בלעדי ל"כלכליסט" - הפיאסקו של אגרקסקו: כולם הפסידו, עו"ד נס הרוויח
חברת היצוא החקלאי שקעה בחובות, נמכרה בפרוטות ופיטרה מאות עובדים. עתה בעל הבית החדש טוען שהוטעה בעסקת הרכישה ואילו הנאמן עו"ד שלמה נס, שניצח על ההליך, יקבל כ־2 מיליון שקל על חודשיים עבודה
שישה חודשים לאחר קריסת חברת היצוא החקלאי אגרקסקו, רק אדם אחד יכול לחייך כל הדרך אל הבנק: הנאמן עו"ד שלמה נס הגיש בשבועות האחרונים בקשה לקבלת לא פחות מ־1.94 מיליון שקל כולל מע"מ כשכר טרחה עבור עבודתו במשך החודשיים הראשונים לאחר הקריסה, כך נודע ל"כלכליסט". השופטת ורדה אלשיך אישרה את בקשתו במלואה בהחלטה של מילה אחת: "כמבוקש", ונס כבר הודיע כי על העבודה בחודשים שלאחר מכן הוא יבקש בהמשך לקבל שכר טרחה בנפרד.
ל"כלכליסט" נודע עוד כי גדעון ביקל, שרכש את החברה בעסקה מצוינת לכאורה, מבקש כיום לבטל חלק מהעסקה בנימוק שהולך לטענתו שולל ודורש להחזיר לו שליש מהסכום שאותו שילם.
פרק א: כך התקוות התמוססו
חברת אגרקסקו שהיתה בשליטת המדינה נכנסה להקפאת הליכים ב־30 ביוני 2011, עקב חובות של 117 מיליון יורו ולאחר הבטחות של הנאמן עו"ד נס כי בתוך חודשיים ובעלות של 2.5 מיליון יורו ניתן יהיה לגייס רוכש שישלם סכום נכבד תמורת החברה; יתאפשר להציל את מקומות העבודה של חלק גדול מתוך 475 העובדים ויתאפשר להחזיר את מלוא החוב לבנקים ולנושים המובטחים וגם חלק מהחוב כלפי מחזיקי האג"ח, החקלאים, הספקים ויתר הנושים הלא מובטחים.
אלא שהמציאות היתה שונה, ובסופו של דבר התקשה נס למצוא רוכש, הקפאת ההליכים התארכה כשלושה חודשים וחצי עד שנמכרה ב־12 באוקטובר 2011 לאיש העסקים גדעון ביקל תמורת סכום נמוך של 17.6 מיליון שקל - כ־3.5 מיליון יורו. זאת, כשרק שנה וחצי קודם לכן, הוערכה החברה לצורך הפרטתה בסכום פנטסטי של 120 מיליון יורו. הליך הקפאת ההליכים הממושך שאליו נקלעה החברה הותיר מפסידים רבים: החל במאות עובדים שפוטרו - ביקל התחייב להמשיך להעסיק רק 30 מהם, דרך חובות של עשרות מיליוני יורו לחקלאים, לספקים ולנושים לא מובטחים שכנראה כבר לא יראו את כספם וכלה בבנקים שייאלצו להסתפק בהחזר חלקי בלבד מהחוב כלפיהם.
פרק ב: מדינת ישראל מתנערת מאחריות
ב־4 ביולי 2011 כשהתקיים דיון בבקשת החברה להקפיא את ההליכים נגדה ולמנות את עו"ד נס כנאמן, השתלחה אלשיך במדינה ובבנקים שסירבו לממן את הקפאת ההליכים ופקפקו בסיכויים להציל את החברה. עו"ד נס פעל אז במלוא המרץ בניסיון לגייס מימון להקפאת ההליכים, בטענה כי בתוך זמן קצר ניתן יהיה לאתר רוכש שיזרים סכום מכובד לחברה, יכסה את המימון ויותיר רווח נאה לטובת החזר חובות לנושים.
משעמדו הבנקים והמדינה בסירובם להעמיד כספים למטרה זו, השופטת אלשיך אילצה אותם לעשות זאת ולכל אורך החודשים הבאים שבה ומתחה ביקורת על סירובם לפעול להצלת החברה. אחד מעורכי הדין, המייצג נושה של אגרקסקו, אמר אתמול ל"כלכליסט" ספק בצחוק ספק ברצינות: "חבל שאי אפשר לתבוע מבית המשפט לשאת בסכום שעלתה ההקפאה".
פרק ג: עו"ד נס עסק בגביית חובות
שלמה נס צילום: גלעד קוולרצ'יק נס, שבבקשות לשכר טרחה בתיקים אחרים נוהג לתאר את הישגיו, הסתפק הפעם בהצהרה כי אין חולק שהוא "השקיע מאמצים כבירים בניסיונות להבריא את אגרקסקו". לדבריו, אגרקסקו נמצאה ב"כאוס מוחלט" עם כניסתו לתפקיד, והוא נדרש לפעול "מסביב לשעון" לצורך המשך הפעלתה.
