שמחון: ״ההמלצות המסתמנות של ועדת טרכטנברג בתחום הגיל הרך - אכזבה"
לדברי שר התמ"ת, "הוועדה מצאה שעלות גידול הילדים בגיל הרך היא אחת מהמצוקות החברתיות הגדולות ביותר - אך נמנעה מלהציג את המסקנה היחידה המתבקשת והיא לקדם חינוך חינם לגיל הרך"
ראשי המחאה, שהביעו ביום חמישי את אכזבתם מההמלצות המסתמנות של ועדת טרכטנברג, קיבלו הערב רוח גבית משר התמ"ת, שלום שמחון.
"ועדת טרכטנברג, לא הציגה בתחום החינוך לגיל הרך שום בשורה. הציבור בישראל מצפה ובצדק למהפכה בתחום הגיל הרך, ומסקנות הוועדה המסתמנות
הוא הוסיף כי "הוועדה מצאה שעלות גידול הילדים בגיל הרך היא אחת מהמצוקות החברתיות הגדולות. הוועדה מצאה שמתן סיוע למשפחות צעירות יסייע לצמיחת הכלכלה. אך הוועדה נמנעה מלהציג את המסקנה היחידה המתבקשת והיא לקדם חינוך חינם לגיל הרך"
לדבריו, "חוק הפיקוח על המעונות מקודם על ידי משרד התמ"ת, ואיננו זקוקים לוועדה כדי שתמליץ להמשיך ולעשות זאת. במקביל אנו ממשיכים לפעול כדי להגדיל את היצע מעונות היום, להפחית את תשלומי ההורים, ולהגדיל את הסבסוד הממשלתי. צריך לעודד גופים נוספים להיכנס לתחום, להעניק להורים זכות בחירה ולערוך בחינה מחודשת ואמיצה של ניהול מעונות היום על ידי קומץ ארגונים שבסיסם פוליטי".
שמחון אמר כי "משרד התמ"ת נמצא בעיצומו של מהלך גדול ומשמעותי ומבצע את הדברים. עם זאת, בתחום הגיל הרך דרוש מהלך יותר דרמטי. עם כניסתי לתפקיד פניתי לראשי מערכת החינוך והצעתי להם ללכת למהלך משותף. חוק חינוך חובה חינם. לצערי, על אף שהוועדה הבינה שנושא החינוך לגיל הרך קשור קשר הדוק לנטל המוטל על מעמד הביניים ועל השכבות החלשות, ועל אף שהוועדה הבינה שמתן פתרונות למשפחות צעירות משפיע על יכולתן לצאת לעבודה ועל הכנסתן הפניה - הוועדה לא הציעה פתרון מהותי שישקף שינוי סדרי עדיפויות".
שמחון אמר עוד כי "הוועדה קיבלה לכך מנדט ציבורי ופספסה אותו. יש כאן פספוס והחמצה גדולה. ציפיתי וקיוויתי שהוועדה תציג מתווה מדורג לשנים הבאות להחלת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. הפרמטרים הכלכליים מצדיקים מתן חוק חינוך חינם והגעה אליו בתוך פרק זמן מוגדר של כמה שנים.
"איני מאמין כי ראשי משרד החינוך יסכימו לקבל לאחריותם את מעונות היום ללא תוספת תקציב ומבלי שהוצג מתווה למעבר מדורג לחינוך חינם מגיל 3 חודשים. ללא מתווה כזה, שיציב חזון עתידי לעשור הבא, מדובר בתיקון טכני ולא תיקון מהותי.
"אני ער למצוקות התקציביות. עם זאת נושא החינוך לגיל הרך הוא לא רק שאלה חינוכית ותקציבית, יש לו גם השפעה על יכולתן של אמהות לצאת לעבודה והוא כלי מרכזי בהגדלת שיעור התעסוקה והגדלת הצמיחה הכלכלית. לא ייתכן שבשל מחירי הגנים, משפחות ישקלו אם להביא לעולם ילד שני ושלישי. לא ייתכן שבשל מחירי הגנים, אמהות או אבות יישארו בבית ולא יוכלו לצאת לעבודה".
