פרשת תעשיות מלח: הממשלה לא תאשר את שינוי ייעוד הקרקעות
היועמ"ש הודיע כי שר האוצר מנוע מלחתום על ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לתעשיות מלח, בעקבותיו הודיעה הפרקליטות כי תגיש כתב אישום נגד דני דנקנר בכפוף לשימוע. זאת לאור "פגמים חמורים" בהליך קבלת ההחלטות
ההסכם בין חברת תעשיות מלח לבין מינהל מקרקעי ישראל, שנועד לשנות את ייעוד קרקעות מפעלי המלח בעתלית ובאילת מבריכות מלח למגורים ולמלונאות, מבוטל. כך עולה ממסמך שהעביר היועץ המשפטי לממשלה לבג"צ. מהמסמך עולה כי "על פי החשד, ההליכים שהביאו לקבלת החלטת המועצה...היו נגועים
לפי המסמך, שפורסם היום (ד') בעקבות עתירתם של החברה להגנת הטבע והתנועה לאיכות השלטון לבג"צ כנגד ההסכם, שר האוצר מנוע מלחתום על ההסכם בין מינהל מקרקעי ישראל לחברת תעשיות המלח. עו"ד ענר הלמן, הממונה על הבג"צים בפרקליטות המדינה כתב בשם היועץ המשפטי לממשלה כי: "יש להחזיר את העניין כולו לדיון והחלטה מחודשים".
עוד נכתב במסמך, כי ההחלטה שהתקבלה מגיעה בהמשך למכתבי שימוע שנשלחו לגורמים שונים שהיו מעורבים בקבלת החלטת המועצה או שהיו מעוניינים בקבלתה, ובהם מנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז יעקב אפרתי וחברת תעשיות מלח, "להם אף נמסרו הודעות על כוונה להעמידם לדין פלילי".
ההסכם בין תעשיות מלח למינהל מקרקעי ישראל, בעקבותיו הודיעה הפרקליטות כי תגיש כתב אישום גם נגד יו"ר תעשיות מלח דאז דני דנקנר, נחשף במסגרת פרשת הולילנד. על פי התשתית הראייתית שהתגבשה, בשנים 2003-2004, נתן, לכאורה, דני דנקנר שוחד של כ-1.3 מיליון שקל למאיר רבין, על מנת שיעביר חלק מהסכום כשוחד לאפרתי, ששימש אז מנהל המינהל.
בעקבות כך, לפי החשד, כ-250 אלף שקל ניתנו לאפרתי כדי שיסייע בקידום שינוי ייעוד הקרקעות של תעשיות המלח - לבנייה למגורים. הפרשה התפוצצה באפריל 2010, ובמסגרתה נעצרו, בין השאר, דנקנר ואפרתי.
החברה להגנת הטבע עתרה כנגד ההסכם כבר בשנת 2003, וטענה כי אהוד אולמרט סייע לדנקנר בעסקה. ב־2006, בהיותו שר האוצר, חתם אולמרט על התוכנית בניגוד להנחיית היועמ"ש מני מזוז.
לפני כשנתיים נפתח שוב הדיון הציבורי בעסקה לאחר חשיפת חוות דעת משפטית מ־2003 נגד החלטת המינהל, שקבעה כי הדנקנרים קיבלו במתנה עשרות מליוני שקלים מהמדינה. בשיא הפרשה התברר כי הקרקעות שועבדו כבטוחה להלוואת עתק של 1.4 מיליארד שקל מבנק לאומי, שנועדה לרכישת 11% ממניות בנק הפועלים. הבנק העריך את שווי הקרקעות ב־200 מיליון דולר. מאז צומצמו אחזקותיה של תעשיות מלח בבנק בהנחיית בנק ישראל, במסגרת המהלך שבו התנתק נוחי דנקנר מהחברה.
עו"ד חגית הלמר מהחברה להגנת הטבע אמרה בתגובה להודעת המדינה: "החברה להגנת הטבע מברכת את המדינה על קבלת ההחלטה הנכונה, סוף סוף, לאחר שנים רבות של היגררות מפגם לפגם, מדחי לדחי, בכל הקשור לעסקת בריכות המלח. המנעות שר האוצר מלחתום על ההחלטה ולאשר את העסקה היא, ורק היא, יכולה להיות ההחלטה הנכונה ברמה הציבורית והמשפטית בנסיבות העניין הפתלתלות והקשות בהן החלה העסקה, נסיבות עליהן התריעה החברה להגנת הטבע כבר ב-2003.
"כעת, לאור עמדת המדינה כי על העסקה כולה להבחן מחדש, הן ברמת מינהל מקרעי ישראל והן ברמת מועצת מקרקעי ישראל, חובה על אלו להחזיר את המינהל התקין וההגינות הציבורית ללב שיקוליהם ולהכיר בחשיבותן הסביבתית של בריכות המלח בעתלית כנכס ציבורי ראשון במעלה".
