מקינזי והתחרות: בעיקרון בעד, אבל בפועל לא מעט נגד

נדמה שאין דבר החביב על ראש הממשלה בנימין נתניהו כמו להיפגש עם בכירי מקינזי. לפני שבועיים הוא קיבל בלשכתו את מנכ"ל החברה הבינלאומית דומיניק ברטון, ואף העניק לו את עניבת הקוואזי־גבישים שקיבל מזוכה פרס נובל הישראלי פרופ' דן שכטמן.

גם ב־2005, עוד כשהיה שר אוצר,

זו הסיבה שמעט מפתיע לגלות שדווקא מקינזי היתה מעורבת לא פעם דווקא בהליכים שהחלישו את התחרות במשק הישראלי, או לפחות עיכבו אותה. בדו"ח שפרסמה בספטמבר 2003 הזהירה החברה כי פתיחה מלאה של שוק הדואר לתחרות עשויה להביא לקריסת רשות הדואר, ולכן יש לעשות זאת בצורה מדורגת. על בסיס המלצותיה הוחלט שלא לפתוח את השוק לתחרות באחת, החלטה שבין מקטרגיה ניתן היה למצוא את הממונה דאז על ההגבלים העסקיים דרור שטרום, שטען כי אין מניעה לפתוח את השוק לתחרות באופן מיידי.

מקינזי גם ייעצה לחברת החשמל בנושא הפרטתה וקבעה כי התוכנית לפצל את מקטע החלוקה לחברות נפרדות לא תוביל להתייעלות ולהורדת מחירי החשמל, והעריכה שהחברה תוכל לחסוך עד 400 מיליון שקל בהתייעלות עצמית. מסקנותיה של מקינזי זוהות במידה רבה עם ההחלטה שלא להפריט את חברת החשמל, והדו"ח שלה שימש כבסיס לתוכנית מצפן להתייעלות בחברה, תוכנית שמעולם לא יושמה.

לאחרונה חיברה מקינזי דו"ח עבור אי.די.בי, שהוגש לוועדת הריכוזיות, בו היא קובעת כי רמת הריכוזיות במשק הישראלי נמצאת בירידה מתמדת, ובכל מקרה אינה חריגה ביחס למה שמקובל בעולם.

לדברי גורם בשוק הייעוץ, "מקינזי הוציאה כבר לא מעט דו"חות עם המלצות אנטי־תחרותיות. הנתונים שלה נכונים, אבל נתונים אפשר להתאים לאג'נדה, ומפתיע בעיניי שמקינזי היתה מוכנה לשרת את זו של אי.די.בי. זה בוודאי לא תורם למעמדה, במיוחד כשיש לא מעט נתונים סותרים מהעולם לגבי רמת הריכוזיות בישראל, בהם נתונים של ה־OECD. זה גם לא מוסיף לה כבוד שהיא הולכת עם בזק לוועדת חייק כדי לשכנע שהרגולציה בישראל היא הכי מחמירה שיש. זה הופך אותה מחברת ייעוץ לעט להשכיר".