ראיון "כלכליסט": "נתניהו סנדל את טרכטנברג"
שאול מופז, שר הביטחון לשעבר, מוכן לקצץ 4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון לטובת נושאים חברתיים
יו"ר ועדת החוץ והביטחון שאול מופז (קדימה) לא צעד שלשום עם ההמונים ברחובות. הוא גם לא צפה בהם בטלוויזיה. עם זאת, מופז, שטוען כי המחאה "צודקת", מנסה בתקופה האחרונה להשתלב ברוחות החדשות המנשבות בחברה הישראלית ולבנות את עצמו גם כפוליטיקאי חברתי, בוודאי כמי שמעוניין בבוא היום להתמודד על ראשות הממשלה. בחודש האחרון הוא יצא עם תוכנית חברתית שהוא מבטיח ליישם ביום שבו יחזור לאחוז במושכות השלטון.
מדוע לא צעדת במחאה?
"השתתפתי בהפגנה הראשונה. גם בזו הערכתי שיבואו הרבה אנשים, אך המספר לא משמעותי. מה שחשוב הוא נחישות המחאה. יש כאן אמירה ברורה: אנו לא אדישים למצב. הישראלי החדש אומר: 'מעכשיו אנו רוצים להשפיע יותר'".
היית חבר בממשלות עבר ועמדו לרשותך לא מעט הזדמנויות לחולל שינויים. אתה לא חושב שחלק מהישראלים החדשים גם מבקשים מאלו שניסו ונכשלו לפנות את הדרך?
"המסר העיקרי שלהם הוא חברתי. זה מסר ברור לממשלת נתניהו: הוא חייב לשנות את סדר היום החברתי. אי אפשר לעשות תיקון חברתי בהעברה תקציבית של כמה מיליארדים. בסופו של דבר המדינה מחויבת לאזרחים. אני מדבר על בניית משהו חדש שבו אחוז ההשקעה של המדינה גדל באופן משמעותי. נתניהו לא מתכוון לעשות שינוי בסדר היום, אלא להעביר את הזמן ולעבוד על השרידות שלו".
מצויד בתוכנית שאותה הוא מדגיש כי גיבש טרם המחאה, מופז מבקש להקדיש 30 מיליארד שקל בשנה לנושאים חברתיים ולהקל על מעמד הביניים. "המסר שלי הוא חברה חזקה, הזדמנות הוגנת וסדר יום חברתי חדש". התוכנית של מופז מכילה שלושה חלקים: חלק כלכלי שלו הוא קורא הסדרה חברתית, הסדרה מדינית והסדרה שלטונית. "חייבים לשנות את שיטת הממשל בישראל כך שמפלגה גדולה תרכיב את הממשלה, ושמספר הידיים להפילה יהיה רוב מיוחד. אם ישראל לא תלך להסדרה מדינית מול השכנים, היקף ההשקעה בביטחון ילך ויגדל. אנו משקיעים בביטחון כי אין ברירה. חייבים ליצור את הברירה דרך תהליך מדיני".
למימוש המתווה החברתי, חישב מופז ומצא כי דרושים 150 מיליארד שקל בפריסה לחמש השנים הקרובות. הכספים, לדבריו, יגיעו מהמקורות הבאים: 4 מיליארד שקל מקיצוץ מתקציב הביטחון, 4 מיליארד ינותבו מרזרבות ממשלתיות ו־4 מיליארד יניבו הפירות של תהליך מדיני. בנוסף, הגדלת יחס החוב־תוצר ב־2% תפיק לדבריו 16 מיליארד שקל נוספים. "נתניהו סנדל את ועדת טרכטנברג. אי אפשר לעשות שינוי משמעותי בלי לשנות את יחס החוב־תוצר", הוא אומר.
טרכטנברג טען שפריצת התקציב היא התחמקות מהתמודדות אמיתית עם סדרי עדיפויות וקיצוצים כואבים.
"חייבים להגדיל את התקציב. המהלך יוגבל לחמש שנים וילך להון אנושי, בריאות ותחבורה. ההכרעה היא בידי הממשלה ולא הוועדה, ונושא הקמת ועדה הוא לא נכון. במשמרת של נתניהו פרצה המחאה והוא צריך לתת פתרון. אני הייתי מקיים קבינט חברתי כלכלי־חברתי ויושב על המדוכה כמו במצב חירום ביטחוני. הייתי דן בכל שבוע על הנושאים בסדר היום, והאחריות היא של הממשלה. הוועדה לא יכולה להחליפה".
לא חשבת שיש לקצץ בביטחון כשכיהנת בתפקידים בתוך המערכת.
כשהייתי רמטכ"ל הגיתי את צה"ל 2000, וריסנתי את הוצאות הצבא. כשר ביטחון לא קיצצנו בהיקפים שנתניהו רצה, אבל קיצצנו. אפשר לרסן חלק מההוצאות, להתייעל, ואפשר לפרוס חלק מהפרויקטים ליותר שנים". על ההכרזה הצפויה על המדינה הפלסטינית בספטמבר הוא אומר: "ישראל תהיה יותר מבודדת, וזה יבוא לידי ביטוי גם בנושאים כלכליים. סכנת חרמות וסנקציות של ארגונים וועדי עובדים מצביעה על כך ופוטנציאל הנזק הכלכלי גדול. מדיניות נתניהו הובילה אותנו לבידוד".
