המשא ומתן להפרטת תעש הגיע למבוי סתום
המו"מ פוצץ בגלל חזרתם של עובדי החברה מהסכמתם לכרוך את תוספות השר במתווה של הבראת החברה, וכן דרישת החברה למתן הלוואה של כ-250 מיליון שקלים, למימון פעילות שוטפת ומשכורות עובדים
מקורבים לתהליך אמרו
מרשות החברות נמסר: "ניהלנו משא ומתן אינטנסיבי להבראת החברה. בשלב זה הזרמה של מאות מיליוני שקלים ללא תוחלת להבראת החברה, לא אפשרית. אנחנו מקווים שהעובדים יחזרו לשתף פעולה למען הבראת החברה".
כרגע לא ברור מה יעלה בגורל החברה שסובלת מגירעונות. לא ברור גם מה יעלה בגורל משכורות העובדים שאמורות להיות משולמות ביום א' וכן האם תוחזר האופציה למיזוג עם רפאל שהוקפאה בעקבות הבחינה המחודשת של מתווה ההפרטה.
מתעש נמסר בתגובה: "הנהלת התעש עושה את כל שנתן לקידום המשא ומתן ומעריכה כי הפערים בין כל הגורמים ניתנים לגישור. החברה עושה מאמץ אפשרי לדאוג לתשלום המשכורות לעובדי החברה.
"יצויין כי הקשיים פיננסיים המלווים את תעש אינם קשורים לפעילות השוטפת של החברה. מקורן של הבעיות הפיננסיות באופן הפיכתה של התעש לחברה ממשלתית בשנת 90- לפני 20 שנה אז הוחלט שתעש תשתלם מכספה את הפנסייה לכל גימלאיה ולא המדינה כפי שהוחלט במהלך דומה שבוצע בחברה הביטחונית הממשלתית רפאל, וכן בבעיות יסוד שעיקרן: גרעון מובנה בהון החוזר ותשלום פנסיות לגמלאי החברה.
"תעש, בהיותה חברה ממשלתית נאלצה לממן בארבע השנים האחרונות הוצאות שאין להם קשר לפעילות השוטפת של החברה בהיקף של כמיליארד שקלים, וביניהן אחזקת קווים אסטרטגים בתחמושת הכבדה על חשבון החברה בעלויות של כ-200 מליון שקלים לשנה ותשלומי הפנסיה של גמלאי החברה בהיקף של 40 מליון שקלים לשנה".
מיקי פלד מוסיף: יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורן, אמר בתגובה ל"כלכליסט": "המצב הוא אחר לחלוטין. אם המדינה חושבת שיחזיקו את עובדי תעש בני ערובה במתן משכורות לצורך מו"מ, אז היא טועה. העובדים צריכים לקבל משכורת והמו"מ צריך להתנהל. משכורות אוגוסט עודלא שולמו ולא ברור למה. בסך הכל, היתה התקדמות גדולה במו"מ ונשארו פערים וצריך לסגור אותם. אחת ההסכמות היא כי העובדים יקבלו מחצית מתוספת השכר של 7.25%, שמגיעה לכלל עובדי המגזר הציבורי, במועד המכירה של החברה או עד יוני 2013. אם המדינה תחליט לדחות את המכירה אז עדיין צריכים העובדים לקבל את תוספות השכר כפי שנקבע.
"מלבד הוויכוח הנוכחי, עדיין נותר פער משמעותי בין הצדדים בסוגיית רשת הבטחון שהעובדים דורשים, למקרה שבעל השליטה בחברה לאחר הפרטתה יחליט לפטרם. עלות רשת הבטחון, על-פי הערכות במשרד האוצר, מגיעה לכמילארד שקל".