אישור שכר בדיעבד - מה אומר החוק?
ספק אם ניתן לאשר תשלום בדיעבד למי שסייע למפרק. גם השופטת אלשיך כנראה מסכימה
החוק: תקנה 12 לתקנות החברות קובעת כי "בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו עורך דין... או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט. היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100 אלף שקל ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן
האישור".
הכנ"ר: הנחיות הכונס הרשמי אומרות כי "בעל תפקיד הנזקק לשירותיהם של עו"ד... יפנה בבקשה למתן הוראות לבית המשפט לאישור העסקת בעל המקצוע, טרם העסקתו בפועל, תוך שהוא מציין את היקף העבודה והשכר הנדרש לשם העסקתו... כספים שנגבו כאמור, על ידי בעל מקצוע שאינו בעל התפקיד, לא ייכללו בבסיס חישוב שכ"ט מימוש לבעל התפקיד בתיק" (סעיף י' להוראות נוהל הכונס הרשמי).
העליון: ביהמ"ש העליון קבע בספטמבר 2003, במקרה שבו כונסי נכסים ביקשו לאשר תשלום בדיעבד לעו"ד (ע"א 7398/00): "הכונסים, שהתמנו לתפקיד בזכות כישוריהם כעו"ד, לא נזקקו בהכרח לשירותי הייצוג של עו"ד טל. משבחרו לעשות כן בלי לקבל רשות מביהמ"ש לשכירת שירותיו של עו"ד טל, עליהם לשאת בעצמם בתשלום שכר טרחתו".
אלשיך: רוח דומה עולה גם מהחלטות שניתנו בעניינים אחרים על ידי השופטת אלשיך. כך בהחלטה שנתנה בפברואר 2008 (פש"ר 2361/04), אלשיך תקפה את עו"ד רונן אורן ששימש מפרק חברת א.טללים תשתיות ופיתוח, ושביקש ממנה בדיעבד לפסוק שכר של 10,000 שקל לעו"ד אוריאל בן אסולי שלדבריו סייע בהליך. כמו כן הוא ביקש שכר שסכומו לא פורט לאחד ממנהלי החברה לשעבר שלדבריו שכר את שירותיו לשם "העשרת קופת הנושים".
אלשיך דחתה את הדרישות: "המפרק אינו יכול עתה ובדיעבד לכפות על קופת הפירוק תשלומים בגין שירותים שלא אושרו מראש ויבואו על חשבונם של כלל נושי החברה".
אלשיך הוסיפה כי היא תמהה לנוכח אמירת המפרק כי ללא סיוע מאותו מנהל "המפרק לא היה מצליח לממש את הסכומים המתוארים". אלשיך כתבה כי "שומה על בית המשפט לשקול להבא את מינויו של מר שמואל ברוק כבעל תפקיד במקומו של המפרק?!", והורתה לכנ"ר להזכיר לה את האירוע בכל בקשת שכר עתידית שתוגש, ו"לדאוג לכך שיינתן לכך ביטוי בעת קביעת שכר המפרק".
