השופט חאלד כבוב: "אני חושש שנאשם לא עשיר לא יוכל לזכות להליך הוגן"
בכנס בנושא עבירות צווארון לבן עלתה ביקורת נגד הרשויות החוקרות. מנהלת מחלקת ניירות ערך: "הפרקליטים ראויים להערכה"
"אסור לתת פרס לטייקונים שעושים 'תספורת' על חשבון המשקיע הקטן", כך אמר שופט בית המשפט המחוזי בת"א, חאלד כבוב. הדברים נאמרו שלשום בכנס סוער בנושא עבריינות צווארון לבן בישראל, במכללה למינהל. בכנס שנערך יחד עם משרד דחוח ושות', השתתפו מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) אורלי דורון, עו"ד גיל דחוח, עו"ד מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ודקאן בית הספר למשפטים של המכללה למינהל, פרופ' יורם רובין שהנחה את הערב.
"הרשות מחליטה בשיטתיות וזהירות אם לפתוח חקירה פלילית", אמרה דורון, שבמחלקתה מטופלים תיקי ניירות הערך הגדולים והחשובים ביותר כגון פסגות, דלק נדל"ן ומליסרון. "ברור לכולנו שהכלי הפלילי שמור רק להפרות חמורות. התיקים הפליליים מוגשים אחרי הליך ארוך שכולל שימוע, גם בתיקים שהדין לא חייב שימוע".
הכנס שדן בעבירות הצוואון הלבן "פרקליטי המחלקה מתמודדים עם סוללות של עורכי דין מהטובים בשוק ועם סוגיות מהמורכבות שבשוק. אמנם לא תמיד עמדת הפרקליטות מתקבלת ולא תמיד יש הרשעה, אך בעיניי זה לא מעלה ולא מוריד מההערכה הציבורית שהפרקליטים ראויים לה" הגנה דורון על הישגי מחלקתה, "קשה מאוד להוכיח יסוד נפשי בעסקאות אמיתיות, ובמקרים האלה פעולה במסחר שנחזית ככשרה עלולה להיות פסולה רק בגלל דברים בלבו של העושה אותה".
"על שולחן הפרקליטות מונחים כמה תיקי אי־דיווח, כיאה לעתות משבר, של חברות שמנסות להסתיר את הפסדיהן עקב כישלונות עסקיים", סיפרה דורון. "אני יכולה להבטיח שהציבור יידע על כך. אנו מטפלים בתיקים שרואים בהם חברות ציבוריות שמתרוקנות הישר לכיסי בעלי השליטה. שמעתי שבדירקטוריונים יש לעתים דילמה, כאשר מישהו אומר שלפעול לטובת החברה כפי שמחייב החוק זה לא לדווח. אני אומרת - אין כזו דילמה".
"בתיקי יאח"ה המעצר מוארך אוטומטית"
עו"ד גיל דחוח יצא במתקפה חריפה נגד מה שהוא מכנה "מבחן בוזגלו ההפוך". "יש מתקפה על כל מי שיש לו יכולות כלכליות. זה נתפס ציבורית כיותר נכון", אמר דחוח. "שוכחים שהנאשם, גם כשהוא צווארון לבן, הוא אחד, ויש לו משפחה אחת. זו סיטואציה לא שוויונית הפוכה". דחוח טען גם כי כשמדובר באיש ציבור, קשה יותר להגיע להסדר טיעון.
באמירה חריפה במיוחד אמר דחוח לגבי השופטים בשלב המעצרים כי כאשר מגיעה לביהמ"ש יחידה כמו יאח"ה "אתה לא תשתחרר ממעצר אלא אם זה יהיה בהסכמת המשטרה".
אחרון הדוברים, וללא ספק החריף שבהם, היה השופט כבוב, שדן בתיקי ניירות ערך רבים והגיב לדברי המשתתפים האחרים. "לגבי הטענה שמחמירים עם עברייני צווארון לבן, אני שואל אתכם: למי שיש קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל - כשאתם קמים כל בוקר ושומעים על 'תספורת' של כמה מאות מיליוני שקלים של בעל הון על חשבונכם, כדי להיפטר מחובות כיוון שההשקעה שלו לא צלחה; כשההשקעה שלו הצליחה, האם הוא חוזר אלינו ואומר 'קחו את הכסף ותתחלקו איתי'? התשובה היא לא".
כבוב המשיך "בישראל כמו בארה"ב, בתקופת משבר הבנקים, המדינה הלאימה את הבנקים כדי למזער את הנזק למשקיע הקטן. איפה בעלי ההון שביצעו עבירות? אין סיבה להעניק להם פרס. ישראל נפגעה פחות מהמשבר האחרון מאחר שהמערכת היתה מספיק חכמה כדי למנוע מהם להשקיע בהרפתקנות".
כבוב הגיב לאמירותיו של עו"ד דחוח: "ישבתי פה וחשבתי שזה לא מכובד שאצעק. אבל עם כל הכבוד ליאח"ה או ליאחב"ל, בישראל המצב רחוק מכך שפוסקים הארכת מעצר מלאה לחשודים בעבירות כלכליות. לומר שבית המשפט לא משחרר אלא אם יחא"ה משחררת? זו לא האמת. כמה נאשמים בעבירות כלכליות נעצרים בפניי עד תום ההליכים? אף לא אחד! אני ממש לא מסכים להיפוך מבחן בוזגלו. עוד לא הגענו לימים האלה".
השופט כבוב תיאר את ההליך שעוברים חשודים בעבירות צווארון לבן. "אנשים שהם מלח הארץ, שתרמו לכלכלת המדינה, בשלב מסוים מעדו. לפני שהם מגיעים לביהמ"ש הם עוברים 'ויה דולורוזה'. החקירות מתנהלות תחילה בחדרי חדרים, אחרי האזנות סתר, בדיקת חשבונות, העברות כספים, אימיילים, עד שהן עוברות לשלב הגלוי - שעות של חקירה במשרדי הרשות".
"החמרת הענישה בתחום לגיטימית"
בהתייחסו לטענת החמרת היתר בענישה טען השופט כבוב כי "ההחמרה לא באה להכביד, אלא להלום את חומרת המעשים ולהרתיע את האחרים מללכת באותה דרך. זה לגיטימי, זה לא פסול. הרצת מניות זו פעולה שפוגעת בכל אחד מהמשקיעים בבורסה".
על המאפיינים הייחודיים של עבירות הצווארון הלבן אמר כבוב: "עלות התיקים האלה כה גבוהה שאני חושש ממצב שבו נאשם שאינו עשיר לא יזכה להליך הוגן כפי שנאשם עשיר יכול להרשות לעצמו. בשוד, אונס ורצח יש סנגוריה ציבורית לתפארת. אני עדיין לא רואה את הסנגוריה הציבורית מסנגרת על נאשם מחוסר יכולת שנאשם בהרצת מניות". גם בשוק הפרטי, לדבריו, המצב חמור: "כמה עורכי דין מיומנים לייצג בתיקים כלכליים יש במדינת ישראל? אני לא רואה 100 עורכי דין כאלה מתוך 60 האלף".
