דוד ואנונו הורשע בפרשת רשות המסים 2

מנהל מחלקת חקירות שטח ומודיעין לשעבר ברשות המסים, דוד ואנונו, הורשע הבוקר (ב') בעבירות של לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט במסגרת פרשת רשות המסים 2. ואנונו נעצר בפברואר השנה וכתב האישום הוגש כחודש לאחר מכן.

הפרקליטות טענה כי ואנונו עשה שימוש בתפקידו כדי להיטיב

כתב האישום כלל חמישה אישומים. האישום ראשון עסק כאמור ביעיש. על-פי כתב האישום, בסוף אוקטובר 2008, במסגרת אירוע שהתקיים באולמי "רויאל גרדן" בפתח-תקוה ביקש יוחאי יעיש עזרתו של יואל מוגמי, לשעבר פעיל בליכוד ולאחר מכן יועץ פוליטי למנכ"ל "קדימה", משה שחורי, בטיפול בענייניו של קובי פרץ ברשות המסים. יואל מוגמי, יחד עם מתווך נוסף בפרשה רן הדר ז"ל, רקמו תוכנית שלפיה יפנה הדר "לקוחות", נישומים, ל"טיפולו" של ואנונו תמורת קבלת שוחד.

בתחילה, נטען, הוצע ליעיש על ידי ואנונו והדר לסגור את תיק המס של קובי פרץ שסירב להצעה, אלא שבהמשך הודיעו ואנונו והדר ליעיש כי הוא עצמו מסובך ברשות המסים. הוצע לו על ידי הדר, בנוכחות ואנונו, טיפול של ואנונו בעניינו תמורת תשלום כספי. כתב האישום תיאר כי על פי התוכנית שנרקמה הועברו 200 אלף שקלים מיעיש למוגמי, וממנו לואנונו ולרן הדר. בהמשך, כך טענה הפרקליטות, התברר ליעיש כי התשלום נועד לסיום התיק הפלילי בלבד, והוא אולץ לשלם 100 אלף שקל נוספים לידי ואנונו, כשכר טרחה לרואה החשבון ראובן שיף, באמצעותו הבטיח ואנונו ליעיש לסגור גם את התיק האזרחי ברשות המיסים.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, ניתח את עדותו המרכזית של עד המדינה יעיש וקבע כי התרשמות בלתי אמצעית מעדותו בבית המשפט מתיישבת עם ניתוח ענייני של דבריו. "יעיש עלה לדוכן העדים לאחר שחתם הסכם "עד מדינה". יעיש בחר להעיד אמת במסגרת ההסכם. לאחר שבחנתי עדותו, הגעתי לכלל מסקנה שמדובר בעד שהעיד אמת לאמיתה, וניתן להישען על עדותו בבית המשפט", כתב רוזן בהכרעת הדין.

לגבי ואנונו עצמו, קבע רוזן כי לא ניתן להסתמך ולהישען על עדותו בבית המשפט. "התרשמותי הבלתי אמצעית מתיישבת עם כלל ניתוח ענייני של דבריו. מדובר בעד שגרסתו בבית המשפט הינה ולא כלום", קבע השופט רוזן והוסיף: "הנני לדחות עדותו של הנאשם בבית המשפט, אלא במקום שזו מתיישבת בעדויות עדים אחרים, שלעדותם ניתן משקל ותוקף".

בית המשפט קבע עוד, כי יש להתייחס לעדותו של יואל מוגמי בזהירות רבה, וכי המסקנה היא שלא ניתן להסתמך על עדותו, אלא כשזו נתמכת בעדות או בראיה אחרת. בפרשת יוחאי יעיש הורשע ואנונו בשלוש עבירות של קבלת שוחד (200 אלף השקלים, 100 אלף השקלים ופרשיית קובי פרץ), קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט ועבירת מרמה, לפי פקודת מס הכנסה. עם זאת זוכה ואנונו מעבירת הסחיטה באיומים.

