ועדת טרכטנברג: תוספת של 60 מיליארד שקל למעמד הביניים בחמש השנים הקרובות

"מאז הפעלת התוכנית לייצוב המשק בשנת 1985 התבססה האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של ישראל על הקטנה הדרגתית, אך רצופה, של משקל סך ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר. ניתן לקבוע שתהליך זה הצליח, וייתכן שגלש אף מעבר לרצוי", קובעים חברי ועדת טרכטנברג בפרק המוקדש למדיניות התקציבית של הממשלה.

להמלצות המלאות של הוועדה -

• תחום המסים
• יוקר המחיה
• תחום הדיור
• תחום החינוך
• תחום התחבורה
• תחום הסיעוד
• עידוד תעסוקת חרדים
• שיתוף הציבור
  

לדברי חברי הוועדה "האסטרטגיה הכלכלית-חברתית שליוותה את המדיניות הפיסקאלית מאז תוכנית הייצוב של 1985  , ובפרט הצעדים שננקטו בעת המשבר ב-2003, שירתו את ישראל היטב במהלך משברי העשור הראשון של שנות ה-2000".

אולם מיד לאחר הטפיחה על השכם, מגיעים חברי הוועדה אל הדבר האמיתי: "אסטרטגיה זו מיצתה את עצמה, וכעת נדרשת אסטרטגיה חדשה, שתוביל את המדיניות הפיסקלית בשנים הבאות". והאסטרטגיה החדשה הנדרשת, לדעת חברי הוועדה, היא חתירה של הממשלה להגדלת חלקה של ההוצאה האזרחית בתקציב, ולהגדלת משקלה בתוצר, תוך שמירה על מסגרת התקציב הכוללת.

על רקע הקולות שקראו בשבועות האחרונים לוועדת טרכטנברג להגדיל את צד ההוצאות בתקציב כדי להיענות לדרישות המחאה, קובעים חברי הוועדה כי הם נדרשו לשמור על אחריות פיסקאלית. "פגיעה ביציבות הפיסקאלית", הם מזהירים בדו"ח, " עלולה להביא להתדרדרות שתחייב את הממשלה לקיצוצים משמעותיים בשירותים הציבוריים ובתשלומי ההעברה (לצד העלאות מסים) שהנפגעים העיקריים ממנה הם השכבות החלשות ושכבות הביניים הנסמכות על שירותים אלה - תהליך הפועל בכיוון הפוך ביחס למטרות אותן הוועדה חותרת להשיג. דרישה זו לאחריות פיסקאלית מקבלת משנה תוקף לנוכח עליית הסיכון להאטה משמעותית בכלכלה הגלובלית, שיש לה השלכות ישירות על ההתפתחויות בכלכלת ישראל".

כדי להגדיל את חלקה של ההוצאה האזרחית בתקציב, תוך שמירה על מסגרת התקציב הכוללת, ממליצה ועדת טרכטנברג להגביל את הגידול של ההוצאה הביטחונית ל- 1.3% לשנה, בהתאם למתווה שקבעה בזמנו ועדת ברודט. כן ממליצה הוועדה להקטין את הוצאות תשלומי הריבית של הממשלה על ידי הפחתת משקל החוב הציבורי בתוצר, דבר שיאפשר לממשלה לגייס פחות כספים בשוק ההון. בנוסף ממליצה הוועדה על ביטולו של המתווה הקיים להפחתת שיעורי מס הכנסה ליחידים (שכירים ועצמאים) ומס והחברות בשנים 2012 עד 2016 ואת ההפחתה המובטחת של 0.5% במס הערך המוסף שאמורה הייתה להתבצע בתחילת שנת 2013 .

בהמשך הפרק, משלחים מחבריו יותר משמץ ביקורת כלפי מדיניותו הכלכלית של נתניהו, גם כראש ממשלה וגם כשר האוצר בעבר. לדבריהם, "איתנותו של המשק איננה נמדדת רק בקצב צמיחתו של התוצר בטווח הקצר וקצב הקטנת משקל החוב לאורך זמן, ורמת התחרותיות של המשק אל מול העולם איננה מתמצה רק בשיעורי מס נמוכים. כלכלה חזקה ותחרותית נמדדת גם בטיב מערכת החינוך, ברמת התשתיות האזרחיות, בגובה התמיכה במחקר ופיתוח, ברפואה איכותית ועוד. לפיכך, המשך השחיקה במשקל ההוצאה האזרחית עלול לפגוע במוקדם או במאוחר לא רק ברווחה, אלא גם בפוטנציאל הצמיחה בת הקיימא של המשק".

גורם בטחוני בכיר מסר בתגובה כי "לכל מקום שנמשוך את השמיכה הזאת, שנקראת תקציב הביטחון, נשאיר מקומות בלתי מכוסים, חשופים לסיכון. פקידי האוצר הצליחו לכפות את האידיאולוגיה שלהם תוך כדי ניצול המחאה החברתית להשגת יעדים אידיאולוגיים של האוצר, שאין בינם לבין שינוי סדרי עדיפויות דבר ולא חצי דבר. האוצר הצליח למנוע שינוי במסגרת התקציב, להביא להעלאת מסים ולקיצוץ בתקציב הביטחון - אלה יעדים שהאוצר מדבר עליהם עוד הרבה לפני המחאה החברתית או ועדת טרכטנברג, מה שמחזק את התחושה שהאוצר ניצל הזדמנות כדי לפגוע בתקציב הביטחון. ההחלטה על קיצוץ בתקציב הביטחון היא בעצם הודעה על כתב המינוי לועדת איתור לועדת וינוגרד 2, שהפעם ייחקרו שם גם פקידי האוצר. קיצוץ בתקציב הביטחון יביא בסופו של דבר גם לעלויות גבוהות יותר בעקבות סגירה והתנעה מחודשת של פרויקטים רב שנתיים וגם יפגע בהיערכות של מערכת הביטחון לאתגרים הביטחוניים".

תגובת האוצר: המלצות ועדת טרכטנברג הן בכיוונים הנכונים. הוועדה ממליצה על שינוי סדרי עדיפויות משמעותי, בהיקף ממוצע של כ- 6 מיליארד שקל בשנה, תוך שמירה על מסגרת התקציב הקיימת. ביטול מתווה הרפורמה במס הכנסה הוא מתבקש ונכון, ולא ניתן היה לשמור על מתווה התקציב ללא ביטולו. המלצות הוועדה תומכות בגידול בצמיחה, בהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי, בהקטנת אי השיוויון ובצמצום העוני, ובהגדלת פיריון העבודה. זוהי תוכנית נכונה, וכמו כל דבר אחר גם היא תיבחן בסופו של דבר בדרך יישומה בפועל.