הסוף לבועה הא-פוליטית

ההודעה של ארדואן על הפסקת קשרי המסחר הצבאיים בין טורקיה לישראל היא חדשות ישנות: זה כשנתיים לא מתקיימים בפועל יחסי מסחר ביטחוניים בין המדינות. ישראל אמנם המשיכה לקיים את ההתחייבויות שלה ביחס לעסקאות הקודמות ותחזקה את כלי הטיס שמכרה לטורקים, אבל לא חתמה על עסקאות חדשות.

רכבת ההרים של יחסי טורקיה־ישראל כבר הולידה לא מעט משברים מדיניים, אבל לא הצליחה לעצור את שיתוף הפעולה בין המגזר העסקי בשתי המדינות, שעד היום השאיר את זירת ההתגוששות לפוליטיקאים. האינטרסים הכלכליים הולידו שיתופי פעולה ענפים בין המדינות, שהמשיכו לצמוח גם בשנה האחרונה.

מה שבכל זאת השתנה אתמול היה הטון, מידת החריפות של הדברים ובעיקר - הפומביות שלהם. לא עוד איומים מוסווים מתחת לשפם, אלא אמירה חד־משמעית: ממשלת טורקיה לא מעוניינת יותר בסחר עם ישראל. הסיכוי שהכרזה זו תתורגם לסנקציות על גורמים אזרחיים שיסחרו עם ישראל נמוך למדי. החשש הגדול הוא המסר שעשוי להביא להתארגנויות ספונטניות ולחרמות על גורמים ישראליים.

עם מסחר הדדי בהיקף של 4 מיליארד דולר, גם לישראל וגם לטורקיה יש הרבה מה להפסיד. אלא שלפחות מבחינת התגובות אתמול, נדמה שההיסטריה בגזרה הישראלית גדולה בהרבה מזו שבטורקיה. הבורסה הטורקית הגיבה להודעת ארדואן בעלייה של יותר מ־1.5%. אצלנו, לעומת זאת, נרשמו ירידות חדות של 2.5%. נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר התגייס כדי לדבר על חשיבות היחסים, והבנקים להשקעות דיווחו על דחיפות ישראלית ברצון לממש השקעות בטורקיה.

חוסר הסימטריה בתגובות של שתי המדינות מלמד שייקח עוד זמן מה עד שנדע האם גם הפעם ההיגיון הכלכלי יגבר על הקול הפוליטי.