טיפל גם בקובי מימון

האישום השני עסק באיש העסקים קובי מימון, המחזיק בבעלות חלקית בחברות ישראמקו, איירפורט סיטי ונצבא. על-פי כתב האישום, ובדומה לתוכנית הפנייה לנישומים האחרים, באוגוסט 2010 פנה ואנונו למוגמי וביקשו לומר למימון שהיה חברו מזה שנים כי יש לו בעיות במס הכנסה וכי יש נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. ואנונו הבהיר למוגמי, כך כתב האישום, כי בכוחו לטפל בענייני המס של קובי מימון תמורת 125 אלף דולר. בהמשך מתואר כי מוגמי פנה אל חברו, קובי מימון, והעביר לו את הצעת ואנונו לסייע לפתרון בעיותיו של קובי מימון אצל רשויות המס, תמורת 120 אלף דולר. הפרקליטות טענה כי מימון סירב להצעה וכי מוגמי העביר תשובת קובי מימון לנאשם.

השופט רוזן ציין כי העבירות המיוחסות לואנונו באישום זה מתבססות על עדותו של מוגמי, שהינה עדות מורכבת ובעייתית, הנצרכת תמיכה ממשית. "לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה שבפרשיה זו, עדותו של מוגמי, גם לאחר שנתחזקה, כמצוין לעיל - אין בה די כוח לשמש יסוד ועיקר להרשעת הנאשם", כתב השופט רוזן וקבע כי ואנונו נהנה מהספק וזכאי מחמת הספק מכל העבירות המיוחסות לו בפרשת קובי מימון.

האישום שלישי עסק במנכ"ל מפלגת קדימה משה שחורי ורעייתו עורכת הדין דליה שחורי. הפרשייה החלה לאחר שבמרץ 2008 נחשדה שחורי בעבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה בכל הנוגע להכללת חשבונית פיקטיבית בספרי חשבונותיה.

שחורי, כך נטען בכתב האישום, פנתה ליואל מוגמי בבקשת עזרה לסיום עניינה ברשות המסים. בתחילה הציע רן הדר לשחורי את טיפולו של ואנונו בתמורה לכסף מזומן, אך מוגמי סירב, ואילו הדר ביקש תחת זאת להתמנות לתפקיד במפלגת "קדימה". על-פי כתב האישום, במהלך שנת 2009 קיימו ואנונו ורן הדר פגישות עם עורכת דין דליה שחורי בבית קפה ג'. בהן ביקשה שחורי מואנונו "לקדם" עניינה. ואנונו, במסגרת הקשר הפלילי שקשר עם רן הדר, ביקש ממשה שחורי, שנזקק לסיועו כעובד ציבור - "טובת הנאה" בדמות עבודה ליקירו.

השופט דוד רוזן קבע בקשתו זו של ואנונו יש בה כדי לגבש, בנסיבות המתוארות את עבירת השוחד. עם זאת, זוכה ואנונו מעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

האישום הרביעי עסק בקשר של ואנונו עם חנוך מילוא, ששימש כמנכ"ל תאגיד המים העירוני של העיר פתח-תקווה והיה בעברו גם מ"מ ראש העיר פתח-תקווה. מילוא, שהיה במועדים הרלבנטיים לאישום בעל מניות בחברת מכללת מ.א. השכלה בינלאומית בע"מ. על פי כתב האישום, ואנונו שכיהן כמנהל היחידה הארצית לאכיפה וגביה, פעל לפרישת תשלומים של חובות המכללה, וזאת במעורבותם של פקידי מס נוספים שעבדו תחת ואנונו. השופט רוזן קבע כי פעולותיו של ואנונו בתיק זה, גם אם חרגו מן השורה, לא הגיעו לרף הפלילי.

האישום חמישי עסק בפרשת אודי ראובן, הגרוש של דנה ראובן, בת דודו של ואנונו. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה ראובן בעל מניות בחברת א.ד. גשם בע"מ. באישום זה נטען כי ראובן פנה לואנונו בבקשה שיסייע בידו להעביר את תיק השומה של החברה שהתנהל בחדרה לירושלים, שם התנהל תיק המס האישי שלו. ואנונו, כך נטען, שהיה מצוי במצב של ניגוד עניינים, ולמרות שידע כי בקשותיו של אודי ראובן לעשות כן נדחו בעבר, פעל על מנת לקדם בקשותיו של האחרון, והתיק הועבר מבלי שואנונו מדווח לממונים עליו כי הינו בניגוד עניינים עקב קרבתו לאודי ראובן. השופט רוזן קבע כי לא ניתן לקבוע כי פעילותו של הנאשם עולה כדי הרף הפלילי.

הטיעונים לעונש בעניינו של ואנונו יתקיימו ב-7 לספטמבר.