בבקשת שכר הטרחה מתאר נס כי אגרקסקו המשיכה לשווק תוצרת חקלאית במהלך הקפאת ההליכים, וכי הוא שם דגש על "גביית החובות מלקוחות החברה". לדבריו, "ספק רב אם ניתן היה לגבות אותם שלא אגב הליך הקפאה". לפי הפירוט שצירף נס עולה כי בחודשיים הראשונים של הקפאת ההליכים הוא הצליח לגבות כ־28 מיליון יורו מתוך 35 מיליון יורו שהיו חייבים לחברה לקוחותיה בחו"ל.
למעשה, טענתו של נס היא כי אילו אגרקסקו היתה הולכת להליך פירוק, ייתכן שחלק מלקוחותיה בחו"ל היו מנסים להתחמק מתשלום החוב והיו נדרשים לשיטתו הליכי גבייה ממושכים כדי לקבל את הכסף. בתוכנית ההפעלה הראשונית נאמר כי הקפאת הליכים של חודשיים בלבד תעלה 2.5 מיליון יורו, אך ההליך התארך. לפי הערכות אחד הבנקים הנושים, הקפאת ההליכים עלתה 3.5–7 מיליון יורו, ללא התייחסות לשכר הטרחה של נס ולהוצאות נוספות. קשה אמנם להעריך מה היו סכומי הגבייה לו החברה היתה נכנסת מיידית לפירוק, אך חשוב לציין כי במהלך חודשי עבודתו נס לא דיווח לאלשיך על הליכי גבייה חריגים ונראה שתשלומי הלקוחות בחו"ל זרמו לקופת החברה בקלות יחסית.
פרק ד: נס מציג שיעור בחישוב שכר טרחה
לפי הפירוט של נס בבקשת השכר שלו, במהלך החודשיים הראשונים של הקפאת ההליכים, נכנסו לחשבונות הבנק של אגרקסקו 157 מיליון שקל, ולאחר תחשיבים שונים הוא מבקש לקבל כ־1% מתוך מרבית הסכומים הללו ובתוספת מע"מ. החישוב של נס מתבסס על התקנות הקובעות את שכרם של בעלי תפקיד בחברות קורסות ואשר מאפשרות לבעל התפקיד לבחור בין כמה דרכים אפשריות לחישוב השכר. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לפי תקנה חלופית זכאי היה נס לכאורה רק לכשליש מהסכום, כ־600 אלף שקל בלבד. השופטת אלשיך, שנוהגת במקרים רבים לבחון את כל החלופות ולקבוע את החלופה שתתקבל גם בהסתמך על מידת ההצלחה בתיק, לא ערכה במקרה זה תחשיבים או בדיקות חלופיות.
בימים האחרונים הגיש נס לשופטת אלשיך בקשה נוספת, שטרם הוכרעה, ובה הוא מבקש לאשר תשלום של מאות אלפי שקלים למשרד עורכי הדין נשיץ ברנדס שסייע לו לדבריו בהליך הקפאת ההליכים. נס לא מפרט בבקשתו מדוע הוא אינו זה שנושא בשכר הטרחה לעורכי הדין שסייעו לו לבקשתו, כפי שהוא אינו דורש שכר נפרד עבור עבודה של עורכי דין ממשרדו, והוא אינו מפרט מדוע קופת הנושים היא זו שצריכה לשאת בתשלום נוסף, מעבר לשכר הטרחה שהוא ביקש וקיבל.
לדברי נס, משרד נשיץ ברנדס הכיר את החברה מתקופת עבודתו עמה בטרם הקריסה, והמשרד נרתם לבקשתו לסייע במשימה ובין היתר דאג למשל לתרגם לאנגלית את כל החלטות השופטת אלשיך ולשלוח אותן לחו"ל. "מדובר בפעילות שיש לה מומחיות יוצאת דופן" ולדברי נס כתוצאה מכך "נגבו וייגבו מיליוני יורו ויועברו לקופת הפירוק, אשר אלמלא פועלם של משרד נשיץ ברנדס ספק אם ניתן היה לגבותם".
בבקשה נכתב כי שני עורכי דין בנשיץ ברנדס עמדו לרשות נס, ואלו עבדו 688 שעות במשך חמישה חודשים וכן 122 שעות נוספות של מתמחים. נס מבקש לשלם למשרד נשיץ 464 שקל לשעה עבור השעות שבוצעו וכן 300 שעות נוספות שיידרשו בעתיד, ובסך הכל מדובר ב־458 אלף שקל וכן כ־12 אלף שקל עבור עבודת המתמחים לפי תעריף של 100 שקל לשעה.
ממשרד שלמה נס נמסר: "בקשת שכר הטרחה אושרה על ידי השופטת אלשיך, וזכתה לאישורם של כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים והבנקים, שהם הנושים הרלבנטיים שנושאים למעשה בתשלום כל שכר הטרחה. כל הליך הפירוק פוקח על ידי בית המשפט, הוגשו דו"חות לבנקים ולבית המשפט לפי הנדרש לאורך כל הפירוק. משרד נשיץ ברנדס הועסק בנישה מסוימת של טיפול בלקוחות בחו"ל. לאור לוחות הזמנים הקצרים, וההיכרות שלהם עם הנושא כעורכי דין של אגרקסקו היה צורך חיוני בסיוע שלהם".
