טרכטנברג: "בעשור האחרון כלכלת השוק הדורסנית הרימה ראש בישראל"

"צריך להגיד את האמת לאמיתה: כלכלת שוק לא מרוסנת זורעת בוודאות את זרעי הפורענות שבסופו של דבר חותרים תחת כלכלת השוק עצמה. זאת מכיוון שכלכלה לא מרוסנת מצמיחה כוח שוק דורסני, מונופוליסטי שעושק את האדם" - כך אמר היום (א') פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, בכנס ההשקה של אמנת המעסיקים למיצוי ההון האנושי באוניברסיטת תל אביב.

בתחילת נאומו של שר האוצר יובל שטייניץ קטעו אותו סטודנטים: "אנחנו לא מתכוונים לשחרר, שטייניץ תתעורר הציבור שווה יותר. העם דורש צדק חברתי". שטייניץ השיב להם: "תודה רבה לכם, בפעם הבאה תעזרו לי כשאני נאבק על מסקנות ששינסקי".

טרכטנברג אמר עוד: "הדבר נכון גם בשווקים ספציפיים וגם ברמת המאקרו - ראו מה קרה במשבר הגלובלי של 2008. היתה הגזמה של כלכלת שוק בלתי מרוסנת - בפרט בסקטור הפיננסי במדינות המפותחות. בעשור האחרון, אותה כלכלת שוק דורסנית הרימה ראש במדינת ישראל. צריך להכיר בכך, כדי שנוכל לבצע את התיקון בזמן".

סטודנטים מפריעים לנאומו של שטייניץ, הערב צילום: שאול גולן

לדברי טרכטנברג, "המדינה צריכה להנהיג רגולציה עוצמתית ומושכלת כדי למנוע את אותה הפעלה, לפעמים ברוטלית, של כוח מונופוליסטי חסר ריסון. אבל המדינה היא רק חלק מהמשוואה הזו. אנחנו לא בעולם פטרוני שיש שליט כל יכול. אוי לנו אם היינו בעולם כזה. יש תפקיד מרכזי לעולם העסקים – לכל אחד מאנשי העסקים ממדינת ישראל יש תפקיד בריסון עצמי. ובסופו של יום, הריסון העצמי, האיפוק המושכל, הוא הכלי הכי חשוב כדי ליהנות מהתועלות והפירות של כלכלת שוק ולמנוע את החוליים של כלכלת שוק דורסנית . 

"יש גבול ברור בין מקסום רווחים לבין רדיפת בצע, ולפעמים הגבול מיטשטש. באנגלית המוצג עוד יותר עוצמתי: בין מקסום רווחים לבין greed. זה קשור גם להבדל בין ראייה לטווח קצר ומיידי לבין ראייה למרחקים ארוכים".

טרכטנברג הוסיף: "אני מאמין שיש דרכים רבות להגדיל את השורה התחתונה של הפירמה לאורך זמן ותוך כדי העצמת ערכים - ולא במקום העצמת ערכים. אפשר להעצים אנשים. עובדים הם לא רק שורה בדו"ח רווח והפסד. לקוחות הם לא רק נתון סטטיסטי. מאחורי כל מספר כזה יש אחד מאתנו שיש לו שאיפות וחלומות. אנחנו יודעים לאהוב ואנחנו יודעים גם לשמור טינה כלפי אלה שרומסים אותנו ואת זה כדאי מאוד לזכור.

"אני קורא מכאן לקברניטים של עולם העסקים במדינת ישראל להירתם להפיכת המשק הישראלי לכלכלת שוק שיודעת לנצח את הניגוד המדומה בין מקסום רווחים לבין מקסום ערכים. אנחנו יכולים לעשות זאת. גיוס מסיבי של בוגרי מדעי הרוח לחברות העסקיות יכול לתרום תרומה מכרעת. כחסיד של כלכלת שוק, אני חושש מהשחרת כלכלת השוק בשל הראוותנות, הריכוזיות המופרזת של הכוח הכלכלי כיום במדינת ישראל 2011. 

"באחרונה היינו עדים למאבקים לא פשוטים בין חלקים בעולם העסקים לבין המדינה - בין היתר על ניצול של אוצרות טבע. במאבק ההוא נחצו קווים אדומים: נוהל קמפיין של רצח אופי כנגד חבר באקדמיה, אדם בעל שיעור קומה, פרופסור לכלכלה שכל מה שרצה הוא לתרום מחוכמתו והבנתו המקצועית למען עניין לאומי. מה היתה הכוונה? להפחיד אותנו? אוי לנו אם ניפול לסוגי התנהגויות שאני חשבתי שהשארתי מאחור כשעליתי לארץ כאדם צעיר לפני הרבה שנים. אנחנו לא ניתן לזה לקרות ואני רוצה לברך שוב את שר האוצר שידע לעמוד איתן במערכה הזו.

"הישראלים החדשים, אותה סיסמה יפה שנשמעה מגרונם של רבבות בכיכר המדינה, יבחנו בעין חדה, ביקורתית ובוחנת את עולם העסקים - ובצורה אקטיבית. מוטב לשים לב לכך. אני קורא לקהילה העסקית במדינת ישראל בהזדמנות הזו לעשות חשבון נפש בהקשר הזה. במקביל, אנחנו נמליץ לממשלה לפעול בתקיפות כרגולטור".

