ביהמ"ש העליון: משה קצב אנס; העונש נותר על 7 שנות מאסר
ביהמ"ש העליון דחה את הערעור של נשיא המדינה לשעבר על שני סעיפי האונס של המתלוננת א' ממשרד התיירות. השופטים ציינו בהכרעה כי אין הצדקה להתערב בקביעת ביהמ"ש המחוזי בנוגע למהימנות של המתלוננת על אונס, א' ממשרד התיירות. עם זאת השופטים קבעו כי ביהמ"ש המחוזי החמיר עמו בכמה סעיפים. כניסתו לגכלא נדחתה ל-7 בדצמבר
ביהמ"ש העליון קבע: משה קצב אנס. השופטים מרים נאור, סלים ג'ובראן ועדנה ארבל קבעו כי "אין ספק במהימנות של א'" והותירו את העונש שהוטל עליו על כנו - 7 שנות מאסר. ביצוע המאסר נדחה ל-7 בדצמבר.
השופטים הסכימו פה אחד שקצב שיקר - דחו את כל טענותיו וחיזקו את מהימנותה של א' שעבדה תחתיו במשרד התיירות ונאנסה. "לא נמצאה כל חריגה ממדיניות הענישה הראויה", הסבירו, וציינו שהוא ראוי לעונש בעל אפקט הרתעתי.
את קריאת ההכרעה בערעורו של נשיא המדינה לשעבר, שהורשע באונס ונידון כאמור ל-7 שנות מאסר, החלה השופטת מרים נאור. "עדות המערער אינה אמת. השתכנענו כי התקיימו כל יסודות העבירה", קבעו השופטים.
השופטים מסרו בהכרעה כי אין הצדקה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בנוגע למהימנות של המתלוננת על אונס, א' ממשרד התיירות. השופטים דחו את טענות ההגנה נגד פסיקת בית המשפט המחוזי. הם דחו פה אחד את טענתו של נשיא המדינה לשעבר כי לא אנס את המתלוננת א' בחדרו בבית מלון. השופטים ציינו כי העיסוק בברכה ששלחה לו המתלוננת א' ממשרד התיירות לרגל ראש השנה, "יצא מכל פרופורציה".
הנשיא לשעבר קיבל בפנים קפואות את החלטת בית המשפט העליון לקבל במלואה את גרסת המתלוננת א' ממשרד התיירות.
עם זאת השופטים קבעו כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו בכמה סעיפים.
השופטת עדנה ארבל ציינה כי המתלוננות שעל טענותיהן חלה התיישנות - מחזקות את אלו שלא התיישנו. הרכב השופטים דחה פה אחד את הערעור על כל סעיפי ההרשעה של קצב, בהם שני מעשי אונס.
השופט ג'ובראן ציין בהכרעה כי "גרסתו של המערער נמצאה בלתי אמינה בעליל". לדבריו, העיסוק התקשורתי במקרה "עבר כל גבול ובהחלט יש להצר על כך. זהו עוול תקשורתי, כולנו תקווה שיחלוף מהעולם ולא ישוב. הופצו בתקשורת פרסומים בלתי ראויים שטוב אם לא היו נאמרים כלל".
קיצור תולדות פרשת קצב
פרשת קצב התפוצצה ביולי 2006, כשהנשיא דאז פנה ליועץ המשפטי לממשלה מזוז, והתלונן כי א' מבית הנשיא מאיימת עליו וסוחטת אותו. תיק החקירה בעניינה של א' נסגר, אך בחקירתו נשאל קצב על מתלוננות נוספות שלפי החשד תקף. הכנסת אישרה להוציאו ל"נבצרות זמנית", ובתחילת 2007 המליץ מזוז להגיש נגדו כתב אישום בגין מעשים שביצע בשלוש המתלוננות האחרות.
קצב סירב להתפטר, ובמסיבת עיתונאים מתוקשרת האשים את המשטרה, הפרקליטות והתקשורת ב"מסע ציד נגדו". במאי 2007 הוארכה נבצרות קצב עד לתום כהונתו. בעקבות בקיעים בתשתית הראייתית בידי הפרקליטות, היא חתמה עמו ביוני 2007 על הסדר טיעון שבמסגרתו אמור היה קצב להישלח למאסר על-תנאי, אך באפריל 2008 הוא חזר בו מהעסקה כדי "לשים סוף לרדיפה".
במרץ 2009 החליטה המשטרה להאשים סופית את קצב באונס א' ממשרד התיירות, והוא כינס שוב מסיבת עיתונאים שבה הטיח האשמות קשות בתקשורת. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של
מזוז", אמר אז היועץ המשפטי לממשלה. באותו חודש הוגש נגדו כתב האישום החמור, ובמאי 2009 נפתח משפטו, שנערך בדלתיים סגורות. לאורך המשפט הכחיש קצב את המיוחס לו.
ב-30 בדצמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את קצב בארבע העבירות שיוחסו לו. ראש הרכב השופטים, ג'ורג' קרא, מוטט בזו אחר זו את טענותיו של קצב וקבע שהוא שיקר: "אין להאשים את א' בעלילה, היעדר ההסכמה הוכח. הוא הפגין אלימות, עדי ההגנה שלו התגלו כמשענת קנה רצוץ", קבע אז. שלושה חודשים אחר-כך שלח בית המשפט את קצב לשבע שנות מאסר. העליון נענה לבקשת קצב לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעורו.