המחאה לא מתה. אפילו שוק ההון מתחיל להקשיב

אמרו על המחאה החברתית שהיא מתה, ששום דבר טוב לא יצא ממנה, שהיא אשמה בפיטורים בחברות במשק ושבכלל - כל העניין הזה של ההאטה הכלכלית צריך לרבוץ על הכתפיים הצעירות של סתיו שפיר, דפני ליף ואיציק שמולי. אז אמרו. האמת רחוקה שנות אור מאמירות חשוכות אלו, שאין בינן לבין המציאות

בית ההשקעות מיטב, המנהל 16 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות שלו ונמנה עם חמשת השחקנים הגדולים בתחום, דיווח בימים האחרונים על קביעת סטנדרטים חדשים ביחסים שלו עם הלקוחות - שקיפות, יציבות ואמינות. נשמע טוב, לא? אלא שבית ההשקעות לא הסתפק בעוד מהלך מבית מדרשו של ד"ר ספין, והעדיף לחבר לרווח היחצני קצר הטווח גם משהו מהעולם האמיתי: מיטב מבטיח שלא להעלות את דמי הניהול בקרנות הנאמנות במהלך 2012; להפסיק לגבות עמלות מסוימות שעד היום גולגלו על הלקוח; לא לשנות את מדיניות ההשקעה בקרנות הנאמנות שבניהולו בשנה הקרובה; ולפרסם את הרכב ההשקעות בקרן הנאמנות כעבור חודש אחד ולא כעבור חודשיים, כפי שמחייב החוק. בכך מתמודד בית ההשקעות עם כמה מהעוולות הצרכניות הגדולות בשוק ההון.

בבתי ההשקעות האחרים, צרכן הרוכש קרן נאמנות שמשקיעה בזהב יכול להתעורר בוקר אחד ולגלות שהיא שינתה את מדיניות ההשקעה שלה, והיא משקיעה באיגרות חוב של ממשלת כורדיסטן. במיטב, לפחות בשנה הקרובה, זה לא יכול לקרות. בבתי ההשקעות האחרים, צרכן יכול להתעורר בוקר אחד ולגלות שדמי הניהול שלו בקרנות הנאמנות עלו. במיטב, לפחות בשנה הקרובה, זה לא יקרה. בבתי השקעות אחרים, הצרכן יכול לבקר את ההשקעות שביצע מנהל הקרן רק באיחור של חודשיים. במיטב, באיחור של חודש. זה אומר שזה אפשרי.

השינוי שמציע מיטב הוא מבורך, גם אם רק לאחרונה הוא העלה את דמי הניהול שלו בקרנות הנאמנות ב־0.02% וגם אם הוא לא נמנה עם בתי ההשקעות הזולים ביותר בדמי הניהול. בסופו של יום, כשעושים חשבון בכמה עלו דמי הניהול לעומת הרווח שייוצר ללקוחות מיטב ב־2012 - הלקוח מרוויח. מיטב אולי מפסיד כאן מעט מהכנסות עתידיות, אך הוא מרוויח הרבה נקודות של אינטגרטי שבכוחן להביא עוד לקוחות. פתאום להיות בסדר עם הלקוחות זה לא לצאת פראייר. להפך: אם יתברר שהמנגנון הזה עובד, אולי יצטרפו למיטב בתי השקעות נוספים ושוק ההון ישתדרג במעט הוגנות שכל כך חסרה לו היום. לא מדובר במהפכה, רחוק מכך. אבל זו התחלה.