כ-300 מנהלים מובילים של חברות עסקיות, ארגונים ציבוריים, אוניברסיטאות ומכללות חתמו עד כה על האמנה, והצהירו בכך על מחויבותם לתת הזדמנות שווה לבוגרי תואר מכל תחומי הלימודים האקדמיים ולבחון מועמדים על פי ציוניהם והמוסד האקדמי שבו למדו, ולא לפי תחום הלימודים.

שטייניץ: "בקפיטליזם יש פגם מהותי שקשור דווקא להשכלה"

"כשמוניתי לשר האוצר מישהו אמר שזה פרדוקס שפילוסוף מונה לשר אוצר. אחד הפרשנים אפילו אמר שיורידו את דירוג האשראי של ישראל עקב המינוי שלי. לשמחתנו, בשנתיים וחצי האחרונות הורידו את דירוג האשראי לחצי העולם – אבל אצלנו קרה ההיפך, אמר השר שטייניץ.

"פחות ופחות אנשים לומדים פילוסופיה והיסטוריה וספרות ותנ"ך ואסטרונומיה ומתמיקה וכימיה. יותר ויותר אנשים לומדים מקצועות שנתפסים כהכשרה ספציפית לתפקיד מסוים, שבהרבה מקרים שכר בצדו. וזה עצוב, כי בסופו של דבר חברה מתקדמת מבחינה מדעית וטכנולוגית מבוססת קודם כל על השכלה כלכלית. ואם אנחנו נאבד את ההשכלה הכללית ואת המחקר הבסיסי ואת הדיסציפלינות הבסיסיות של הידע האנושי – אנחנו, במוקדם או במאוחר, נשקע גם בתחומים האחרים. והרי כל ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל מבוססת על ההון האנושי המובחר והוא מבוסס על רוחב האופקים, יכולת החשיבה והטלת ספק. וזה עצוב".

"הזכיר פרופ' מנואל טרכטנברג את הרפורמה הנועזת באקדמיה ובהשכלה הגבוהה. ואכן, מבחינתי, עם כניסתי למשרד האוצר קבעתי כלל: אנחנו חייבים להשקיע בחינוך ובטיפול ההון האנושי במדינת ישראל. קבעתי סדר עדיפויות, ובתקציב הדו-שנתי האחרון – לולא שר אוצר פילוסוף כל הרעיון של תקציב דו-שנתי לא היה בא לעולם כי אני הטלתי ספק בתקציב החד שנתי ולשמחתי בכל העולם שוקלים את האופציה הזו".

"בקפיטליזם יש פגם מהותי שקשור דווקא להשכלה: העובדה שהשיטה הקפיטליסטית פוגעת בערכים. מה קורה בשיטה הקפיטליסטית שמבוססת על תחרות שמוסיפה יצירתיות ויעילות: התחרות הזו היא חומרנית גרידא. ולכן, בשיטה הקפיטליסטית, ההישגים החומריים של האדם הופכים לקנה מידה מרכזי. ומה שאנחנו רואים במדינות המערב, וזה חודר גם אלינו, הוא סולם ערכים פגום שבו אדם נשפט על פי כיסו והישגיו החומרניים ולא על פי ערכיו, השכלתו ותרומתו לחברה. והדבר הזה צריך להטריד אותנו".

"בשנות ה-60 וה-70 מורה טוב שתרם לתלמידיו וגר בבית צנוע זכה להערכת החברה ופרופ' באוניברסיטה שאולי לא הרוויח הרבה אבל תרם לידע ולמחקר והעמיד דורות של תלמידים וסופר ומשורר ואיש תרבות - הוערכו. בסולם הערכים המודרניים אנשים נשפטים יותר ויותר על פי הישגיהם החומריים. ולכן יותר ויותר סטודנטים שואלים את עצמם לא מה מעניין אותי ללמוד, אלא מה כדאי מבחינה כלכלית ללמוד. בקפיטליזם התחרות החומרנית הופכת את החומר מאמצעי למטרה. זאת חברה עם סולם ערכים פגום, וזה קורה בקפיטליזם. בעיני, הקפיטליזם במהותו מייצר סוג של איום על ערכי היסוד של החברה. אני לא שולל את השיטה של שוק חופשי, כי אין שיטה אחרת שעובדת. איך אמר צ'רצ'יל על הדמוקרטיה: זוהי שיטה גרועה, אבל כל השאר גרועות ממנה. גם הקפיטליזם היא שיטה עם פגמים, אבל כל השאר גרועות ממנה".

שר האוצר הוסיף: "אנו מצויים בתקופה הקשה ביותר, הנפיצה ביותר, הרגישה ביותר והמסוכנת ביותר בכלכלה הגלובלית מאז הקמת מדינת ישראל. הכלכלה הגלובלית מייצרת איומים גם על ההישגים הכלכליים שלנו. אנחנו חייבים, לצד התיקונים הנדרשים, לשמור על אחריות תקציבית ועל עקרונות המדיניות הכלכלית.

"אנחנו צועדים על גשר צר מאוד. התהום משני צדי הגשר עמוקה מאוד. אם אנחנו, חלילה וחס, ננהג בצורה פרועה ולא נשמור על עקרונות המדיניות הכלכלית ועל המשמעת התקציבית – כל העולם כולו הוא גשר צר מאוד, ומי שסוטה מהגשר עלול להתרסק לתהום עמוקה מאוד. יש לנו אחריות לשמור על אושיות הכלכלה הישראלית: על ההשקעות, על הצמיחה ועל האבטלה הנמוכה. אם נשמור על העקרונות האלו, נוכל לבצע תיקון בר קיימא לטווח ארוך שאפשרי רק עם כלכלה חזקה וצומחת".