הרפורמה בחינוך יוצאת לדרך: הורים לבני 3 יחסכו 1,450 שקל בחודש

לדברי נתניהו, את המימון לרפורמה בתחום החינוך - שעלותה הוערכה על ידי ועדת טרכטנברג ב־3.3 מיליארד שקל ב־2012 - יניבו מקיצוץ רוחבי בתקציבם של כל משרדי הממשלה. בכך, למעשה, לא תיושם המלצתו של טרכטנברג לממן את השינויים בתחום החינוך באמצעות קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. כדי לעשות סדר בהשפעתם של השינויים שיובאו לאישור הממשלה בשבוע הבא, להלן עשר תשובות לשאלות מרכזיות שעולות מהתוכנית.

מה יהיה גובה התשלום לגני הילדים בשנה הבאה?

ועדת טרכטנברג המליצה ליישם את חוק חינוך חובה חינם כבר מגיל 3, בהתאם לחקיקה מ־1984 הקובעת שעל המדינה לדאוג לכל הילדים מגיל זה למסגרת חינוכית מפוקחת. לפי ההמלצות הנוכחיות, יש ליישם את החוק בהדרגה עד ליישום מלא בעוד כשלוש שנים. בעת יישום מלא יחסוך החוק כ־1,450 שקל בחודש להורים לילד בגיל 3–4.

לא. הגנים הציבוריים שאליהם רשומים כיום ילדים בגילי 3–4 כבר נמצאים בפיקוח. כתוצאה מיישום חוק חינוך חובה מגיל 3, שכר הלימוד שמשלמים ההורים לגן הציבורי יתבטל, ויוקמו גנים חדשים לקליטת ילדים שקודם לכן למדו במסגרות פרטיות. מה שכן יגבר הוא הפיקוח על מעונות היום לילדים מתחת לגיל 3, והרחבתו לכל מוסד המטפל בשבעה ילדים ומעלה. כמו כן, היצע מעונות היום בפיקוח יגדל משמעותית.

גם וגם. ועדת טרכטנברג המליצה להגדיל את היצע מעונות היום במערך המפוקח בשתי דרכים: הקמת מעונות יום חדשים במימון ציבורי, ומתן תמרוץ למעונות פרטיים להיכנס למערך הפיקוח.

לא ברור. בנאום שנשא נתניהו ביום שלישי הוא הבטיח לסבסד צהרונים לבני 3–9. עם זאת, ההמלצות המקוריות של ועדת טרכטנברג היו להרחיב את פעילות הגנים ובתי הספר לבני 3–9, כך שבימים ראשון עד חמישי פעילותם תסתיים בשעה 16:00. כך או כך, נטל מימון הצהרונים המונח כיום על כתפי ההורים, אמור לרדת באופן משמעותי.

בדיונים שנערכו בנושא בוועדת החינוך של הכנסת בתחילת נובמבר הודיע שר החינוך גדעון סער כי משרד החינוך ערוך למימוש ההמלצות, כמו הרחבת מערך הפיקוח. לדבריו, כבר מונה צוות מקצועי בראשות מנכ"לית המשרד דלית שטאובר, וכן הוקמו תת־ועדות ליישום מהיר של ההמלצות לאחר אישורן. עם זאת, כבר היום מורגש מחסור בגננות, ועל כן משרד החינוך יצטרך לתת את הדעת גם על נושא זה.

פרשנות קיצוצון, לא יותר הסיבה: ראשי מערכת הביטחון מגלים התנגדות נחרצת לכל רעיון השקיפות והאוצר עצמו מסביר כי הגברת השקיפות תהיה יעילה בעיקר במקרים של התחייבויות ארוכות טווח אמנון אטד, תגובה אחת לכתבה המלאה 

ועדת טרכטנברג המליצה ליישם את החוק בתוך ארבע שנים, עד לשנת הלימודים תשע"ה. עם זאת, המכשולים עוד רבים. ראשית, הממשלה תצטרך לאשר את ההמלצות ביום ראשון הקרוב. לאחר מכן יש לאשר את מקורות המימון, ואז להתחיל בבינוי נרחב של גנים חדשים בשיתוף הרשויות המקומיות ולהגדיל את היצע הגננות. אתגר מעניין נוסף נוגע להורים: בין השאר יהיה צורך ללמד את אלה שנמנעו עד כה מלשלוח את ילדיהם לגן ציבורי - לעשות זאת בעתיד.

אין צורך שחוק חינוך חובה מגיל 3 יעבור בכנסת - כיוון שהוא כבר נחקק ב־1984 ופשוט טרם יושם. עם זאת, חוק הפיקוח על מעונות היום מסתובב בכנסת כבר מ־2009, וטרם עבר בקריאה שנייה ושלישית. ועדת טרכטנברג קראה לאשר את החוק ולהאיץ את תהליך ההטמעה שלו, כך שייושם במלואו בתוך חמש שנים מרגע שיאושר במקום בתוך שבע שנים. בכל מקרה, לעת עתה אישור החוק בכנסת לא נמצא על סדר היום.

התשובה תלויה בכמה משתנים. אם מדובר בגן פרטי המעוניין להיכנס למערך הפיקוח ולא זקוק להתאמות מבניות לשם כך, ילדים יוכלו להירשם אליו מיד עם עם תחילת יישום החלטת הממשלה. הקמת גן חדש לגמרי, לעומת זאת, עלולה להימשך כמה שנים. קודם כל צריך למצוא מבנה מתאים - זאת בתיאום עם הרשות המקומית על פי שיקולי היצע וביקוש, ותוך התחשבות בריכוז הגנים הנמצאים באותו אזור. לעתים, הקמת גן מחייבת בניית מבנה חדש לגמרי, דבר הדורש אישורי בנייה ותכנון. כמו כן, יש לגייס צוות גננות וסייעות ולצייד את הגן.

ועדת טרכטנברג מציעה שלוש דרכים להתמודד עם מחירם הגבוהה של ספרי הלימוד: הראשונה היא הרחבת פרויקט השאלת ספרי הלימוד בבתי הספר. בדרך זו, בית הספר רוכש את ספרי הלימוד והתלמידים משלמים סכום סמלי על השאלתם. הדרך השנייה היא עידוד דיגיטציה של ספרי לימוד והעלאת תכניהם לאינטרנט בגרסאות מקוונות. הדרך השלישית היא הגברת הפיקוח על מחירי ספרי הלימוד, והקמת מערך אכיפה שיפקח על המחירים שגובות החנויות. לפי

הוועדה, הסבסוד עשוי לחסוך למשק בית 600–800 שקל בשנה לתלמיד.

בניגוד להמלצות טרכטנברג, מערך המעונות והפיקוח על מעונות היום לבני 0–3 יישאר באחריות משרד התמ"ת ולא יעבור לסמכות משרד החינוך, כפי שהומלץ. זאת אף שבהמלצות הוועדה נרשם במפורש כי "המלצה זו מהווה את התשתית הבסיסית שעליה נשענות יתר ההמלצות בנושא הגיל הרך, ויש חשיבות גבוהה ליישומה בהקדם". הוועדה נימקה את חשיבות ההמלצה ברצון לייצר מדיניות פדגוגית רציפה כבר משלבי התפתחותו המוקדמים של הילד, ולהביא לידי ביטוי את החשיבות שבשינוי תפיסת העולם ביחס לגיל הרך.