תנועת מלקחיים לציבור החרדי: עידוד תעסוקה על חשבון תקצוב מוסדות החינוך
דו"ח טרכטנברג מנסה לא להפתיע עם המלצות לשילוב חרדים בעבודה, אך למעשה מציע לעודד נשירה מהישיבות לטובת הכשרה מקצועית והקשחת הקריטריונים לתקצוב מוסדות החינוך החרדים
אם הממשלה תחליט לאמץ את כל המלצות ועדת טרכטנברג הנוגעות לעידוד תעסוקה חרדים, צפוי לראש הממשלה עימות לא פשוט עם שותפיו הקואליציוניים מהסיעות החרדיות. עיקרי ההמלצות של דו"ח הוועדה בכל הנוגע לעידוד תעסוקת גברים חרדים עומדים על תנועת מלקחיים למערכת החינוך העצמאית, המהווה את ציפור הנפש של המגזר החרדי ונציגיו הפוליטיים. מצד אחד, ממליץ הדו"ח על פיתוח משמעותי של האלטרנטיבות לתלמידי ישיבה וכוללים המעוניינים להפסיק את לימודיהם, ומהצד השני הידוק הפיקוח והקשחת הקריטריונים התקציביים להמשך פיתוח מערכת החינוך החרדית. כמובן שהנגזרת של ההמלצות בהקשר הפוליטי הנוכחי הוא שיישומן המלא מוטל בספק.
אם הממשלה תבחר ליישם את ההחלטות, גיבוי גדול יינתן לה מצידו של משרד האוצר, שכן ראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ, עמד בראש הצוות שכתב את דו"ח התעסוקה של הוועדה. זו גם הסיבה לדגש הרחב שניתן לנושא הגברת תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות בדו"ח הצוות. על פי החישובים שהוצגו בדו"ח, בשנת 2020 תאבד ישראל פוטנציאל תוצר של 20 מיליארד שקל אם שיעורי התעסוקה בשני המגזרים לא ישתנו. כיום שיעור התעסוקה של יהודים לא-חרדים דומה לממוצע של המדינות החברות ב-OECD, כ-80%, אך בקרב גברים חרדים עומד שיעור זה על 42% בלבד ובקרב נשים ערביות על כ-20%. לכן הוועדה לא חוסכת בכסף. בציבור החרדי מוצע להשקיע 760 מיליון שקל ב-2016-2012 ובתעסוקת נשים ערביות מוצע להשקיע 785 מיליון שקל בתקופה דומה.
חרדים. שיעור המועסקים עומד על 42% בלבד צילום: שאול גולן גזר לחרדים, מקל למוסדותיהם
רוב המלצות הדו"ח להגברת התעסוקה בשתי אוכלוסיות אלו אינן חדשות ומסתמכות על דו"חות קודמים של ועדות רבות אחרות, כגון ועדה בראשות המשנה לבנק ישראל לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, ועדות קטנות יותר של משרד התמ"ת ודו"חות של מכוני מחקר עצמאיים. בכך ממשיך טרכטנברג את הלחץ הקיים על הממשלה לעשות מעשה דרמטי על מנת להגביר את התעסוקה של אוכלסיות אלו, תוך הבנה של הצרכים והחסמים הייחודיים שלהן. כך למשל ממליץ טרכטנברג לפרוס רשת של מרכזי הכוונה ייעודיים לחרדים וערבים, הקצאת הכשרות מקצועיות מיוחדות לכל מגזר, עידוד שירות אזרחי ועוד. התוספת של טרכטנברג היא ההבנה כי השינוי המשמעותי בציבור החרדי אמור להגיע מעולם הישיבות.
למעשה, השינוי על פי טרכטנברג אמור להתחיל כבר מבתי הספר היסודיים. על פי תקנת משרד החינוך, בתי הספר החרדים אינם מחוייבים במבחני המיצ"ב, הבודקים את רמת לימודי הבסיס של התלמידים. בעבר התנדבו כמה מנהלי בתי ספר יסודיים בחינוך העצמאי לערוך אותם בכל זאת, אך בשנים האחרונות כמעט ולא נבחנים בהם יותר תלמידים חרדים.
על-מנת להבין את היקף חוסר הידע של חשבון ואנגלית, ההמלצה היא לערוך מבחנים כאלו גם בבתי הספר החרדים. לאלו הגדולים יותר, ממליץ הדו"ח על הקמת מסגרות אלטרנטיביות לצעירים חרדים שנשרו מהישיבה או מהכולל או שמעוניינים לעבוד, אך חסרים להם הכישורים.
אם זה לא מספיק בשביל לגרום לתזוזה של אי-נוחות בקרב מנהיגי הציבור החרדי, צד המקל של ההמלצות יגרום לסערה. למעשה, ההמלצות מדברות על הצרת התפתחותה המהירה של מערכת החינוך החרדית, לא פחות. כך מציע הדו"ח לשנות את אופן התמיכה ב-110 אלף תלמידי הישיבות – המקבלים היום סך של מיליארד שקל בשנה – באופן כזה שעיקר התיקצוב יילך ל"עילויים" והשאר יקבלו תמיכה מוגבלת על-מנת שלא יהיה להם תמריץ שלילי לצאת לעבוד, כפי שקורה היום.
המלצה אחרת היא להגדיל את המינימום הדרוש להכרה בישיבה לצרכי תיקצוב ל-50 תלמידים במקום 15, הכנסת לימודי חול לישיבות הקטנות (המקבילה לבתי הספר התיכוניים בציבור הכללי), ביטול התמיכה בכוללים הניתנת עבור תלמידים מחו"ל והגברת הפיקוח על המוסדות החרדיים כך שאלו מהם המקבלים תקציב כדי ללמד לימודי יסוד, אכן יעשו זאת.
הצעה נוספת, שאמורה לעזור לאמהות עובדות רבות, אך גם לעודד תעסוקה בקרב נשים חרדיות וערביות, היא הגדלת מענקי מס הכנסה שלילי לאמהות עובדות ב-50% בעלות של 800 מיליון שקל לחמש שנים. כיום המענק יכול להגיע עד ל-320 שקל בחודש.
אכיפת זכויות עובדי קבלן
חלק נוסף של הדו"ח מתייחס לאכיפה הבעייתית של חוקי העבודה בישראל, במיוחד בקרב עובדי קבלן ואוכלוסיות מוחלשות. טרכטנברג שם את הדגש על שתי המלצות. הראשונה היא זירוז הליכי החקיקה של הצעת חוק ממשלתית, שנוסחה יחד עם ההסתדרות והמעסיקים, להגברת האכיפה של חוקי העבודה. הצעת החוק תקועה בוועדת העבודה של הכנסת מעל לשנה, בעיקר בשל התנגדות מספר ארגונים חברתיים שטוענים כי ההצעה פושרת מדי. לכשיאושר, החוק ייתן כלים למשרד התמ"ת להטיל קנסות מנהליים על מעסיקים ויטיל את האחריות על תנאי העבודה של עובד קבלן גם על מזמין השירות.
