו היתה להראות עמידה לכאורה בהתחייבויות החברה, באופן שדחה את התקיימות העילה להעמדתן לפירעון מיידי".
דחייה זו גרמה לטענת ברלב לכך שהדיווח כלפי חוץ על קריסת אגרקסקו חל רק ביוני 2011, אך למעשה החברה היתה הפסדית ובסיכון כבר ב-2008 והונה העצמי לא עמד אז באמות המידה הפיננסיות שנקבעו, מבלי שהדבר בא לידי ביטוי בדו"חות. עו"ד נס הגיש את הדו"ח לשופטת אלשיך וכתב שמצא בו התייחסות חמורה בנוגע למעורבות המדינה בהתנהלות החברה. נס מציין בהודעתו לשופטת כי גם השופטת הביעה מורת רוח מהתנהלות המדינה וסירובה להעמיד תרומת בעלים בעקבות קריסת החברה. לדברי נס, חוות הדעת הראשונית מעלה ממצאים חמורים לכאורה בעניין מעורבותה של המדינה במדיניות החברה וההשלכות שיש לכך בקשר לאחריותה לנזקי הנושים, וכן לגבי מצגים מטעים ושגויים שהוצגו בדוחות הכספיים של החברה.
